ב-15 מרץ 2018 אושר בכנסת תקציב המדינה לשנת 2019 ובתוכו תקציב משרד הביטחון – בסך 72.9 מיליארד ש"ח ברוטו ו-55.3 מיליארד ש"ח נטו (11.5 אחוזים מתקציב המדינה). תקציב משרד הביטחון מיועד לשנה הרביעית בתוכנית החומש של צה"ל (תר"ש גדעון: 2020-2016), שבמהלכה יהיה עליו להתחיל בגיבוש תוכנית חומש חדשה. התקציב כולל גם את תקציב השנה הראשונה של חבילת הסיוע האמריקאי הרב-שנתית (2028-2019), שהיא גמישה פחות מקודמתה. כבעבר, אין בתקציב זה מימון מספק לאירוע ביטחוני רב-היקף. התקציב גובש ללא התנצחות בין משרד הביטחון לאוצר, על אף...
בשנים האחרונות ניצבות דמוקרטיות במערב בפני אתגר אסטרטגי חדש – התערבות עוינת בשיח הפוליטי מצד מדינות וארגונים זרים, המנצלים לרעה את חופש הביטוי במטרה לפלג ולשתק את המדינות המותקפות. את התופעה הזו, קרי חיבור בין שיטות של לוחמה פסיכולוגית לבין תשתיות טכנולוגיות, המאפשר התערבות תודעתית במדינה המותקפת, ניתן לכנות "חתרנות תודעתית". מול אלה, על מדינות המערב – ובתוכן ישראל – לתת מענה הולם אשר בד בבד ישמור על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
העליונות האווירית של ישראל תהיה תלויה בעשור הקרוב, במידה רבה, ביתרונות הטכנולוגיים שמעניק מטוס ה-F-35. כדי לשמור על בלעדיותה התחום זה לפרק זמן ארוך ככל הניתן, על ישראל לפעול כדי לעכב את הגעתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא כרגע הכתובת העיקרית בהקשר, וממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.
בתקופה האחרונה מעצים צה"ל את פעילותו במסגרת מאמץ התודעה תוך שהוא מקיים תהליך בניין כוח משמעותי בתחום. בכלל זה פותחה תפיסה למבצעי תודעה וכן מתנהלים פיתוח כלים טכנולוגיים, הכשרת כוח אדם מתאים ובניית מסגרות ארגוניות התומכות את התפיסה. השימוש ביכולות הגלויות של דובר צה"ל מאפשר שיח ישיר עם קהלי יעד רבים במדינות אויב, ובכלל זה שיח עם גורמי טרור ברשתות החברתיות. זאת, תוך שימוש במגוון יכולות שהתפתחו בשנים האחרונות בצה"ל ותכליתן ליצור לגיטימציה בקהלי יעד בינלאומיים, להשפיע על האויב ואף לשמר הרתעה. התפתחות הטכנולוגיה והנוכחות...
האירועים האחרונים בצפון ממחישים את המסר העיקרי בהערכת המודיעין של אמ"ן/צה"ל לשנת 2018, וכן את ההערכה שהודגשה במאמר מפרי עטו של ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, שסיכם את הספר 'הערכה אסטרטגית לישראל 2017 – 2018' בהוצאת המכון, שלפיה סבירות המלחמה השנה עלתה משמעותית בשל הפוטנציאל להידרדרות למלחמה, שאף צד אינו רוצה בה. הערכה זו וההיסטוריה של מקרי הידרדרות לעימות צבאי באזורנו מדגישים את הצורך במניעתם. היכולת למנוע את ההידרדרות מבוססת על הבנה של כל אחד מהשחקנים את כוונות השחקן האחר וכיצד זה רואה את כוונותיו....
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
מאמר זה בוחן מהו הרעיון של "לוחמה רכה" וכיצד ניתן ונכון לשלבו במסגרת מאמצי המערכה של צה"ל. בתוך כך, הוא מונה את החסמים הארגוניים, התפיסתיים והתרבותיים הניצבים בפני מהלך כזה ואת השינויים הנדרשים בעקרונות הפעולה של צה"ל: מיסוד קווי המאמץ "הרכים"; שינוי תפיסת הזמן של הפעולה הצבאית; מעבר ממבנה של מערכות סגורות למערכות פתוחות ומקושרות עם הסביבה האזרחית; בניית מנגנון מודיעין ומבצעים תומך. במונחים מעשיים, הדרך לקידום "הלוחמה הרכה" בצה"ל דורשת התמקדות בארבעה יתרונות יחסיים: חדשנות טכנולוגית; מערכת...
תחום הסייבר הופך לזירת פעולה יותר ויותר לגיטימית, אגב הרגלת המערכת הבין־לאומית לשימושים השונים הנעשים בזירה זו למגוון צרכים. ישראל רואה בתחום זה מרכיב חיוני במארג הביטחון הלאומי, המצריך השקעה וטיפוח. בראייה היסטורית, ניתן לקבוע כי הצלחה של מערכות ביטחוניות ומודיעיניות נבעה משילוב מושכל של התחומים החדשים אל תוך המארג הקיים — באמצעים, בשיטות ובתפיסות — אגב ביצוע השינויים וההתאמות הנדרשים. על רקע התבססותו המהירה של תחום הסייבר בתודעה ובמערכות השונות, יש לשמור על פרספקטיבה כוללת, שבה הסייבר הוא מרכיב חשוב ומתרחב, אבל לא מובחן או עומד...
צה"ל מתמודד עם תהליך רב-שנים של ירידה במוטיבציית הגיוס ליחידות השדה, שהנתונים שנחשפו לאחרונה ממחישים את עומקו. בצל ההשקעה בתהליך האיתור ובאופן התגמול בטווח הארוך למתגייסים ליחידות מיוחדות וטכנולוגיות, קופחו במובן זה היחידות שמהוות את ליבת צבא היבשה. כדי להתמודד עם האתגר צה"ל נדרש לבנות תפיסת כוח אדם שלמה, שאינה רק עניינם של אנשי משאבי האנוש המקצועיים בצבא. תפיסה זו צריכה להיות מפותחת מתוך ראיה מבצעית רחבה ולהיות מובלת על ידי הפיקוד הבכיר ביותר בצה"ל. הטיפול במשבר המוטיבציה נמצא אמנם באחריות הצבא, אך מדובר גם באתגר...
בעקבות תהליך מתמשך של שחיקת מעמד הלוחם ביחידות המתמרנות וירידה במוטיבציה להתגייס ליחידות חשובות אלה, החליט צה"ל להעלות את מרכיבי הגמול החומרי, מתוך צורך לחזק את יחידות החוד וכהוקרה ללוחמים המסכנים את חייהם; ולנוכח ההבנה שבחברה הישראלית כיום הוקרה אינה יכולה להתבטא באמירות ערכיות בלבד. במסגרת זו דירג הצבא מחדש את תפקידי חיילי החובה, כאשר מוטיב סיכון החיים בלחימה מהווה גורם ממיין ראשי. אולם, על אף חשיבותו הרבה, מאמץ הגמול אינו מספיק לחיזוק מוטיבציית הגיוס ליחידות התמרון לנוכח העדיפות הגבוהה שעדיין מקבלות יחידות אחרות.
המשבר שפרץ סביב הר הבית הסתיים בשלב זה, אך המאזן הכולל לגביו אינו משביע רצון. משום שאין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל, יש לקיים תהליך למידה ותחקור שאיננו חקירה המחפשת אשמים, אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא.
