כל הפרסומים בנושא אירופה

בתוך פחות מחדש השלימו ראשי הממשלות של ישראל ויוון ביקורים רשמיים הדדיים. כל אחד מהביקורים היה ראשון מסוגו. קשה למצוא תקדימים בתולדות הדיפלומטיה הישראלית לצמידות ביקורים כזו.

יחסי ישראל-טורקיה נמצאים בעיצומו של משבר עמוק. בקרב רבים קיימת תחושה שישראל איבדה את טורקיה ושזהו תהליך בלתי הפיך. מזכר זה עומד על הגורמים שהביאו להידרדרות ביחסי שתי המדינות תוך בחינת השינויים שחלו במדיניות החוץ של טורקיה מאז עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק.

המצב משברי בו נמצאת אירופה מהווה הזדמנות לקבלת ההחלטות המכירות – בלשונה של הקנצלרית – "במימד הפוליטי–היסטורי של השעה". לצורך זה דרושה מנהיגות אירופית המוכנה להסתכן בקבלת החלטות לא- פופולאריות, אם אמנם בכוונתה להשלים את בניית הבניין האירופי. האופן שבו טיפלה מנהיגות האיחוד (הן במישור המדינתי והן במישור מוסדות האיחוד) במשבר, אינה מצביעה על כך. דבר אחד הוא לקבל שורת החלטות אותם קיבלו מנהיגי גוש האירו בדבר הצעדים בהם יש לנקוט בכדי למנוע הישנות מקרה יוון (כמו הקמת קרן חירום שאמורה למנוע התפשטות המשבר וגיבוש שורה של...

המשבר הפיננסי הפוקד את אירופה מעלה שאלות כלכליות ופוליטיות לדיון, כגון השפעת המשבר על האיחוד האירופי ככלל והיחסים בין המדינות באיחוד בפרט, כמו גם השפעות אפשריות על ישראל.

הצהרה של ראשי המדינות החברות באחוד האירופי (8.12.2009) על התהליך המדיני במזרח התיכון אינה סיבה לחרדה אך גם לא לתגובות מזלזלות ורצוי לבחון את המשמעות ארוכת הטווח. במהלך הנשיאות התורנית של האחוד האירופי במחצית השנייה של 2009, ניסתה שבדיה להביא לשנוי גורף במדיניות האחוד כלפי הסכסוך הישראלי- ערבי. השנוי המרכזי שאליו חתרו השבדים היה הכרה של האחוד האירופי במדינה פלסטינית תוך התייחסות לקווי 67 כגבולותיה ולירושלים המזרחית כבירתה. הנוסחה הסופית שאותה אמצו ראשי המדינות החברות, רחוקה מהטיוטה השבדית הראשונית.

בחלוף חודש מאז נערכו הבחירות הכלליות בגרמניה (27 בספטמבר 2009) התכנס הפרלמנט הגרמני (הבונדסטאג) לישיבתו הראשונה, במהלכה הושבעה ממשלתה השנייה של הקנצלרית מרקל, אשר הצליחה בזמן שיא לסיים משא ומתן קואליציוני עם שותפתה החדשה – המפלגה הליבראלית. למרות שבידי ממשלת הקואליציה היוצאת עלה להשיג מספר הישגים, כאשר הראשון והחשוב שבהם היה ניווט כלכלת גרמניה בשום שכל במשבר הפיננסי-הכלכלי, ניהלה הקנצלרית מערכת בחירות שבמרכזה הרצון לכונן קואליציית ימין ליבראלית. מרקל קיוותה שבאמצעות קואליציה כזאת היא תוכל לממש את מדיניות מפלגתה בשני התחומים המרכזיים...

ההסכם שנחתם בציריך במוצאי שבת, 10 באוקטובר 2009, בין טורקיה וארמניה על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהם מעורר תקווה שחלק מהבעיות הקשות באזור דרום הקווקאז ימצאו את פתרונן. שתי המדינות הסכימו עקרונית לפתוח את הגבול ביניהן, שהיה סגור ביוזמת הטורקים מאז שנת 1993. הטורקים בחרו לסגור אז את מעבר הגבול בין המדינות בעקבות המלחמה בין ארמניה ואזרבייג'אן, בת בריתה של טורקיה, על רקע המחלוקת סביב השליטה בחבל נגורנו קרבח, והתנו את פתיחתו מחדש בכך שארמניה ואזרבייג'אן יגיעו להסכם.

בחירתה של טורקיה כחברה לא קבועה למועצת הביטחון של האומות המאוחדות ברוב נכבד (151 קולות מתוך 192 המדינות החברות) מסמלת את חשיבותה הגדלה של טורקיה במערכת הבינלאומית הנוכחית. בחירה זו מבטאת את התמיכה הבינלאומית בכמה פעולות גישור דיפלומטיות שיזמה טורקיה בעת האחרונה. פעולות גישור אלו מצביעות על התפקיד הייחודי שטורקיה יכולה לקחת על עצמה כמתווכת בסכסוכים בשלושת האזורים שבהם היא גובלת: המזרח התיכון, הקווקאז, והבלקן. על רקע בעיותיה הפנימיות של טורקיה וחוסר היציבות בחלק מהמדינות השכנות לה, כמה סוגיות שצפויות לעלות בעתיד הקרוב על סדר היום של...

בשבוע שבו הכריזה קוסובו עצמאות, התקיימו שתי מערכות בחירות, ברפובליקה של קפריסין ובארמניה, שאמנם קיבלו הרבה פחות תשומת לב בין-לאומית, אך עלולות גם כן להיות בעלות השפעה על המתרחש באירופה ובסביבתה הקרובה. יתרה מכך, קיימת חפיפה חלקית בין הנושאים הכרוכים בהכרזת עצמאותה של קוסובו ומערכות בחירות אלה. בעוד שהתומכים בהכרה דיפלומטית בעצמאות קוסובו טוענים שאין בכך משום יצירת תקדים של הכרה בין-לאומית בהיפרדות חד צדדית של אזור ממדינה, הרי שבפועל חששות הנשמעים באזורים אחרים עם בעיות דומות, יכולים להצביע על כך שקבוצות רבות, ביניהן היוונים...

יחסי טורקיה – ארצות הברית ניצבים בתקופה האחרונה בפני שני אתגרים משמעותיים. האחד, הרצון הטורקי להיכנס לצפון עיראק ולהתמודד עם לוחמי מפלגת הפועלים הכורדית, ה-פ.ק.ק, המוצאים מסתור באזור. האתגר השני, הוא ההבאה להצבעת בית הנבחרים האמריקאי החלטה המכירה בהרג הארמנים על-ידי האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם. שני אתגרים אלו נוגעים לסוגיות מאוד רגישות עבור הטורקים, ומצד הטורקים נראה, כי האמריקאים אינם מספיק קשובים לצרכיהם ולדרישותיהם.

בבחירות האחרונות בתורכיה הצביעו כמעט חצי מהבוחרים עבור המשכיות שלטונית – שוב זכתה המפלגה השלטת, מפלגת הצדק והפיתוח (ה-AKP) לרוב מרשים בפרלמנט שיאפשר לה למשול ללא שותפות קואליציוניות. התמיכה בה אף גברה מ-34% מהקולות בבחירות הקודמות ל-47% מהקולות. מפלגת הצדק והפיתוח נהנית מרוב מוחלט מהמושבים בפרלמנט (340 מתוך 550), על אף שחל צמצום מסוים במספר המושבים שבהם זכתה. הצמצום נוצר משיטת הבחירות התורכית וכניסתה של מפלגה נוספת לפרלמנט לעומת רק שתי מפלגות במושב הקודם. המפלגה השנייה המיוצגת בפרלמנט היוצא, מפלגת העם הרפובליקנית (ה-CHP) הותיקה...

בעקבות ניצחונו המרשים של ניקולא סרקוזי, יידרש הנשיא הצרפתי החדש לממש את ההבטחות אשר ניתנו במהלך מסע הבחירות לטפל ברפורמות מבית ובמקביל לממש קווי מדיניות חדשה בתחום יחסי החוץ. בנאום הניצחון שלו הדגיש סרקוזי את החשיבות שהוא מייחס לאיחוד האירופי אך גם חזר והושיט יד לארצות הברית. ישראל אמנם לא הוזכרה בנאום הניצחון אבל ידוע כי המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט נמצאים על סדר יומו של הנשיא סרקוזי.