צה"ל מתמודד עם תהליך רב-שנים של ירידה במוטיבציית הגיוס ליחידות השדה, שהנתונים שנחשפו לאחרונה ממחישים את עומקו. בצל ההשקעה בתהליך האיתור ובאופן התגמול בטווח הארוך למתגייסים ליחידות מיוחדות וטכנולוגיות, קופחו במובן זה היחידות שמהוות את ליבת צבא היבשה. כדי להתמודד עם האתגר צה"ל נדרש לבנות תפיסת כוח אדם שלמה, שאינה רק עניינם של אנשי משאבי האנוש המקצועיים בצבא. תפיסה זו צריכה להיות מפותחת מתוך ראיה מבצעית רחבה ולהיות מובלת על ידי הפיקוד הבכיר ביותר בצה"ל. הטיפול במשבר המוטיבציה נמצא אמנם באחריות הצבא, אך מדובר גם באתגר...
אמצעי התקשורת במדינת ישראל הציגו את האזרחים הערבים בצורה שלילית או הדירו את ייצוגם כלל במשך שנים רבות. מצב זה השפיע לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים במדינה. כדי להתמודד עם מציאות זו יזמו עמותת "סיכוי" ומגזין "העין השביעית" את פרויקט מדד הייצוג. פרויקט זה, שהושק במרץ 2016, נולד מתוך הבנה כי לתקשורת ההמונים יש השפעה דרמטית על מערכת היחסים של האזרחים היהודים והערבים בישראל: תקשורת ההמונים מעצבת את האופן בו האוכלוסיות היהודית והערבית תופסות אחת את השנייה ואף הופכת לגורם משמעותי שיכול לייצר הסלמה או לתרום ליצירת חברה משותפת...
נתונים שפרסמה לאחרונה התאחדות התעשיינים בצפון מצביעים על מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן במפעלים באזור זה. זאת, על אף שהיקף האבטלה במחוז הצפון גבוה יותר מאשר במרכז הארץ ועומד על כ-8%. הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם מיומן בענפי התעשייה השונים ובעיקר טכנאים, הנדסאים ומפעילי מכונות. על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים, שהצעירים שבהם מתקשים למצוא עבודה, נתונים אלו מציגים נראה כשל במדיניות התעסוקה. במחקר שערכתי עם ד"ר סאמי מיעארי מצאנו כי למעלה משליש...
האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מאסה במצב הקיים ומתחילה להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה שלה: "אנחנו רוצים הישגים... אנחנו רוצים שירותים... אנחנו רוצים פתרונות לבעיות העוני, האלימות, הדיור", ועוד ועוד. חלקים אף משמיעים ביקורת יותר חריפה, בדרישה שיפסיקו לעבוד עליהם בסיסמאות לאומניות ובהאשמת הממשלה והמשטרה בכל דבר, וכי גם למנהיגים הערביים יש תפקיד ביציאה מהמשברים שבו הסקטור הערבי שרוי. לטענתם, המנהיגים לא לוחצים מספיק על הממשלה, לא מפעילים קשרים מול משרדי הממשלה השונים, מסרבים להיפגש עם מנהיגים ציוניים ממלכתיים שבאים לבקר ביישובים הערביים...
אמל ג'מאל / החברה האזרחית הערבית בישראל – אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, תל אביב, 2017, 311 עמ'.
רוב המחקרים אודות החברה הערבית-הפלסטינית בישראל נכתבו בידי אנשי אקדמיה (רובם יהודים ומקצתם ערבים), מתוך מבט על חברה זו כקרבן של מדיניות האפליה וההדחקה מצד מוסדות המדינה. כחסיד של תפיסת ה- structure agency, מציג פרופ' אמל ג'מאל בספרו את החברה הערבית בישראל כ"סוכנת" שחותרת לחולל שינוי במצבה ופועלת בתוך "מבנה", מדינת ישראל, המגדיר את אפשרויות הפעולה שלה. ג'מאל מעלה על נס את הישגיה של החברה...
"היית סמל ומופת לנציג של משטרה לאומית. שוטר מוסלמי מסור, אשר אוכף את החוק במקצועיות, במסירות וללא משוא פנים"
מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך בהספד לרס"מ סנד זמירו ז"ל, מקלנסווה, שנהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודתו במשטרה.
הספד זה, לכאורה רגיל לאוזני אזרח יהודי, מגלם בתוכו, מבחינת האזרח הערבי, את מהותו של השסע בין המשטרה והחברה הערבית. המילים "משטרה לאומית" ו"שוטר מוסלמי" נאמרו מטעם המפכ"ל במטרה להעביר מסר ברור באשר לאתוס המכונן של המשטרה המכתיב את פעילותה בחברה הערבית, על מנת לחדד את המחלוקות האמתיות בבסיס שסע זה. זו אכן הטענה המרכזית של...
פיגוע הירי שהתרחש ב-14 ביולי 2017 בהר הבית, בו שלושה צעירים ערבים-ישראלים מאום אל-פחם הרגו ביריות שני שוטרים ממוצא דרוזי בשער הסליחות הסתמן כאירוע קשה במיוחד. אירוע שאתגר את מערכת היחסים הרגישה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ושגרר התפתחויות נוספות שיצרו גם משבר נמשך בין ישראל לבין ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפיגוע הוחלט על הצבת גלאי מתכות בכניסה להר הבית – החלטה (ששונתה לאחר זמן קצר) שעוררה גל מחאה בקרב האזרחים הערבים בישראל והפלסטינים בגדה המערבית במהלכו נהרגו שלושה פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. בערב אותו יום נרצחו...
יומיים אחרי שנכנס (2 יולי 2017) לכלא גלבוע כדי לרצות תקופת מאסר בת שנתיים שנגזרה עליו לאחר שהבריח לאסירים ביטחוניים מכשירים סלולאריים תקף חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס בחריפות את אימן עודה ראש הרשימה הערבית המשותפת. הדברים הופיעו במאמר שפרסם באתר "ערב 48" שבו האשים את עודה על היותו חסר גאווה עצמית, משתף פעולה עם השלטונות וכזה שהתנהלותו תוביל לסיום דרכה של הרשימה המשותפת כמסגרת פוליטית המייצגת את הציבור הערבי בישראל. ברקע של התקפה זו עומד חוסר הגיבוי של הרשימה המשותפת ושל ראשה במהלך העמדתו לדין והרשעתו של מי שהיה עד לא מכבר חבר הכנסת מטעם...
בעקבות תהליך מתמשך של שחיקת מעמד הלוחם ביחידות המתמרנות וירידה במוטיבציה להתגייס ליחידות חשובות אלה, החליט צה"ל להעלות את מרכיבי הגמול החומרי, מתוך צורך לחזק את יחידות החוד וכהוקרה ללוחמים המסכנים את חייהם; ולנוכח ההבנה שבחברה הישראלית כיום הוקרה אינה יכולה להתבטא באמירות ערכיות בלבד. במסגרת זו דירג הצבא מחדש את תפקידי חיילי החובה, כאשר מוטיב סיכון החיים בלחימה מהווה גורם ממיין ראשי. אולם, על אף חשיבותו הרבה, מאמץ הגמול אינו מספיק לחיזוק מוטיבציית הגיוס ליחידות התמרון לנוכח העדיפות הגבוהה שעדיין מקבלות יחידות אחרות.
ממרחק הזמן ניתן לקבוע כי ממשלת שרון החליטה החלטה אסטרטגית נכונה כשבחרה בהתנתקות, שנתקבלה על רקע האינתיפאדה, טרור רצחני ומתמשך ואי-הסכמה עמוקה בחברה הישראלית אשר לפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ואולם החלטה זו הוצאה אל הפועל תוך כשלים חמורים. במבט לעתיד, רצועת עזה והגדה המערבית שונות זו מזו במובנים רבים. היפרדות טריטוריאלית-מדינית מחלק עיקרי משטחי הגדה תישקל על רקע הניסיון ההיסטורי של ההתנתקות מרצועת עזה, שהותיר משקעים ביטחוניים, פוליטיים וחברתיים קשים. אך דווקא משום כך, ולמרות השוני, יש להביא בחשבון לקחים שנלמדו מההתנתקות מהרצועה...
בשבוע השני של חודש יוני 2017 התקיים בישראל, כמדי שנה מאז 2007, שבוע החירום הלאומי. היערכות ומוכנות מקדימות למצבי חירום מסוגים שונים, כמו רעידות אדמה, חיונית כדי לטפח "תרבות של מוכנות" הדורשת מעורבות של אזרחים. עם זאת, אחד האתגרים הקשים שניצבו בפני מארגניו ומבצעיו של תרגיל החירום הלאומי, היה התהודה הנמוכה למדי שהוא זכה לה.
איומי סייבר הם תופעה חדשה, מתפתחת ומורכבת. אחת הדרכים המרכזיות לסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם הקושי שהיא יוצרת היא על ידי שימוש באנלוגיות כתבניות פסיכולוגיות מפשטות. אנלוגיה שימושית כזו היא הטרור, ובמיוחד "טרור בליסטי", כפי שהוא נחווה במקרה הישראלי. כאשר נשענים על אנלוגיה זאת, ניתן להפיק ממנה שלוש תובנות: הראשונה היא כי יש מקום לשוב ולבחון הנחות יסוד מרכזיות על עתיד ביטחון הסייבר; השנייה היא האפשרות לאמץ מהמאבק בטרור אסטרטגיה היברידית לעולם הסייבר, הבנויה משישה רכיבים — הגנה, מעקב, הרתעה, הכרעה, מניעה ודיפלומטיה; השלישית,...
