על רקע דחיקת הנושא הפלסטיני מסדר היום הישראלי בולטים ניסיונות ההתקרבות בין פת"ח לחמאס, אשר הואצו בעקבות עסקת המאה שהציג הנשיא טראמפ, כוונות הסיפוח הישראלי בגדה המערבית והנורמליזציה בין מדינות במפרץ לישראל. הסכמת שני הארגונים לקיים בחירות למוסדות הרשות הפלסטינית והרושם בזירה הפלסטינית של תיאום ביניהם, מחזקים סברה כי מדובר בניסיון רציני יותר מאשר מקודמיו. ועם זאת, ישראל וגם ארצות הברית מגלות עד כה עניין מועט בהתפתחות זו. האם ישראל מוכנה לאפשרות שתוצאות הבחירות למוסדות הרשות עלולות לזכות את חמאס בדריסת רגל ואולי הובלה במוסדות אלה,...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
ב-5 בפברואר 2021 קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי, ברוב דעות, כי ניתן לראות ב"פלסטין" מדינה ששטחה משתרע על כלל "השטחים הכבושים מ-67'" לצורך פתיחת חקירה בבית הדין. ההחלטה נותנת אור ירוק לפתיחת חקירה על כלל המעשים שבוצעו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014, כולל פעולות צה"ל במבצע "צוק איתן" ומול הפגנות הפלסטינים לאורך גבול הרצועה, וכן פעילות הקשורה להתנחלויות. החקירה תחול גם על מעשי הפלסטינים. מכיוון שהתובעת של בית הדין אמורה להתחלף בחודש יוני, סביר שהיא תימנע מצעדים אופרטיביים...
הודעת יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על קיום בחירות כלליות לשלושת המוסדות הלאומיים הפלסטינים מעוררת רגשות מעורבים. לצד תקווה רווחת להתחדשות ולפיוס, מקננים ספקות אשר לשיפור שיתאפשר בעקבות הבחירות נוכח משבר הקורונה, חוסר האמון הציבורי בשתי ההנהגות הפוליטיות – פת"ח וחמאס – והחשדנות הבין-ארגונית. מעל הכול מרחפת השאלה לאן חותר היו"ר, שלקח לעצמו סמכויות נרחבות טרם הכריז על הבחירות. האם שיקום היחסים עם ממשל הנשיא ביידן עולה בקנה אחד עם שילוב אפשרי של חמאס ברשות הפלסטינית, או שמא הוא מנסה ליצור מרחב תמרון כדי...
בעוד ישראל מובילה בהיקף החיסונים נגד קורונה וחיסנה כבר כרבע מאוכלוסייתה, הרשות הפלסטינית אינה מצליחה להשיג מנות חיסון לאוכלוסייתה. ממשלת ישראל נדרשת להתמודד עם הדילמה האם לספק לפלסטינים חיסונים על חשבון תהליך החיסון של האוכלוסייה הישראלית. באזור C שבשליטת ישראל בגדה המערבית חיים כרבע מיליון פלסטינים לצד המתיישבים הישראליים, כ-130 אלף פלסטינים עובדים בישראל, וערבים-ישראלים רבים פוקדים את שטחי הרשות לקניות ולביקורי משפחה. לפיכך, החזרה לשגרת חיים, בעיקר כלכלית, מחייבת את חיסון האוכלוסייה הפלסטינית. מומלץ שישראל תעביר חיסונים עבור גורמי...
מאז כניסתו לתפקיד המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, בפברואר 2015, ניקולאי מלדנוב השפיע רבות על הזירה הישראלית-פלסטינית, והרים תרומה ניכרת לקידום הבנות ושיפור המציאות בשטח, בין היתר במאמץ לגבש הסדרה בין ישראל לרצועת עזה. גישתו הפרגמטית והמאוזנת של מלדנוב, הגורסת כי יש לבנות מלמטה למעלה תנאים לעיצוב מציאות של שתי מדינות לשני עמים, מתאימה בנסיבות הנוכחיות לניהול הסכסוך בזירה הישראלית-פלסטינית, עד הכרת הצדדים בצורך לקבל החלטות כבדות משקל שיאפשרו הסדר מדיני נרחב. שיתוף פעולה בין ישראל למחליפו של מלדנוב, על בסיס דפוסי...
ברצועת עזה התקיים ב-28 בדצמבר תרגיל צבאי משותף לארגוני ההתנגדות המזויינת, בהובלת חמאס ובהשתתפות 13 ארגונים נוספים, ביניהם הג'האד האסלאמי וקבוצות של פורשי פת"ח. בתרגיל רחב ההיקף שוגרו רקטות לעבר הים, בוצעו פשיטות על עמדות מדומות של צה"ל וחטיפות חיילים, וכן נעשה שימוש ברחפנים ובאמצעים טכנולוגים נוספים. התרגיל נערך על רקע משבר חמור עקב מגפת הקורונה, כישלון ניסיון הפיוס עם הרשות הפלסטינית, התרחקות מדינות ערביות מהעניין הפלסטיני וחשש מעימות צבאי נוסף עם ישראל. כן הובלט עיתוי התרגיל בסמוך ליום השנה לחיסול קאסם סלימאני. חמאס ושאר...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
כל אויביה של ישראל מודעים לכוחה, עסוקים בבעיותיהם הפנימיות ואינם מעוניינים בהסלמה. אולם מלחמה בשנת 2021 אפשרית – בזירה הצפונית ומול עזה – עקב "דינמיקה של הסלמה". צה"ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות הקטלניות ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר, ויגרום נזק רב מאוד לאויבים. אבל במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע ורקטות לעורף, ועם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. צפויים גם חדירת כוחות קרקעיים לשטחנו, ומתקפות סייבר ותודעה לערעור יכולת העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית....
שנת 2021 נושאת תקווה למערכת המדינית הפלסטינית, לאחר רצף המכות שספגה: "תוכנית טראמפ"; שלילת כוח הווטו הפלסטיני על כינון נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות; מגפת הקורונה לצד משבר כלכלי וחברתי.
הנהגת חמאס ברצועת עזה בחרה להגיע להבנות עם ישראל באשר לרגיעה, כדי לשפר את המצב ההומניטרי, הבריאותי והתשתיתי באזור. לפיכך, לעת עתה הארגון אינו מעוניין בהסלמה ואוכף רגיעה על הפלגים ברצועה. עם זאת, מעת לעת שיגור רקטות הוא אמצעי עיקרי של חמאס לאתגור ישראל, למרות סיכוני ההסלמה. במקרה של עימות תידרש ישראל לפגוע בעוצמה רבה בזרוע הצבאית של...
