בימים אלה, נראה כי "ירושלים על ראש שמחתנו" הוא ביטוי ההולם יותר את העניין שמגלה הציבור הערבי-פלסטיני בעיר מאשר את תשומת הלב של הציבור היהודי במתרחש בה. בעיר שוררים פערים ניכרים בין הקהילות המתגוררות בה, ורבים בה החיכוך והמתח. ההסלמה האחרונה והעימותים בתוך הר הבית, בשייח' ג'ראח ובשער שכם בין כוחות משטרה ומאות צעירים ערבים, הם עדות לפוטנציאל הנפיצות בירושלים והיותה בליבת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תוכנית החומש שקבעה ממשלת ישראל לשיפור המצב התשתיתי-כלכלי במזרח העיר היא אמנם מגמה חיובית שיש להמשיכה, אבל כדי לשמור על היציבות...
מאמצי אבו מאזן ובכירי הנהגת פת"ח למנוע את הפיצולים בתנועה לקראת בחירות מאי 2021 למועצה המחוקקת קרסו. התנועה התפצלה לשלוש רשימות נפרדות בשל ריבוי מחלוקות, מאבקי כוח וזעם כלפי ההנהגה. הפיצולים מהווים קריאת תיגר על מעמדו של אבו מאזן כמנהיג כל יכול של הזרם הלאומי הפלסטיני ב-16 השנים האחרונות. יש בהם כדי להאפיל על מעמד פת"ח כגורם ההגמוני בזירה הפלסטינית, לזרז את מלחמות הירושה, לערער את היציבות הביטחונית בגדה המערבית וגם לשפר את מעמד חמאס כאלטרנטיבה לתנועת הפת"ח. התפתחויות אלה עלולות להוביל את ישראל להעמיק את מעורבותה בשטחי...
המזכר מתאר את התכנים והמעטפת של תהליך אנאפוליס 2008-2007 להסדר קבע בין מדינת ישראל לבין המייצגים של הפלסטינים – אש"ף והרשות הפלסטינית. הכותבים, שנשאו תפקידים מרכזיים בתכנון, בארגון ובניהול פגישות המשא ומתן, מתארים את המגעים וההתרחשויות "לפני ומאחורי הקלעים", בניסיון מאומץ לאתר את "שביל זהב" בין האינטרסים המתחרים והעמדות המנוגדות של הצדדים, במטרה להגיע להסדר יציב ובר יישום.
הפרטים שמובאים במזכר ותיאור העמדות שהוצגו בחדרי המשא ומתן מהווים תצרף מורכב של מציאות החיים המשותפת והנפרדת של ישראל והפלסטינים. ככל...
על רקע דחיקת הנושא הפלסטיני מסדר היום הישראלי בולטים ניסיונות ההתקרבות בין פת"ח לחמאס, אשר הואצו בעקבות עסקת המאה שהציג הנשיא טראמפ, כוונות הסיפוח הישראלי בגדה המערבית והנורמליזציה בין מדינות במפרץ לישראל. הסכמת שני הארגונים לקיים בחירות למוסדות הרשות הפלסטינית והרושם בזירה הפלסטינית של תיאום ביניהם, מחזקים סברה כי מדובר בניסיון רציני יותר מאשר מקודמיו. ועם זאת, ישראל וגם ארצות הברית מגלות עד כה עניין מועט בהתפתחות זו. האם ישראל מוכנה לאפשרות שתוצאות הבחירות למוסדות הרשות עלולות לזכות את חמאס בדריסת רגל ואולי הובלה במוסדות אלה,...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
ב-5 בפברואר 2021 קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי, ברוב דעות, כי ניתן לראות ב"פלסטין" מדינה ששטחה משתרע על כלל "השטחים הכבושים מ-67'" לצורך פתיחת חקירה בבית הדין. ההחלטה נותנת אור ירוק לפתיחת חקירה על כלל המעשים שבוצעו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014, כולל פעולות צה"ל במבצע "צוק איתן" ומול הפגנות הפלסטינים לאורך גבול הרצועה, וכן פעילות הקשורה להתנחלויות. החקירה תחול גם על מעשי הפלסטינים. מכיוון שהתובעת של בית הדין אמורה להתחלף בחודש יוני, סביר שהיא תימנע מצעדים אופרטיביים...
הודעת יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על קיום בחירות כלליות לשלושת המוסדות הלאומיים הפלסטינים מעוררת רגשות מעורבים. לצד תקווה רווחת להתחדשות ולפיוס, מקננים ספקות אשר לשיפור שיתאפשר בעקבות הבחירות נוכח משבר הקורונה, חוסר האמון הציבורי בשתי ההנהגות הפוליטיות – פת"ח וחמאס – והחשדנות הבין-ארגונית. מעל הכול מרחפת השאלה לאן חותר היו"ר, שלקח לעצמו סמכויות נרחבות טרם הכריז על הבחירות. האם שיקום היחסים עם ממשל הנשיא ביידן עולה בקנה אחד עם שילוב אפשרי של חמאס ברשות הפלסטינית, או שמא הוא מנסה ליצור מרחב תמרון כדי...
בעוד ישראל מובילה בהיקף החיסונים נגד קורונה וחיסנה כבר כרבע מאוכלוסייתה, הרשות הפלסטינית אינה מצליחה להשיג מנות חיסון לאוכלוסייתה. ממשלת ישראל נדרשת להתמודד עם הדילמה האם לספק לפלסטינים חיסונים על חשבון תהליך החיסון של האוכלוסייה הישראלית. באזור C שבשליטת ישראל בגדה המערבית חיים כרבע מיליון פלסטינים לצד המתיישבים הישראליים, כ-130 אלף פלסטינים עובדים בישראל, וערבים-ישראלים רבים פוקדים את שטחי הרשות לקניות ולביקורי משפחה. לפיכך, החזרה לשגרת חיים, בעיקר כלכלית, מחייבת את חיסון האוכלוסייה הפלסטינית. מומלץ שישראל תעביר חיסונים עבור גורמי...
מאז כניסתו לתפקיד המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, בפברואר 2015, ניקולאי מלדנוב השפיע רבות על הזירה הישראלית-פלסטינית, והרים תרומה ניכרת לקידום הבנות ושיפור המציאות בשטח, בין היתר במאמץ לגבש הסדרה בין ישראל לרצועת עזה. גישתו הפרגמטית והמאוזנת של מלדנוב, הגורסת כי יש לבנות מלמטה למעלה תנאים לעיצוב מציאות של שתי מדינות לשני עמים, מתאימה בנסיבות הנוכחיות לניהול הסכסוך בזירה הישראלית-פלסטינית, עד הכרת הצדדים בצורך לקבל החלטות כבדות משקל שיאפשרו הסדר מדיני נרחב. שיתוף פעולה בין ישראל למחליפו של מלדנוב, על בסיס דפוסי...
ברצועת עזה התקיים ב-28 בדצמבר תרגיל צבאי משותף לארגוני ההתנגדות המזויינת, בהובלת חמאס ובהשתתפות 13 ארגונים נוספים, ביניהם הג'האד האסלאמי וקבוצות של פורשי פת"ח. בתרגיל רחב ההיקף שוגרו רקטות לעבר הים, בוצעו פשיטות על עמדות מדומות של צה"ל וחטיפות חיילים, וכן נעשה שימוש ברחפנים ובאמצעים טכנולוגים נוספים. התרגיל נערך על רקע משבר חמור עקב מגפת הקורונה, כישלון ניסיון הפיוס עם הרשות הפלסטינית, התרחקות מדינות ערביות מהעניין הפלסטיני וחשש מעימות צבאי נוסף עם ישראל. כן הובלט עיתוי התרגיל בסמוך ליום השנה לחיסול קאסם סלימאני. חמאס ושאר...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...