ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...
הרתעה כלפי שחקנים לא-מדינתיים ובעיקר ארגוני טרור סלפיים, אינה דומה להרתעה המכוונת כלפי מדינות ואף כלפי שחקנים סמי-מדינתיים. היכולת להרתיע ארגונים שאינם מדינות אפשרית אך ורק אם המדינה המרתיעה מפגינה נכונות להשתמש במרב יכולותיה על מנת לפגוע בנכסי הליבה שלהם, ובעיקר במנהיגיהם, במפקדיהם ובנכסים האסטרטגיים שברשותם.
איראן וחזבאללה מחפשים תגובה אלימה ראויה, לשיקום ההרתעה ולאיתות לישראל שלא ישלימו עם השינוי בכללי המשחק, שעליו מעידות פעולותיה, אך מבלי להידרדר למלחמה' כפי שנוסח בכותרת מאמר בעיתון "אל-ספיר" הלבנוני, ב-19 בינואר 2015: "יותר מתגובה, פחות ממלחמה". בפני 'הציר' עומדות מספר אפשרויות לתגובה, בדרגות עוצמה שונות – חלקן מומשו בעבר. נקודת המוצא הישראלית צריכה להיות שמדובר באירוע, שהוא חלק מעימות מול 'הציר' – איראן וחזבאללה, אשר לא יבליג על הסיכול הממוקד של בכיריו. מאזן ההרתעה ושיווי המשקל בין הצדדים נמצא על סף הפרה, ונותר...
הקונצנזוס בישראל הוא שחזבאללה הורתע בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כי הנזק שנגרם לו ולתומכיו הוביל אותו להימנע מלחימה נגד ישראל וכי המלחמה היא שאחראית לשקט השורר מאז בגבול הצפון. לאמִתו של דבר, רוב הטיעונים המוכיחים כביכול כי חזבאללה הורתע הם פחות חד־משמעיים משנראה לעין. ניתן להסביר את רוב פעולות חזבאללה, הן בטרם המלחמה והן אחריה, בגורמים נוספים, פנים־לבנוניים ובין־לאומיים, שלישראל יש מידה מצומצמת מאד של שליטה או השפעה עליהם. הדבר מחייב לבחון בזהירות את הנחת ההרתעה, ובמיוחד להימנע משאננות המסתמכת עליה.
המאמר בוחן את תרומתם של מבצעי שמירת השלום בגבולות ישראל ליציבות האזורית מאז הקמת המדינה. הטענה העיקרית היא כי לאור היחלשותן של מדינות האזור, במקביל להתעצמותם של שחקנים לא מדינתיים, מבצעי האו"ם יתקשו לתרום ליציבות האזורית. לפיכך, על מנת לצמצם את החיכוך בין כוחות ביטחון ישראליים לכוחות מדינתיים ולא־מדינתיים באזור יש להתאים את המנדטים ועקרונות הפעולה של המבצעים בהתאם להתאמות שנעשו בזירות אחרות בעולם. המאמר מסיים בניתוח האלטרנטיבות הנידונות כיום במועצת הביטחון בנוגע לכוח האו"ם ברמת הגולן.
חוסר הרצון, המשותף לכל הקבוצות המעורבות בסימולציה, להיגרר להסלמה, היה מאפיין מרכזי של סימולציה זו. כל הצדדים ניסו להכיל את האירוע ולהגבילו לסבב מהלומות קצר. בין הגורמים המרסנים בלטו במיוחד האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית' והיחלשות הציר השיעי באזור, מעורבות חזבאללה בלחימה בסוריה, והדיאלוג בין טהרן לוושינגטון – הן בנושא הגרעין והן בתחום ההתמודדות עם 'המדינה האסלאמית', שהיא אויב משותף. מבחינת ישראל, גורם מרסן היה האינטרס המובהק להימנע מעימות גורף בזירה הצפונית – בפרט מחשש שמא יגלוש גם לזירה הפלסטינית, וזאת כשישראל מתמודדת עם אתגר...
לנוכח הקשיים המורכבים שבפניהם ניצב כיום חזבאללה, החשיפה של מה שנראה לכאורה כמקרה נוסף של סיכול ריגול, תמונף מן הסתם להצגת ניצחון מבצעי של חזבאללה. ואמנם, בכך שחשף מסתננים רמי דרג, הארגון יכול להקרין עוצמה ויעילות מבצעית לערעור מערך איסוף המודיעין הישראלי. חשוב מכך, בהנחה שהדיווחים בתקשורת אמינים, ולמרות שנכסים מודיעיניים אחרים עדיין עומדים לרשות ישראל, סביר שהפעיל הבכיר וארבעת שותפיו תרמו לסיכול המוצלח של המתקפות שתוכננו על ידי חזבאללה בחו"ל. לכן, חשיפתם בהחלט יכולה להיתפס כמזיקה למערכה שמנהלת ישראל נגד ארגון הטרור השיעי.
ההיגיון המנחה את האסטרטגיה האיראנית, כפי שהיא מוצגת בשיח ברשתות, הוא שפגיעה באינטרס האמריקאי בסוריה תוביל להתנגשות אינטרסים בין ארצות הברית לישראל ולמסר של "אור אדום" מארצות הברית לישראל, כי תימנע מפעולה נגד מטרות של משטר אסד בתוך סוריה, כל עוד נמשכת המלחמה 'במדינה האסלאמית'. מוערך, כי אסטרטגיה זו, הגורסת תגובה קשה נגד ארגוני המורדים בגין תקיפה ישראלית בסוריה, תחדש את ההרתעה נגד ישראל משום שגם אם ישראל אינה חוששת מתגובה צבאית של סוריה ואף חזבאללה, היא תתחשב באינטרס האמריקאי ותימנע מעימות עם הממשל. ואולם, יש לבחון את ההיגיון...
לא ניתן כעת לקבוע שאכן עלה בידי חזבאללה לגייס תמיכה נרחבת בקרב הציבור והמערכת הפוליטית בלבנון. הרבה צריך עוד לקרות, כדי שהארגון יוכל להציג את תמונת הניצחון המיוחלת. לפי שעה, יוכל הארגון להסתפק בכך שעל רקע הסכנות המידיות, הנשקפות ללבנון, הוא מצטייר בעיני חלקים נרחבים מאוכלוסיית המדינה כגורם היציב ביותר להישען עליו. קשה להעריך האם ביכולתו לדלג עוד צעד לעבר הקונצנזוס הלאומי. אינדיקציה לכך תהיה התפקיד שימלא בניסיון לסיים את המשבר הנשיאותי בלבנון.
על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות הנגזרות מהמערכה ב'צוק איתן' לזירות האחרות, הן בהיבט העכשווי – של מניעת הסלמה והן בהיבט העתידי – השלכות על מערכה אפשרית מול חזבאללה. במילים אחרות, מה חזבאללה יכול ללמוד מהמערכה בעזה וכיצד הדבר ישפיע על אופן הפעלת כוחו נגד ישראל.
