במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
מאז כיבוש יהודה ושומרון על ידי ישראל, עתידם המדיני של שטחים אלה מאפיל על כל נושא אחר במסגרת היחסים בין ישראל למדינות אירופה, כשחילוקי הדעות עם האיחוד מתעצמים במיוחד כשהתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני נעצר, גם אם לא בהכרח באשמת ישראל, וכאשר מוגברת פעילות ההתנחלות הישראלית באזורים אלה. סיפוח ישראלי, בהיקף גדול כקטן, של שטחים ביהודה ושומרון, יגרור גל תגובות שליליות באירופה, שיעמיקו את הנתק בין הצמרות הפוליטיות של ישראל ושל המדינות חברות האיחוד האירופי. תהליכים פנימיים באירופה, המערערים את הלכידות הפוליטית של האיחוד, צפויים להקשות עליו...
על רקע דיונים ושיח המתנהלים במדינות ערב בשאלת החלת ריבונות ישראלית, בהיקף כזה או אחר, בחלקים מיהודה ושומרון, באופן יוצא דופן, גם אם לא תקדימי, פנו באחרונה פומבית וישירות שלושה אישים ממדינות המפרץ לציבור הישראלי. אנואר קרקאש, שר המדינה לענייני חוץ באיחוד האמירויות, יוסוף אל-עותייבה, שגריר האיחוד בארצות הברית ונוואף עובייד, אקדמאי ויועץ לשעבר לממשלה הסעודית, הציגו את עמדת מדינותיהם ביחס לסוגיה. המסרים שהעבירו אינם אחידים, ואף ניתן לאתר סתירות לכאורה ביניהם, ונראה שהם נוסחו כך שיהיה למדינות המפרץ מרחב תמרון מסוים בשאלת הסיפוח והיחסים עם...
ניתוח עלות-תועלת של סיפוח שטחים בגדה המערבית על ידי ישראל מצביע כי עדיף לשמור על הסטטוס קוו בזירה הישראלית-פלסטינית. הסיפוח המוצע של עד 30 אחוזים משטח הגדה המערבית, ובכלל זאת כל ההתנחלויות, מאיים לערער את הטיעון של ישראל בזכות המשך שליטתה בשטחים עקב דחייה חוזרת ונשנית מצד הפלסטינים של הצעות להקים מדינה. מהלך הסיפוח אולי לא יעורר אלימות בקרב הפלסטינים, אולם מתיחות עם מדינות האזור או סנקציות מצד הקהילה הבינלאומית הן תוצאות אפשריות בהחלט. מדוע לקחת את הסיכון?
ב-9 ביוני 2020 קבע בג"ץ, ברוב של שמונה שופטים ונגד דעתו החולקת של השופט סולברג, כי חוק ההסדרה הוא בלתי חוקתי ודינו להתבטל. פסילת החוק הייתה צפויה, שכן הוא נוסח באופן גורף וכוללני והתקבל על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה. פסק-הדין מונע הכשרה גורפת של בנייה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון, אולם מותיר אפשרות מענה למקרים פרטניים שבהם מתיישבים בנו על קרקעות פרטיות. לפיכך, הנזק המעשי להתיישבות מפסילת החוק אינו כה משמעותי. לעומת זאת, התועלת בזירת המערכה הבינלאומית מפסילת חוק, שהיה משמש נגד גורמים ישראליים בהליכים משפטיים וכן במערכה...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
ניתוח עלות-תועלת של סיפוח שטחים בגדה המערבית על ידי ישראל מצביע כי עדיף לשמור על הסטטוס קוו בזירה הישראלית-פלסטינית. הסיפוח המוצע של עד 30 אחוזים משטח הגדה המערבית, ובכלל זאת כל ההתנחלויות, מאיים לערער את הטיעון של ישראל בזכות המשך שליטתה בשטחים עקב דחייה חוזרת ונשנית מצד הפלסטינים של הצעות להקים מדינה. מהלך הסיפוח אולי לא יעורר אלימות בקרב הפלסטינים, אולם מתיחות עם מדינות האזור או סנקציות מצד הקהילה הבינלאומית הן תוצאות אפשריות בהחלט. מדוע לקחת את הסיכון?
"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...
תגובת מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, להודעת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שנמסרה בעת השבעת הממשלה החדשה בראשותו בדבר הכוונה לספח שטחים בגדה המערבית, הייתה הכרזה על התנתקות מכל ההסכמים בין אש"פ לישראל ולארצות הברית, בכללם הסכמי אוסלו והנוספים שנבעו מהם. ההנחיה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל נמסרה לדרגי העבודה הפלסטינים, אך לוותה הודעה, גם היא מטעם עבאס, כי אין מדובר באור ירוק לבצע פיגועים וכי כל ניסיון פיגוע יתקל בהתנגדות מנגנוני הביטחון. מדובר בניסיון של הנהגת הרשות הפלסטינית לשכך ביקורת חריפה כלפיה בגין אזלת יד...
יציאת צה"ל מלבנון לפני 20 שנה הייתה מהלך חד-צדדי שנקטה ישראל: היערכות מחודשת על קו גבול בינלאומי שהוכר על ידי האו"ם. לעומת זאת, החלת ריבונות ישראלית על שטחים בגדה המערבית, גם היא כמהלך חד-צדדי, תהיה סיפוח שטח הנתון במחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ואשר קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמים בינלאומיים לגבי אי-חוקיותו. מניתוח היציאה מלבנון ניתן לגזור שלושה לקחים עקרוניים – מעצב אסטרטגי, הקשר, וחד-צדדיות – העשויים לסייע בבחינת השלכותיו של מהלך סיפוח בגדה המערבית. סיפוח בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים יהיה מעצב אסטרטגי, שכן יטרוף את...
מאמר זה נכתב כדי להבהיר עד כמה חשוב שההנהגה הפלסטינית תגיש הצעה משלה לחזון השלום של טראמפ, או תציג את הסיבות להתנגדות אליו. התגובה החריפה של דחיית התוכנית מצד הפלסטינים לא תעצור בהכרח יישום של חלק מההיבטים בה, ולכן, האינטרס הפלסטיני הוא לפרסם הצעה המציגה כיצד ייראה הסכם השלום עם ישראל המקובל עליהם. במקביל, הפלסטינים כבר לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך ולנהל "מלחמה קדושה" נגד הנשיא טראמפ – נהפוך הוא, טראמפ יכול להיות בעל ברית יקר לפלסטינים אם אלה ישכילו להתאים את הגישה ואת היחס הנכונים כלפיו.
טיפולה היעיל והמהיר של הרשות הפלסטינית בנזקי מגפת הקורונה העצים את הקשר הגורדי הרב-ממדי – גיאוגרפי, כלכלי, אזרחי, ביטחוני ובריאותי – בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להכיר בכך ולראות ביציבותה, אחריותה ותפקודה האפקטיבי של הרשות רכיב חיוני לביטחון הלאומי הישראלי. יכולתה של הרשות להוביל צמיחה כלכלית מהווה נדבך מרכזי באינטרס זה.