בהופיעו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הביע ראש הממשלה את הערכתו כי "אין בכוחו של איש לעצור את ההחלטה להכרה במדינה פלסטינית בספטמבר, בעצרת הכללית של האו"ם…אנו צופים לתמיכה רק ממדינות בודדות…". לנוכח יחסי הכוחות באו"ם, אין בהערכה זו כדי להפתיע. מאחר שהסיכוי (כפי שהוא נראה כיום) שהצד הפלסטיני יחזור בו מכוונתו להעלות את הצעתו להצבעה בספטמבר – קלוש, ירכזו ישראל וארצות הברית את מאמציהם להגדיל את מחנה "הרוב המוסרי", היינו מדינות דמוקרטיות אשר לא יתמכו בהצעה. עיקר המאמץ יופנה מן הסתם לחברות...
תחיית הנורמה המתפתחת של "האחריות להגן" (Responsibility to Protect – R2P) באה לביטוי בהצלחה להעביר את החלטה 1973 במועצת הביטחון של האו"ם, ב-17 במארס 2011, הקוראת לנקוט בכל האמצעים הנדרשים, למעט כיבוש, על מנת להגן על אוכלוסייתה האזרחית של לוב. נורמה זו אמנם נדונה בהרחבה במהלך עשור השנים האחרון, אולם המקרה של לוב הוא הראשון אשר בו נורמה זו זוכה לגיבוי של החלטת מועצת הביטחון לפי פרק VII של מגילת האו"ם המתייחס ל"פעולה בנוגע לאיומים על השלום, הפרות של השלום ומעשי תוקפנות".
האירועים ההיסטוריים הפוקדים את המזרח התיכון תפסו גם את חברות האיחוד האירופי בהפתעה ובמבוכה. איזור זה נתפס על ידי השכנות האירופאיות כאזור יציב לכאורה. לכך, דאגו השליטים הערביים שסייעו למדינות האיחוד לממש את האינטרסים שלהם, שהסתכמו בזרימה סדירה של נפט וגז, בלימת התפשטות האסלאם הרדיקלי ומניעתה של הגירה לא חוקית.
המחברת מנתחת את חוסר היציבות באזור כמנוגד לחזון הטורקי של קידום יציבות לשם קידום כלכלי, וכגורם שיקשה על טורקיה לשמור על יחסים טובים עם מדינות שכנות ועם עמיהן. על רקע זה נבלם האקטיביזם המדיני השל טורקיה, ומנהיגיה נדרשו לחשיבה מחודשת בדבר תפקידה האזורי. מסקנה אחרת העולה מן הניתוח היא, שהשיפור המסתמן ביחסי טורקיה עם המערב, ובייחוד עם ארצות-הברית, יוכל לסייע לשיפור ביחסי טורקיה-ישראל, אם כי סיום המשבר ביניהן יישאר מותנה בגיבוש הבנות בין ישראל לטורקיה במחלוקות הקשורות למדיניות ישראל בזירה הפלסטינית, וכן בהחייאת התהליך המדיני...
המסקנה העולה מן הניתוח המוצג במאמר זה, היא שאין כיום אסטרטגיה מגובשת למשא ומתן, וגם אין נכונות לפעולה צבאית – הן מצד ארצות-הברית והן מצד ישראל – שייבלמו את התקדמות תוכנית הגרעין של איראן. סנקציות ואמצעי חבלה יכולים לעכבה, אך לא לשנות את האינטרס האיראני הבסיסי לפתח יכולת גרעינית. הזעזועים שפקדו את המזרח התיכון בשנה האחרונה מוערכים כהתפתחויות שרק יחזקו את עניינה של איראן בהשגת יכולת גרעינית, ואילו שינוי פנימי, שיביאה לידי שינוי מדיניות גם בתחום הגרעין, אינו נראה באופק.
מאמרם של עודד ערן, שמעון שטיין וצבי מגן עוסק במצוקה שאליה נקלעו חברות הקוורטט עקב הצורך להתמודד עם דילמות כלכליות-פוליטיות פנימיות יחד עם אתגרים שהציבו לפניהם האירועים במזרח התיכון. ארצות-הברית תיאלץ להתמודד עם הצורך להשאיר כוחות צבא באפגניסטן ובעיראק על אף ההחלטה לצמצם בהן נוכחות, וכן עם התערערות אמונם של משטרים ערביים בממשל בעקבות תמיכתו בחילופי השלטון במצרים, וכל זאת לצד הצורך ליישב בין ערכים לבין אינטרסים במציאות מורכבת. אתגר אחר שארצות-הברית תידרש לגבש לו מענה הוא התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, לנוכח חילוקי דעות עם ממשלת ישראל...
הדינמיקה החיובית בעקבות הסיוע הטורקי לכיבוי שריפת הענק בכרמל והדיונים המתקיימים בז'נווה בין נציגים טורקים וישראלים מעלה שוב את סוגיית ההתנצלות בפני טורקיה על תוצאות ההשתלטות בכוח על האונייה "מווי מרמרה". מצד אחד, קיים קו שאותו מוביל שר החוץ אביגדור ליברמן ולפיו לא רק שהתנצלות בפני הטורקים היא כניעה לטרור אלא גם שבכל מקרה, שום מחווה לא תביא לשיקום היחסים. מנגד, יש הטוענים שלטובת האינטרסים האסטרטגיים של ישראל באזור רצוי לה שתוותר על כבודה ותתנצל. לאור המגעים האחרונים בין ישראל לטורקיה נראה כי פניה של ישראל להתנצלות. אם אכן כך...
שיגור מטוסי הכיבוי הטורקיים לסיוע בהתמודדות עם שריפת הענק בכרמל התקבלה בישראל באופן חיובי ביותר והביאה לפריצת הדרך המשמעותית הראשונה מאז אירועי המשט לעזה לקראת הפשרה ביחסי ישראל-טורקיה. תוצאות ההשתלטות בכוח במאי השנה על האונייה הטורקית "מווי מרמרה" הובילו לקיפאון ביחסים, שעוד קודם לכן היו מתוחים, בין השאר בגלל התגובה הטורקית למבצע "עופרת יצוקה". הדינמיקה החיובית שיצר הסיוע הטורקי לישראל משקפת רצון מסוים בשני הצדדים להתקדם לקראת פתרון המשבר בין המדינות, אם כי לא ברור עד כמה רצון זה חזק דיו כדי להתמודד עם המכשולים...
"מפגש היסטורי, נקודת מפנה בתולדות הארגון" – כך סיכמו חלק ממנהיגי הארגון את כינוס פסגת נאט"ו שהתקיים בליסבון (19 -20 בנובמבר 2010 ). במוקד המפגש עמד אישור התפישה האסטרטגית שתנחה את פעילות הארגון בשנים הקרובות. סוגיות נוספות שעמדו על סדר היום, היו אישור תכנית הפעולה באפגניסטן והיחסים עם רוסיה. מטבע הדברים, המסמך שאושר – כמו יתר הסיכומים שהושגו בקונצנזוס – מבטא את המכנה המשותף האפשרי. חילוקי הדעות הקיימים בין עשרים ושמונה החברות בכל הנושאים שנדונו, אינם מוצאים את ביטויים במסמך. אלו (שיפורטו בהמשך), ימשיכו ללוות את...
מאז שלביה הראשונים של הקדנציה השנייה של ממשלת Adalet ve Kalkınma Partisi) AKP) ניכרת התנהלות שונה ביחסי החוץ של הממשלה בראשותו של רֶגֶ'פְּ טָיִיפְּ אֶרְדוֹאַן ובמיצובה הגיאו-אסטרטגי, גלובלית ואזורית. חלק ממגמה זו בא לידי ביטוי בביקורת הולכת וגוברת על מדיניותה של ממשלת ישראל ודירדור היחסים בין שתי המדינות. החמרה מיוחדת נרשמה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", ולאחרונה כתוצאה מאירועי המשט לעזה. בדרך כלל את המגמה האנטי-ישראלית הבוטה והמתוקשרת מוביל ראש הממשלה ארדואן, אך מקובל להניח כי האידאולוג העיקרי מאחורי מדיניות החוץ החדשה הכוללת...
תוצאות משאל העם ב- 12 בספטמבר 2010 בטורקיה על רפורמות בחוקה מאותתות על המשך הקיפאון ביחסי מדינה זו עם ישראל. משאל העם התייחס אמנם לסוגיות פנים אך ניתן לראות בתוצאותיו אישור כללי שניתן על ידי רוב המשתתפים למדיניות הממשלה בתחומים נוספים, כולל מדיניות החוץ. שר החוץ הטורקי, אחמד דוואטולו, מוביל מזה זמן מדיניות גלובלית ואזורית המושתת על ספרו "עומק אסטרטגי" והמיועדת לחזק את מעמדה של טורקיה במרחב הגיאו-פוליטי הקרוב, בין השאר באמצעות חיזוק הקשרים עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות. מגמה זו והחיפוש אחר תפקיד מרכזי בזירה המזרח-תיכונית...
הסערה הפוליטית-חברתית המעסיקה את הציבוריות הגרמנית בעקבות פרסום ספר הנושא את הכותרת Germany does away with itself פרי עטו של חבר בהנהלת הבנק הגרמני, בו מועלות מספר תזות קונטרוברסיאליות הנוגעות לקשיי האינטגראציה של המהגרים המוסלמים, והישגה של מפלגת הימין הרדיקלי בשבדיה, שבמוקד מצעה עומדת הגבלת כניסתם של מהגרים מוסלמים – הן שתי הדוגמאות האחרונות, הממקדות את תשומת הלב לסוגיית ההגירה המוסלמית לאירופה. להלן אבחן את הדרך שבה מתמודדת גרמניה עם הסוגיות לעיל. גם אם אין בה כדי לשקף את המציאות האירופית כולה, הרי שיש בהתמודדות (או...
