המנהיגים המצריים, והנשיא בראשם, שבים ומצהירים, כי הבסת הטרור בסיני תדרוש את שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית. על כן, במסגרת הקמתו של אזור החיץ, יהיה על ממשלת מצרים, בעידוד בינלאומי, ליישם מדיניות שתפריד בין צרכיה הלגיטימיים וסיבלה של האוכלוסייה לבין הדרישות הבלתי-קבילות של ארגוני הג'האד הפעילים באזור. פינוי של תושבים שומרי חוק מבתיהם מנוגד לקו מחשבה זה, ויש לשער שהוא יהפוך את משימת חיסולו של איום הטרור בחצי-האי סיני לקשה ביותר לביצוע עבור מצרים.
על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות הנגזרות מהמערכה ב'צוק איתן' לזירות האחרות, הן בהיבט העכשווי – של מניעת הסלמה והן בהיבט העתידי – השלכות על מערכה אפשרית מול חזבאללה. במילים אחרות, מה חזבאללה יכול ללמוד מהמערכה בעזה וכיצד הדבר ישפיע על אופן הפעלת כוחו נגד ישראל.
ישראל לא הצליחה לכפות על חמאס את הדרישות שהציג ראש הממשלה למבצע: פירוז עזה והקמת מנגנונים שיפקחו על מניעת התעצמותו. יעד זה של "אי התעצמות" הוחמץ גם בהסדרות הקודמות וראוי שיהיה יעד מרכזי לדרישות הישראליות במשא ומתן על ההסדרה, הצפוי להתקיים בקהיר. עד שתושג הסדרה (אשר הסיכוי לטיפול אפקטיבי בהתעצמות במסגרתה אינו גבוה), יש להחזיר את נושא ההתעצמות של חמאס למרכז האסטרטגיה המתעצבת נגדו בתקופה שלאחר "צוק איתן". על אסטרטגיה זו להבטיח שאם וכאשר נגיע לסבב צבאי נוסף מול חמאס – הוא יהיה רחוק ככל האפשר על ציר הזמן ושעיקרו, יהיה...
הסגר על רצועת עזה נחשב לאחת הסיבות הבסיסיות למתקפת הרקטות של חמאס, שהובילה למבצע צוק איתן. הפלסטינים טוענים, כי ישראל מטילה עליהם "מצור" על מנת להכריעם. לטענה זו אין בסיס, הטרור מהרצועה הוא סיבת השורש למצבה הכלכלי הקשה של אוכלוסיית הרצועה, ועד שלא יוסר מהרצועה – קלושים הסיכויים לפיתוח וצמיחה של הרצועה.
סיבוב מלחמתי שלישי בתוך שש שנים מלמד, כי התפישה שהנחתה את ישראל עד כה נכשלה. החלופה שהוצעה לעיל מציעה תפישה שונה הטומנת בחובה פוטנציאל לשינוי מדורג ולאורך זמן גם בתפיסות הבסיסיות של חמאס, שבפניו יעמדו שתי אפשרויות: או שהארגון ישתלב בתוך התהליך של השגת יציבות בעזה ואז ימצא עצמו במצב שבו האילוצים על פעילותו האלימה הולכים וגוברים והוא יאלץ לשנות תפיסות בסיסיות, או שידבק באלימות ויהפוך בהדרגה לחלש פוליטית ובלתי רלוונטי.
שיקום יסודי של רצועת עזה הוא נדבך חיוני בתהליך בניית המדינה הפלסטינית, כמנוף לחיזוק הרשות הפלסטינית וכבסיס לחידוש התהליך המדיני. בה בעת, שיקום זה הוא גם אות וסימן מהותי לגבי הרצון, הנחישות ויכולת הביצוע של הרשות הפלסטינית. תפקוד בעייתי או כושל של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה יהיה סימן אזהרה בכול הנוגע ליכולת השליטה והתפקוד האפקטיבי של המדינה הפלסטינית בגדה המערבית ביום שאחרי ההסכם.
חמאס חושב, כי אין לו מה להפסיד והוא מוכן לחזור לעימות, על מנת לכפות על מצרים וישראל לספק לו הישג משמעותי – הסרת המצור על עזה, פתיחת המעברים והקמת נמל ימי. חמאס היה מוכן מתחילת העימות לקיים משא ומתן להסדרה תחת אש בהבינו, כי אין לו קלפים להציע בשולחן המשא ומתן, אלא רק 'יכולת היזק', קרי, לגרום נזק לכל הצדדים המעורבים, ובעיקר לישראל. אם חמאס יתמיד במדיניות של חזרה לשיגורים ולירי לעבר ישראל, כל עוד לא ישיג את יעדיו במשא ומתן, עולות שלוש חלופות פעולה לישראל: השלמה עם חמאס ככתובת האחראית ברצועה` מיטוט חמאס; מלחמת התשה. כפי שמתנהלים...
באשר למערכה על סיפור המערכה, ישראל צריכה להמנע מהתגוששות עם טענות חמאס לניצחונו ולמקד את מאמציה בהנחלת הנראטיב ההגנתי המובהק של ניהולה את המערכה בקרב מנהיגים, מקבלי החלטות וגורמים בעלי השפעה על עיצוב דעת הקהל ברחבי העולם. תוצאות המערכה בעזה מאפשרות לישראל לנקוט ביוזמה שתקדם הסדרים מדיניים וביטחוניים עם ממשלה פלסטינית בתמיכה של מדינות ערב הפרגמטיות ובגיבוי בינלאומי בהובלת ארצות הברית ומדינות מערביות מובילות. בדרך זו ניתן יהיה להמיר את ההישגים הצבאיים לתכלית מדינית ולמלא מחדש את מאגרי vלגיטימציה המדלדלים של ישראל.
במהלך מבצע "צוק איתן" משתמש חמאס בשורה של אמצעי הסברה, בהם ערוצי הטלוויזיה אל-אקצא ואל-ג'זירה, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק ומסרונים. הללו משמשים במה להעברת מסרים לארבעה קהלי יעד עיקריים: הפנים-פלסטיני, הערבי, הבינלאומי והישראלי. המאבק על דעת הקהל ממלא תפקיד חשוב במאמצי חמאס לגייס תמיכה פנימית, ערבית ובינלאומית בפעולותיו, לעצב את תודעת המערכה בהתאם ליעדיו ולהשפיע על השחקנים הרלבנטיים לתוצאותיה.
למרות היעדים המוגבלים שהציבה ממשלת ישראל בתחילת מבצע "צוק איתן", נוצרו תנאים לעיצוב מצב אסטרטגי חדש ברצועת עזה. לשם כך על ממשלת ישראל להתחשב גם באינטרסים של ארצות הברית ומצרים, לגייס ולהתגייס ליוזמה המדינית של 'שיקום תמורת פירוז' בהובלה של ארצות הברית את המערכת הבינלאומית והאזורית, בדגש על מצרים ומדינות המפרץ הערביות. ממשלת ישראל צריכה להבין, כי השתנו התנאים, יש הזדמנות להחזיר את הרשות לרצועה ולחזק את עבאס כפרטנר לתהליך מדיני. יש הזדמנות לחולל היפוך בפיוס – במקום חיזוק חמאס בגדה המערבית, החזרת השליטה של הרשות ברצועה והמשך...
בהנחה שחמאס בסופו של דבר יקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, עם תיקונים קלים ועם ערבות של גורם חיצוני, מאמר זה בוחן האם הבשילו התנאים להפסקת אש ולגיבוש הבנות מחודשות. יש להניח, כי ישראל תסיים את סבב העימות הנוכחי במצב טוב לאין שיעור מזה של חמאס. "כיפת ברזל" היא הקלף המנצח של ישראל; זו יירטה בהצלחה רבה את מרבית הרקטות שהיו במסלולי פגיעה במרכזי אוכלוסייה וסיפקה מעטפת הגנה אווירית רחבה. כמו כן, הצליחה ישראל לסכל את כל ניסיונות חמאס לביצוע פיגוע אסטרטגי, מהים, מהאוויר ודרך התווך התת-קרקעי. גם בהיבט ההתקפי הצליחה ישראל להסב נזק כבד...
בעקבות אירוע החטיפה פתחה ישראל במערכה נגד ארגון החמאס באזורי יהודה ושומרון. במסגרת מערכה זו מתנהלת פעילות אינטנסיבית בשטח. פעילות זו עולה בקנה אחד עם חובותיה וזכויותיה של ישראל לשמור על ביטחונה וביטחון אזרחיה. צעדים אלה כפופים למסגרת משפטית, ובפרט לחובה לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויותיהם של תושבי האזור. את הטרור צריך וראוי להביס. עם זאת, יש הרבה מאוד פעולות שאפשר לעשות במסגרת הדין. לפעולות שחוקיותן מוטלת בספק כגון גירושים והריסות בתים של מחבלים, יש מחיר – הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. את...
