כל הפרסומים בנושא טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי

באפריל 2016 החלה הרשות הלאומית להגנת הסייבר לפעול באופן רשמי. ההיגיון שהנחה את הקמת הרשות הוא כי לשם ההגנה בסייבר נדרש שיתוף פעולה הדוק עם כל גורמי המשק ועל כן נדרש להקים רשות אזרחית, שעיסוקה בתחום הגנת סייבר בלבד. באוגוסט 2016 פרסמה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דוח בנושא "בחינת חלוקת האחריות והסמכות בנושא הגנת הסייבר בישראל". המחברים ממליצים בין היתר כי מרכז הכובד של מטה הסייבר יעבור בהדרגה לנושאים הקשורים לתחום הסייבר הלאומי בכלל ובפרט לנושאים הנוגעים לביטחון הסייבר הלאומי, בתחומים שמעבר לתחום עיסוק הרשות. כמו כן קובעים...

המסמך אסטרטגיית צה"ל הוא פרסום תקדימי בהיסטוריה הצבאית ובשיח הציבורי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא הראשון שמציג את "אסטרטגיית צה"ל" במבחן אתגרי ההווה במסמך שמפורסם לציבור הרחב בישראל. הקובץ הזה מחזיק תשעה עשר מאמרים שכתבו עשרים ושלושה מבכירי החוקרים במכון וכותבים אורחים. אלה מתמודדים עם המסמך הצה"לי הייחודי בכמה מישורים ומזוויות שונות ודנים במה שמצוי בו כמו גם במה שאינו מצוי בו. לצד הבחינה והניתוח מוצגות גם הצעות להרחבת המהדורה העתידית של "אסטרטגיית צה"ל". המאמרים בקובץ הזה...

איסוף מודיעין ממקורות אנושיים (Humint) היה כלי מרכזי להשגת יתרון על האויב מאז שחר ההיסטוריה. היומינט נקשר מאז ומתמיד לסחר במידע ולצורך לשתף פעולה עם טיפוסים לא נעימים, אולם המידע שהגיע מאותם טיפוסים התגלה לרוב כחיוני וכחשוב להתגוננות מפני איומים ולהשגת יעדים. בחמישים השנים האחרונות היו שלושה ממשלים בארצות הברית שניסו לשים קץ לאיסוף מודיעין בשיטת היומינט. היחס השלילי כלפי שיטת איסוף זאת והמעורבים בה עבר מהתחום החשאי למישור הפומבי, והתדמית של היומינט השתנתה בשל שיקולים פוליטיים שלא היה להם קשר להישגיה של השיטה או לכישלונותיה.

שיתוף מידע בסייבר כולל שיתוף של שיטות תקיפה, כלים ואמצעים לתקיפה, מטרות תקיפה, חולשות שאותרו ודרכי התמודדות עם איומים. שיתוף מידע מהווה את אחד מעקרונות ההגנה האסטרטגיים, ומטרתו היא להגביר את החוסן הכולל במרחב הקיברנטי. כיום פועלים בעולם ובישראל מיזמים שונים ומגוונים לשיתוף מידע, שרמת האפקטיביות של מרביתם אינה מיטבית. מאמר זה עוסק במספר אתגרים מעולם הכלכלה ומדעי המדינה הניצבים בפני מיזמים פנים־מגזריים לשיתוף מידע, ובוחן את מידת ההשפעה שלהם. לאורך המאמר מוצגות דוגמאות של התמודדות עם אתגרים דומים בעולמות תוכן אחרים. לבסוף, מובאות...

עידן הסייבר מחולל שינוים עצומים בעולמות המודיעיניים והאיסופיים. מאמר זה דן בשאלות האם יש מקום למקצוע היומינט בעולם שבו הסייבר מהווה מרחב איסוף ופעולה מרכזי? באם יש מקום ליומינט, אילו משימות מוטלות עליו והאם נוצרות הזדמנויות לשיטות פעולה חדשות בעידן הסייבר? המאמר בוחן את מהות הדיסציפלינה היומינטית בעידן זה, ובתוך כך את האתגרים שמציב הסייבר בפני דיסציפלינה זו. בנוסף לכך הוא דן בתרומה הפוטנציאלית של היומינט בעידן הקיברנטי ומעלה את השאלה האם מדובר בדיסציפלינה מודיעינית־איסופית חדשה. החלק הראשון במאמר מציג את היומינט עד לעידן הסייבר. חלקו...

מרחב הסייבר הופך לכלי העיקרי והיעיל לריגול עסקי ולגניבת מידע וקניין רוחני. הוא מאפשר לתוקף קיצור דרך טכנולוגי, ההופך ליתרון תחרותי ועסקי בשוק בכלל ומול הנתקף בפרט. מאמר זה בוחן את מידת ההשפעה של הצורך להתמודד עם סיכוני הסייבר בכלל ועם אבטחת המידע הארגוני בפרט על השיקולים של מקבלי ההחלטות בחברות עסקיות. מדובר בהחלטות הקשורות לשיקולים של כדאיות הכניסה לפיתוח, תשומות ההגנה על המידע, אורך חיי המוצר ועצם הכדאיות העסקית בכניסה תחומים חדשים. המאמר גם מעלה מספר רעיונות לסיוע בתחומים אלה ברמה הלאומית. מילות מפתח: סייבר, ריגול, ריגול עסקי,...

ההתפתחות המהירה של מרחב הסייבר הובילה להתגברות האיום של גניבת קניין רוחני בכלל וסודות מסחריים דיגיטליים פרטיים ומסחריים בפרט. המדובר בגניבה המתרחשת בדרך קיברנטית ונובעת ממניעים פליליים. לסוג זה של פשעי סייבר יכולה להיות השפעה קריטית על המערכת המקרו־כלכלית הבין־לאומית, לרבות פוטנציאל לאובדן של הכנסות עתק ממסים ולצניחה בתמ"ג. מרבית המדינות ניסחו דוקטרינה אסטרטגית להגנת סייבר במטרה להגן על התשתיות הקריטיות הפיזיות שלהן כנגד לוחמת סייבר פוליטית. לעומת זאת, למרביתן אין עדיין דוקטרינה, חקיקה ואמצעים מתאימים להגנה על קניין רוחני...

מאמר זה מתמקד בשימוש של "המדינה האסלאמית" ושחקנים לא מדינתיים אחרים באמצעי תקשורת וטכנולוגיה כדי להשפיע על יחידים או על קבוצות, תוך שילוב בין רשת האינטרנט ובין עולם המציאות שמחוץ לרשת. אופן השימוש של "המדינה האסלאמית" ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט לעיצוב המציאות דרך עיניה ולקידום מטרות הטרור שלה, שונה במהותו מהשימוש שעשו ארגוני טרור בעבר. שחקנים לא מדינתיים וארגוני טרור נוספים לומדים ומפיקים לקחים מהצלחת מודל הפעולה של "המדינה האסלאמית" כדי להשתמש באמצעי תקשורת וטכנולוגיה לצורך השפעה על יחידים או על...

ב-23 בדצמבר 2015 דווח על אודות תקלות ברשת החשמל בחלק ממערב אוקראינה. זאת, לאחר ששובשה פעולתן של 27 תחנות חלוקה ושלוש תחנות כוח, דבר שגרם לקריסה של אספקת החשמל ובתים רבים נותקו מהרשת. לא הייתה זו הפסקת חשמל שגרתית: רשויות אוקראינה מעריכות שהגורם לתקלה היה מתקפת סייבר, שמקורה ברוסיה. קיים קושי להוכיח באופן מידי ובוודאות מי עמד מאחורי המתקפה, אולם, ניתן להניח שעם הזמן הרשויות המוסמכות באוקראינה, בסיוע גורמים במערב, יבררו את זהותו של הגורם התוקף. השערות אשר למניע האפשרי תומכות בחשד שרוסיה היא הגורם האחראי למתקפה. אם אכן רוסיה, היא...

קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...

"תכנית המל"טים" האמריקאית, שבמסגרתה משמשים מל"טים (מטוסים ללא טיס) לביצוע "סיכולים ממוקדים" של מי שנחשבים טרוריסטים או מעורבותם בטרור מוכחת, מעוררת באחרונה ביקורת חריפה. זאת, בעקבות תחקיר בעניין שפורסם באתר אינטרנט אמריקאי חדשותי ואשר חשף מסמכים רלוונטיים חסויים. עיקר הביקורת מתמקד באישור הסיכולים על ידי הנשיא בלי פיקוח וביקורת נוספים, וכן בשל העובדה שההחלטות הללו מתבססות על מידע, שאינו תמיד מדויק ומספק לצרכי ביצוע סיכול, שאכן יהיה "ממוקד". הסנאט ניסה להעביר את השליטה בתוכנית המל"טים מידיו...