חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה, סיפק שתי הופעות תקשורתיות בסמיכות יחסית בעת האחרונה. באופן מסורתי, נצראללה מתכתב בנאומיו עם השיח הפוליטי והציבורי בישראל, וכך עשה גם הפעם: דבריו לא נאמרו בחלל ריק אלא התייחסו לסוגיות שעל סדר היום בישראל. אולם למרות שפנה לישראל ישירות והקדיש לה חלק נרחב בדבריו אמירותיו לא כוונו רק אליה, אלא גם לאזנים אחרות: בראש ובראשונה לציבור הלבנוני וגם לעולם הערבי כולו. לכן, כשבישראל מנסים להבין את דברי נצראללה כלפיה, ראוי להתייחס לתמונה הכוללת שברקע הדברים ועל סמך זאת לגזור משמעויות: מהות ההתבטאויות אינה רק אזהרה...
לבנון חווה בעת הזו שתי מגמות מנוגדות. מחד גיסא, חלו התפתחויות חיוביות בנושא בחירת נשיא וכן בפרשת החטופים, שהתאפשרו על ידי שיתוף פעולה בין היריבים משני צדי המפה הפוליטית. מאידך גיסא, החריף האיום הנשקף מ'המדינה האסלאמית' וגבר פוטנציאל הנזק הגלום בה, כהשתקפות של ההתפתחויות בשדה הקרב בסוריה. מבחינת ישראל, עליה להסב את תשומת לבה לאפשרות ששקט פנימי בלבנון יוכל לתת לחזבאללה מעט ביטחון ואורך רוח במאבק נגד אויביו. אמנם, עדיין לא חל שינוי במערכת האיזונים התקפים בזירה הצפונית בשנים האחרונות ולישראל וחזבאללה כאחד אין סיבה טובה לפתוח בעימות צבאי,...
המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מציבה את ישראל מול מציאות המאפשרת, ואולי אף המחייבת אותה להגדיר מחדש את יעדיה ואת כללי המשחק מול גורמי הכוח השונים באזור, ובראשם איראן ומשטרו של אסד. ישראל, הניצבת בפני איום מצד טהראן נוכח חתירתה להגמוניה אזורית ולנוכחות צבאית בגבול עם סוריה ובלבנון, נמנעה עד כה ממהלך, שעשוי היה לתרום למאמץ להפיל את שלטונו של אסד וכך לעקור את האחיזה האיראנית בסוריה ולשלול מחיזבאללה את העורף האסטרטגי שלו במדינה. למרות יתר המורכבות שיצרה המעורבות הרוסית בסוריה ואולי דווקא בעטיה, על ישראל להירתם למאמצים אקטיביים...
שבריריות פוליטית וקיטוב פנימי הם שילוב קטלני, במיוחד במדינה שזקוקה לעמידה איתנה מול השפעה גוברת של מלחמת האזרחים בסוריה, ולנוכח משבר ביטחוני מתמשך וקשיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים הכרוכים בקליטתם של 1.2 עד 1.5 מיליון סורים שנמלטו עד כה ללבנון. בעיקר נראה כי הוואקום הנשיאותי שנמשך כבר שנה שלמה והשיתוק הפוליטי המתמשך מעמידים בספק את כלל השיטה הפוליטית במדינה, שכוננה לאחר מלחמת האזרחים בלבנון ומתבססת על שיתוף-כוח עדתי. חוקרים אחדים מנסים להעריך כיצד תיראה סוריה בעידן שלאחר אסד, אולם ראוי גם להקדיש מחשבה לדמותה של לבנון בעידן שלאחר הסכם...
התלכדות כוחות המורדים הסוניים, לצד ההבנות שנרקמו בין המדינות הסוניות התומכות בהם וחותרות להפלת שלטונו של אסד, גרמו לשינוי במאזן הכוחות במלחמת האזרחים בסוריה והביאו לפריצת המבוי הסתום, שאפיין את הלחימה בשנה האחרונה. עם זאת, לא ניתן עדיין לקבוע, כי משטר אסד יתמוטט בקרוב וצפויה לחימה מרה ועיקשת בין כוחות המורדים הסונים לבין כוחות 'הסהר השיעי'. קשה להניח, כי התגבשותה של קואליציית המדינות הסוניות נגד המשך שלטונו של הנשיא אסד ונגד הדומיננטיות האיראנית בסוריה ובאזור בכלל, תוכח כבת תוקף לאורך זמן. כדי למסד את שיתוף הפעולה ביניהן, יהיה עליהן...
ישראל מוטרדת מהאפשרות כי כוחות חזבאללה ואיראן יכבשו את מחוז דרעא. אם כך יקרה, האיום הנשקף לה מצד 'הציר' ייעשה מוחשי ובעל פוטנציאל נפיצות גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי, שבו אין מנצח מובהק בקרב. ניצחון של 'הציר', אשר יעניק שקט למשטר אסד ויבסס את הנדבך הדרומי במרכזיה המסחריים והדמוגרפיים של 'סוריה הקטנה' (חלב-לאד'קיה-חמאה-חומץ-דמשק-דרעא), יעמיק את התלות של אסד באיראן ובחזבאללה ויחמיר את החשש הישראלי, כמו גם את זה הירדני, מנוכחותם של כוחות אלה בקרבת הגבול ברמת הגולן הסורית.
הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון מאז דצמבר 2010 העמיקה את חוסר היציבות והציפה סכסוכים ומתחים שונים שאפיינו את האזור לאורך ההיסטוריה. אירועים אלה חושפים את חשיבותם של השחקנים הלא מדינתיים במזרח התיכון ומעוררים את הצורך בחשיבה מעשית ותיאורטית על "עובדות", מונחים ותפיסות הקשורים בתופעת מדינת הלאום. קיומם של שחקנים לא מדינתיים אינו חדש בנוף הפוליטי העולמי והמזרח תיכוני. אף על פי כן, ניכר כי השיח התיאורטי והיישומי, על היבטיו הפוליטיים, הצבאיים, המשפטיים והבין־לאומיים, נותר במידה רבה "מדינתי", באופן המתיר מקום חלקי בלבד...
על אף השוני המובנה, הגיאוגרפי והאסטרטגי, גם בזירה הצפונית וגם בזירה הדרומית אין עניין לאף אחד מהצדדים בהסלמה. לעומת זאת, ניתן לומר שבשני המקרים התרחשויות אזוריות, ובמיוחד עליית הג'האד הסלפי, יוצרות תגובות שרשרת שגליהן מכים בחתך אזורי ובעקיפין מערערות את היציבות בזירות העימות בין ישראל לשכנותיה. בחצי-האי סיני פועל ארגון אנצאר בית אל-מקדס נגד המשטר המצרי וחותר לערער את יציבותו – בין היתר באמצעות קשרים המיוחסים לו עם חמאס בעזה. הסלמה במאבק אנצאר בית אל-מקדס ופעולת נגד של המשטר המצרי, שתכלול לחץ נוסף על חמאס ברצועה, עלולה תהיה לגרום...
המערכה האלימה בין ישראל לבין חזבאללה בלבנון, בסוריה ויתכן גם מחוץ למזרח התיכון, צפויה להימשך ואולי אף להסלים בשנה הקרובה, לנוכח ניסיונותיהן של סוריה ואיראן להרחיב את מרחב ההשפעה שלהן בדרום סוריה וברמת הגולן הסורית. הכרזת בכירים במשמרות המהפכה, שלפיה איראן תגיב על פעולת ישראל עלולה לבוא לידי ביטוי לא רק בתמיכתה בפעילות חזבאללה, אלא גם בניסיון לבצע פיגוע חו"ל, שכן ניכרת התנהלות מתואמת של איראן וחזבאללה כציר מגובש. המטרה של ישראל – ובשלב זה כנראה גם של חזבאללה ואיראן – היא לנהל את המאבק על ההשפעה מבלי להיגרר למלחמה.
מאמר זה מתמקד ב"מעמדה האזורי של איראן" וכן נסקרות בו השפעותיהם של זעזועים שחלו במזרח התיכון בשנים האחרונות על איראן, וכן נדונים מאמצי ההתמודדות של איראן עם תהפוכות בסביבתה. בין היתר, מנותחות השלכותיהם של עליית ארגון 'המדינה האסלאמית' ושל המאבק הצבאי המתנהל נגד ארגון זה על ידי הקואליציה שבהובלת ארצות-הברית. הניתוח מוביל למסקנה כי התפתחויות אלה, נוסף להיחלשותו של משטר בשאר-אל אסד בסוריה, מאיימות על מעמדה של איראן. עם זאת, ההכרה האזורית והבינלאומית ביכולתה של איראן לסייע לייצוב המצב בעיראק ובסוריה וכן ההידברות הישירה בינה לבין...
