ניתוח עלות-תועלת של סיפוח שטחים בגדה המערבית על ידי ישראל מצביע כי עדיף לשמור על הסטטוס קוו בזירה הישראלית-פלסטינית. הסיפוח המוצע של עד 30 אחוזים משטח הגדה המערבית, ובכלל זאת כל ההתנחלויות, מאיים לערער את הטיעון של ישראל בזכות המשך שליטתה בשטחים עקב דחייה חוזרת ונשנית מצד הפלסטינים של הצעות להקים מדינה. מהלך הסיפוח אולי לא יעורר אלימות בקרב הפלסטינים, אולם מתיחות עם מדינות האזור או סנקציות מצד הקהילה הבינלאומית הן תוצאות אפשריות בהחלט. מדוע לקחת את הסיכון?
ב-9 ביוני 2020 קבע בג"ץ, ברוב של שמונה שופטים ונגד דעתו החולקת של השופט סולברג, כי חוק ההסדרה הוא בלתי חוקתי ודינו להתבטל. פסילת החוק הייתה צפויה, שכן הוא נוסח באופן גורף וכוללני והתקבל על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה. פסק-הדין מונע הכשרה גורפת של בנייה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון, אולם מותיר אפשרות מענה למקרים פרטניים שבהם מתיישבים בנו על קרקעות פרטיות. לפיכך, הנזק המעשי להתיישבות מפסילת החוק אינו כה משמעותי. לעומת זאת, התועלת בזירת המערכה הבינלאומית מפסילת חוק, שהיה משמש נגד גורמים ישראליים בהליכים משפטיים וכן במערכה...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
ניתוח עלות-תועלת של סיפוח שטחים בגדה המערבית על ידי ישראל מצביע כי עדיף לשמור על הסטטוס קוו בזירה הישראלית-פלסטינית. הסיפוח המוצע של עד 30 אחוזים משטח הגדה המערבית, ובכלל זאת כל ההתנחלויות, מאיים לערער את הטיעון של ישראל בזכות המשך שליטתה בשטחים עקב דחייה חוזרת ונשנית מצד הפלסטינים של הצעות להקים מדינה. מהלך הסיפוח אולי לא יעורר אלימות בקרב הפלסטינים, אולם מתיחות עם מדינות האזור או סנקציות מצד הקהילה הבינלאומית הן תוצאות אפשריות בהחלט. מדוע לקחת את הסיכון?
"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...
תגובת מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, להודעת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שנמסרה בעת השבעת הממשלה החדשה בראשותו בדבר הכוונה לספח שטחים בגדה המערבית, הייתה הכרזה על התנתקות מכל ההסכמים בין אש"פ לישראל ולארצות הברית, בכללם הסכמי אוסלו והנוספים שנבעו מהם. ההנחיה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל נמסרה לדרגי העבודה הפלסטינים, אך לוותה הודעה, גם היא מטעם עבאס, כי אין מדובר באור ירוק לבצע פיגועים וכי כל ניסיון פיגוע יתקל בהתנגדות מנגנוני הביטחון. מדובר בניסיון של הנהגת הרשות הפלסטינית לשכך ביקורת חריפה כלפיה בגין אזלת יד...
יציאת צה"ל מלבנון לפני 20 שנה הייתה מהלך חד-צדדי שנקטה ישראל: היערכות מחודשת על קו גבול בינלאומי שהוכר על ידי האו"ם. לעומת זאת, החלת ריבונות ישראלית על שטחים בגדה המערבית, גם היא כמהלך חד-צדדי, תהיה סיפוח שטח הנתון במחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ואשר קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמים בינלאומיים לגבי אי-חוקיותו. מניתוח היציאה מלבנון ניתן לגזור שלושה לקחים עקרוניים – מעצב אסטרטגי, הקשר, וחד-צדדיות – העשויים לסייע בבחינת השלכותיו של מהלך סיפוח בגדה המערבית. סיפוח בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים יהיה מעצב אסטרטגי, שכן יטרוף את...
מאמר זה נכתב כדי להבהיר עד כמה חשוב שההנהגה הפלסטינית תגיש הצעה משלה לחזון השלום של טראמפ, או תציג את הסיבות להתנגדות אליו. התגובה החריפה של דחיית התוכנית מצד הפלסטינים לא תעצור בהכרח יישום של חלק מההיבטים בה, ולכן, האינטרס הפלסטיני הוא לפרסם הצעה המציגה כיצד ייראה הסכם השלום עם ישראל המקובל עליהם. במקביל, הפלסטינים כבר לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך ולנהל "מלחמה קדושה" נגד הנשיא טראמפ – נהפוך הוא, טראמפ יכול להיות בעל ברית יקר לפלסטינים אם אלה ישכילו להתאים את הגישה ואת היחס הנכונים כלפיו.
טיפולה היעיל והמהיר של הרשות הפלסטינית בנזקי מגפת הקורונה העצים את הקשר הגורדי הרב-ממדי – גיאוגרפי, כלכלי, אזרחי, ביטחוני ובריאותי – בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להכיר בכך ולראות ביציבותה, אחריותה ותפקודה האפקטיבי של הרשות רכיב חיוני לביטחון הלאומי הישראלי. יכולתה של הרשות להוביל צמיחה כלכלית מהווה נדבך מרכזי באינטרס זה.
בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית...
בעוד עיקר הדיון בנושא החלת הריבונות הישראלית בגדה המערבית מתמקד בהשפעותיה על היחסים עם ירדן והרשות הפלסטינית, על ישראל לתת את הדעת גם למשמעויות המהלך על הקשרים עם מצרים. מצרים נטתה לפרש הצהרות בישראל בדבר סיפוח חד-צדדי כ"ספין" בחירות, אלא שמאז חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן השתנתה הגישה בקהיר, שהחלה לפעול כדי להניא את ישראל וארצות הברית ממימוש המהלך. אם ייצא הסיפוח לפועל, תידרש מצרים להכריע בין צעדי תגובה נגד ישראל בזירה הערבית והבינלאומית לבין פגיעה ישירה ביחסי השלום בין המדינות. על סמך התנהלות מצרים בעבר,...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
