מגבלותיה של ההרתעה הישראלית, כפי שהתגלו במבצע 'צוק איתן', מצביעות על כך שיעדיו של ראש הממשלה נתניהו — המשך החלשתו של חמאס ושיקום ההרתעה כלפיו — סותרים זה את זה. הבחירה האסטרטגית של ישראל בזירה הדרומית בהקשר זה היא בעצם בחירה בין שני תרחישים מרכזיים: חמאס מוחלש, אך קשה להרתעה; וחמאס מיוצב אל מול מנופי הרתעה אפקטיביים יותר. במאזן הכולל, חשיבות ההרתעה היא משנית לעומת היעד של החלשת חמאס. שימור מגמת ההיחלשות של חמאס — בכלים מדיניים־כלכליים ואף צבאיים במקרה הצורך — הוא יעד אקטיבי שנועד לייצר מציאות טובה יותר לישראל, ואילו יעד ההרתעה פסיבי...
סיכויי ההצלחה של מבצע שיקומה של רצועת עזה — בהובלת הקהילה הבינלאומית ובאמצעות הרשות הפלסטינית — גבוהים יותר ככל שהשפעת חמאס תהיה מוגבלת יותר. כך גם לגבי הסיכוי להפוך את מבצע השיקום למנוף לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים, ולבניית המדינה הפלסטינית בתהליך מבוקר ואחראי, כשרצועת עזה היא הנדבך הראשון המשמעותי. כדי לנטרל השפעה שלילית של חמאס על התהליך, יש להבטיח כי הארגון יוכל להיות שותף לתהליך רק כגורם פוליטי, במסגרת ממשלת הפיוס הפלסטינית, ומבלי שיוכל להפעיל זכות וטו או לנצל את התהליך לצורך השתלטות מחדש על רצועת עזה, ומשם על הרשות...
"תקרית המרמרה", שאירעה לפני למעלה מארבע שנים, ואשר בה נהרגו עשרה בני אדם, לא תגרור הליכים נגד חיילי צה"ל בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעקבות פנייה מצד איי קומורו לתובעת ביה"ד בבקשה לפתיחת חקירה פלילית, בטענה לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ע"י חיילי צה"ל, החליטה התובעת, לאחר בדיקה מקדמית של האירועים, כי ישנו בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה על סיפון ה-"מרמרה", אולם חומרת הפשעים אינה מספיקה בכדי לעמוד בדרישת הסף בהתאם לחוקת ביה"ד. משכך, אין בסיס לפתיחה בחקירה פלילית ביחס לתקרית...
המנהיגים המצריים, והנשיא בראשם, שבים ומצהירים, כי הבסת הטרור בסיני תדרוש את שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית. על כן, במסגרת הקמתו של אזור החיץ, יהיה על ממשלת מצרים, בעידוד בינלאומי, ליישם מדיניות שתפריד בין צרכיה הלגיטימיים וסיבלה של האוכלוסייה לבין הדרישות הבלתי-קבילות של ארגוני הג'האד הפעילים באזור. פינוי של תושבים שומרי חוק מבתיהם מנוגד לקו מחשבה זה, ויש לשער שהוא יהפוך את משימת חיסולו של איום הטרור בחצי-האי סיני לקשה ביותר לביצוע עבור מצרים.
על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות הנגזרות מהמערכה ב'צוק איתן' לזירות האחרות, הן בהיבט העכשווי – של מניעת הסלמה והן בהיבט העתידי – השלכות על מערכה אפשרית מול חזבאללה. במילים אחרות, מה חזבאללה יכול ללמוד מהמערכה בעזה וכיצד הדבר ישפיע על אופן הפעלת כוחו נגד ישראל.
ישראל לא הצליחה לכפות על חמאס את הדרישות שהציג ראש הממשלה למבצע: פירוז עזה והקמת מנגנונים שיפקחו על מניעת התעצמותו. יעד זה של "אי התעצמות" הוחמץ גם בהסדרות הקודמות וראוי שיהיה יעד מרכזי לדרישות הישראליות במשא ומתן על ההסדרה, הצפוי להתקיים בקהיר. עד שתושג הסדרה (אשר הסיכוי לטיפול אפקטיבי בהתעצמות במסגרתה אינו גבוה), יש להחזיר את נושא ההתעצמות של חמאס למרכז האסטרטגיה המתעצבת נגדו בתקופה שלאחר "צוק איתן". על אסטרטגיה זו להבטיח שאם וכאשר נגיע לסבב צבאי נוסף מול חמאס – הוא יהיה רחוק ככל האפשר על ציר הזמן ושעיקרו, יהיה...
הסגר על רצועת עזה נחשב לאחת הסיבות הבסיסיות למתקפת הרקטות של חמאס, שהובילה למבצע צוק איתן. הפלסטינים טוענים, כי ישראל מטילה עליהם "מצור" על מנת להכריעם. לטענה זו אין בסיס, הטרור מהרצועה הוא סיבת השורש למצבה הכלכלי הקשה של אוכלוסיית הרצועה, ועד שלא יוסר מהרצועה – קלושים הסיכויים לפיתוח וצמיחה של הרצועה.
סיבוב מלחמתי שלישי בתוך שש שנים מלמד, כי התפישה שהנחתה את ישראל עד כה נכשלה. החלופה שהוצעה לעיל מציעה תפישה שונה הטומנת בחובה פוטנציאל לשינוי מדורג ולאורך זמן גם בתפיסות הבסיסיות של חמאס, שבפניו יעמדו שתי אפשרויות: או שהארגון ישתלב בתוך התהליך של השגת יציבות בעזה ואז ימצא עצמו במצב שבו האילוצים על פעילותו האלימה הולכים וגוברים והוא יאלץ לשנות תפיסות בסיסיות, או שידבק באלימות ויהפוך בהדרגה לחלש פוליטית ובלתי רלוונטי.
שיקום יסודי של רצועת עזה הוא נדבך חיוני בתהליך בניית המדינה הפלסטינית, כמנוף לחיזוק הרשות הפלסטינית וכבסיס לחידוש התהליך המדיני. בה בעת, שיקום זה הוא גם אות וסימן מהותי לגבי הרצון, הנחישות ויכולת הביצוע של הרשות הפלסטינית. תפקוד בעייתי או כושל של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה יהיה סימן אזהרה בכול הנוגע ליכולת השליטה והתפקוד האפקטיבי של המדינה הפלסטינית בגדה המערבית ביום שאחרי ההסכם.
חמאס חושב, כי אין לו מה להפסיד והוא מוכן לחזור לעימות, על מנת לכפות על מצרים וישראל לספק לו הישג משמעותי – הסרת המצור על עזה, פתיחת המעברים והקמת נמל ימי. חמאס היה מוכן מתחילת העימות לקיים משא ומתן להסדרה תחת אש בהבינו, כי אין לו קלפים להציע בשולחן המשא ומתן, אלא רק 'יכולת היזק', קרי, לגרום נזק לכל הצדדים המעורבים, ובעיקר לישראל. אם חמאס יתמיד במדיניות של חזרה לשיגורים ולירי לעבר ישראל, כל עוד לא ישיג את יעדיו במשא ומתן, עולות שלוש חלופות פעולה לישראל: השלמה עם חמאס ככתובת האחראית ברצועה` מיטוט חמאס; מלחמת התשה. כפי שמתנהלים...
באשר למערכה על סיפור המערכה, ישראל צריכה להמנע מהתגוששות עם טענות חמאס לניצחונו ולמקד את מאמציה בהנחלת הנראטיב ההגנתי המובהק של ניהולה את המערכה בקרב מנהיגים, מקבלי החלטות וגורמים בעלי השפעה על עיצוב דעת הקהל ברחבי העולם. תוצאות המערכה בעזה מאפשרות לישראל לנקוט ביוזמה שתקדם הסדרים מדיניים וביטחוניים עם ממשלה פלסטינית בתמיכה של מדינות ערב הפרגמטיות ובגיבוי בינלאומי בהובלת ארצות הברית ומדינות מערביות מובילות. בדרך זו ניתן יהיה להמיר את ההישגים הצבאיים לתכלית מדינית ולמלא מחדש את מאגרי vלגיטימציה המדלדלים של ישראל.
במהלך מבצע "צוק איתן" משתמש חמאס בשורה של אמצעי הסברה, בהם ערוצי הטלוויזיה אל-אקצא ואל-ג'זירה, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק ומסרונים. הללו משמשים במה להעברת מסרים לארבעה קהלי יעד עיקריים: הפנים-פלסטיני, הערבי, הבינלאומי והישראלי. המאבק על דעת הקהל ממלא תפקיד חשוב במאמצי חמאס לגייס תמיכה פנימית, ערבית ובינלאומית בפעולותיו, לעצב את תודעת המערכה בהתאם ליעדיו ולהשפיע על השחקנים הרלבנטיים לתוצאותיה.