שבעה עשורים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וכמיעוט של יותר מעשרים אחוזים מכלל החברה הישראלית, הערבים אזרחי המדינה עודם מגששים את דרכם הפוליטית והחברתית בצל מציאות מורכבת ומרובת פנים.
המיעוט הערבי שנשאר בישראל אחרי 1948 עבר תחנות מגוונות לצידה ובצלה של מדינת ישראל, החל ממיעוט שנמצא תחת ממשל צבאי עד 1966, עבור באירועים מכוננים, דוגמת יום האדמה בשנת 1976, וכלה במצבו הנוכחי, אשר דורש השתלבות עם החברה הישראלית, כלכלית וחברתית. דמויות רבות של מנהיגים צמחו בקרב הערבים אזרחי מדינת ישראל, דוגמת הפוליטיקאי והסופר המנוח אמיל חביבי, ראש עיריית נצרת...
המחלוקות בקרב החברה הערבית בישראל סביב מלחמת האזרחים בסוריה אינן חדשות, אך מידי פעם, עקב אירועים חריגים בסוריה, הן מתעוררות שוב. ניתן להבחין בין שתי עמדות מנוגדות: אחת תומכת במשטר אסד, השנייה מתנגדת ומגנה. תומכי אסד בקרב הערבים בישראל מציגים את פעילותו כמאבק נגד מזימה רב-לאומית, בהובלת ארצות הברית ומדינות המפרץ ותורכיה, המיועדת להריסה וחלוקה של סוריה. ההצלחה של אסד והישרדות המשטר מתקבלים כבסיס לסיום המלחמה. את הקו הזה מובילה מפלגת חד"ש, ובעיקר חברי מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) שהם חלק דומיננטי במפלגה. תמונות הזוועה בסוריה...
מנתונים מעודכנים עולה תמונה מחרידה בחריפותה: 45 אחוזים מגלל מקרי הרצח בישראל מתבצעים בחברה הערבית. 42 אחוזים מהתקיפות החמורות בישראל מתבצעות על ידי ובתוך החברה הערבית. 65 אחוזים מהנשים שנרצחו על ידי בני זוגן בישראל הן מהחברה הערבית.
לא מפליא הוא שנתונים קשים אלה טורדים מאוד גם את שלוותם של האזרחים הערבים בישראל, שביטחונם האישי נמצא ברמת סיכון גבוהה. על פי סקרים מעודכנים, בעיית הפשיעה בקרב הערבים בישראל היא הנושא המטריד ביותר את האזרחים הערבים כאן. עם זאת, היא מציגה שאלות קשות לכל החברה הישראלית. על מנת לדון בתופעה זו הקדיש המכון...
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
רצועת עזה מתמודדת בימים אלה עם משבר הומניטרי חמור ובעל השלכות הרסניות. מחסור במים נקיים לשימוש ביתי ותנאי תברואה ירודים מציבים איום חמור על בריאותם של כשני מיליון בני אדם המתגוררים ברצועה. כמויות גדולות של שפכים לא מטופלים כבר חצו את גבולות עזה — תופעה שיש לה השלכות נוספות על חלק מהקהילות השכנות במצרים ובישראל, וישראל אף נאלצה בשלב מסוים לסגור שניים מחופי הים שלה.
למצב הנוכחי ברצועה מספר מאפיינים עיקריים: מצוקה כלכלית, תשתיתית ולפיכך הומניטרית חריפה, המזינה נטיות לוחמניות ועלולה לחולל הסלמה ביטחונית בין ישראל לחמאס ולשאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה; שליטתו המקיפה והיציבה של חמאס באזור; פוטנציאל ההיזק המוכח של חמאס בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהקשר של מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל; מגבלותיה של התניית שיקום הרצועה בהתקדמות מוחשית לקראת הסדר ישראלי-פלסטיני ואף בהתניית "שיקום תמורת פירוז", שמשמעותה פירוק חמאס ושאר הפלגים ברצועה מיכולות צבאיות (בעיקר מתשתית הרקטות ואפשרות הירי תלול...
ניתוח אסטרטגי שלם של סוגיות הנוגעות לביטחון הלאומי של ישראל מחייב התבוננות אל האתגרים והמחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית, במיוחד נוכח העובדה שכמחצית מהציבור מודאג מהאיומים הפנימיים־חברתיים יותר מאשר מהאיומים החיצוניים־ ביטחוניים, או מודאג משני האיומים במידה שווה. ללכידות הפנימית יש חשיבות גם בהיותה רכיב של החוסן הלאומי, המשפיע על יכולת העמידה של החברה הישראלית במשברים. לפיכך יש קשר ישיר בין הביטחון הלאומי של המדינה להיבטים הנוגעים לזירה הפנימית. מעבר לכך, חלק ניכר מהמחלוקות המהותיות הקיימות בקרב הציבור הישראלי קשור לנושאים הנוגעים...
שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
תוצאות מלחמת ששת הימים שינו מהותית את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ערב המלחמה הייתה ישראל דמוקרטיה קטנה הדוגלת בערכים סוציאליסטיים. המשק הישראלי היה נתון במיתון כלכלי בעקבות גישה אידיאולוגית של המנהיגות הסוציאליסטית, שהקשתה להתאים אותו לצמיחה מהירה של הסקטור הפרטי. המדינה זוהתה כחלק מהעולם המערבי, והמדינות הערביות שהקיפו אותה היו עוינות לה ולא השלימו עם קיומה כמדינה יהודית בלב המרחב הערבי־מוסלמי. ישראל התאפיינה בצביון חילוני, אך כיבדה את הזרמים הדתיים בתוכה.
המלחמה פרצה ב־ 5 ביוני 1967 בבוקר, לאחר תהליך הידרדרות הדרגתי בשלוש גזרות:...
הספר הוא פרי מחקר מקורי וחדשני המראה כיצד מאז מלחמת לבנון השנייה ב־ 2006 חדרה התקשורת – עם הלוגיקה שלה ועם עקרונות פעולתה – לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו. במלחמות החדשות מבקשים שני הצדדים להשפיע על התודעה של הלוחמים, של שתי החברות היריבות ושל דעת הקהל הבינלאומית. המאבק על הנרטיבים מתנהל באמצעות אימג׳ים המוצגים על גבי מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם. אימג׳ים אלה חשובים לא פחות מהפעולות הקינטיות שנעשות בשטח, ובמלחמות מונחות התקשורת הם אף חשובים יותר מהן.
הספר מציג תחילה את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת הלוגיקה שלה. לאחר דיון...
