תחום ביטחון הסייבר יכול לצאת נשכר משמעותית משימושים בבינה מלאכותית AI. טכניקות בינה מלאכותית יכולות לשפר את ביצועי האבטחה הכוללים במקומות שבהם מערכות אבטחה קונבנציונליות עלולות להיות איטיות ובלתי מספקות, ובכך לספק הגנה טובה יותר מפני המספר העולה של איומי סייבר מתוחכמים. לצד ההזדמנויות הרבות שניתן למצוא בשימוש בבינה מלאכותית לאבטחת סייבר, עולים גם סיכונים וחששות. כדי לחזק את בשלוּתה ומוכנותה של אבטחת הסייבר, יש צורך במבט כולל על סביבת הסייבר של הארגון, מבט שישלב בינה מלאכותית עם תובנות אנושיות, שכן רק בני אדם או רק בינה מלאכותית אינם...
בעיית ביטחון מרחב הסייבר (Cybersecurity ) חוצה תחומים, מגזרים וגישות. מאמר זה מציג את עמודי התווך של הבעיה, מאמץ פרדיגמה לפיה המדינה היא מנהלת סיכונים עבור הציבור דרך רגולציה, וסוקר את הרקע וההסברים להתפתחות הרגולציה בעולם המודרני. בהמשך, המאמר עומד על הדומה והשונה בין ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינת ישראל באופן בו הן בוחרות להתמודד עם אתגר ביטחון מרחב הסייבר, ומדגיש את החשיבות והקשיים בהכלת רגולציה מדינתית בתחום זה על המגזר האזרחי. המאמר גם סוקר כיווני התקדמות אפשריים בשאלת ביטחון מרחב הסייבר ומעלה הצעות כיצד להבטיח את חוסנו...
מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 התפתח המודיעין בתוך אווירה חדשה שהתבססה על טקטיקות וטכניקות חדשניות לאיסוף מידע. אווירה זו, אליה התלוותה קפיצת ענק בתחום הטכנולוגיה, כמו הופעת הרשתות החברתיות, התקשורת הניידת, תהליכי עיבוד מידע, אחסון נתונים בממדים גדולים, חומרה וציוד תוכנה חדשים, דחפו את קהילות המודיעין בעולם כולו לתוך מרחב חדש ובלתי מוכר של מודיעין רב־ממדי. גם במצב החדש שנוצר, נותרו המדע והטכנולוגיה מצד אחד והיכולת האנושית מצד שני ההיבטים המרכזיים בעבודת המודיעין. ואף על פי כן, ניכרת מגמה הולכת וגוברת מצד כל אחד מהמחנות המנוגדים המיצגים...
מאמר זה מבקש לנתח היבטים פחות ידועים במה שמכונה קמפיין הסייבר־ג'יהאד של המדינה האסלאמית, במטרה לחשוף את התרומה הפוטנציאלית של קמפיין זה ללוחמת מידע הנעשית במימון מדינתי. ראשית יוצגו המאפיינים המרכזיים של הקמפיין המקוון של "החליפות האסלאמית", אשר נועד ליצור "אפקט ויראלי". בהמשך יובא מבט כללי על עימותים צבאיים מהעבר, שבמהלכם ניתן היה להבחין בהיווצרותו של אפקט ויראלי. לבסוף, ובהסתמך על ניתוחים אלה, ינסה המאמר להשיב על השאלה כיצד שיטות ומנגנונים של שיווק ויראלי יכולים לשמש ככלי רב ערך ללוחמה פסיכולוגית.
מאמר זה מתמקד בשני מרכיבים מרכזיים של מרחב הסייבר ולוחמת הסייבר בארצות הברית. תחילה הוא יסקור שלושה אירועי סייבר בתקופות שונות, שבמהלכן חלה התפתחות הדרגתית בתשתיות, במנגנונים ובמדיניות ארצות הברית בתחום הסייבר. במסגרת זו ינתח המאמר את ההתפתחות התפיסתית, המבצעית והמשפטית שהובילה למבנה הארגוני של תחום הסייבר האמריקאי ולתהליך הנוכחי של קבלת ההחלטות בו. בהמשך יבחן המאמר את המדיניות ואת שיטות הפעולה של קהילת המודיעין האמריקאית וכן את המבנה של המערכת המבצעית של תחום הסייבר בארצות הברית. במסגרת זו ייסקרו הרקע, תחומי האחריות והמשימות של...
המושג שילוביות, השגור בעשורים האחרונים במערכות צבאיות, מודיעיניות ואזרחיות, מייצג שינוי בדפוסי פעולתם של ארגונים בסביבות מורכבות ומאתגרות. סביבות אלו מתאפיינות ברשתיוּת, שפירושה ריבוי קשרים בין שחקנים וגורמים. ההבחנה הבולטת ביותר בין שיתוף פעולה ובין שילוביות היא תהליך ההיתוך המאפיין את השילוביות. בעוד ששיתוף פעולה משמר את המסגרות הארגוניות המובחנות ואת סמכויותיהן ותחומי אחריותן, בשילוביות מדובר בתצורות ארגוניות חדשות, המייצגות סינרגיה שהיא יותר מחיבור כל היכולות הקיימות. מאמר זה מתמקד בשילוביות בתחום המודיעיני. זאת, לאור התפתחותן...
מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...
צה"ל אינו מסתיר את העובדה שהוא מתכונן למלחמה הבאה בלבנון. הוא עושה זאת על בסיס הלמידה ויישום הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, עם ההתאמות הנדרשות לאור השינויים במציאות האסטרטגית, ובפרט בזירה הצפונית. אסטרטגיית צה"ל, שפורסמה ב־2015 ומהווה את המצפן לבניין הכוח הצבאי ולהפעלתו, מציינת כי מלחמה בלבנון היא אחד מתרחישי הייחוס אליהם יש להתכונן. ההישג הנדרש המוגדר לצבא במלחמה כזו הוא הכרעה ברמה האופרטיבית מול כוחות חזבאללה, תוך פגיעה משמעותית ביכולותיו, ניצחון ברמה האסטרטגית שמשמעותו השגת היעדים המדיניים שיקבע הדרג המדיני, והיכולת לכפות...
זו המלחמה מלחמת לבנון השנייה מהווה נקודת מפנה בכל הנוגע לשימוש במל״טים. הראשונה בהיסטוריה בה בוצעו יותר שעות טיסה בלתי מאוישות מאשר שעות טיסה של מטוסי קרב, ובמהלכה שהו מל״טים ברצף מעל אזור הלחימה לאורך העימות כולו. מאז אותה מלחמה המשיכה ישראל לפתח ולקלוט מל״טים נוספים ועשתה בהם שימוש נרחב במבצעים שהתרחשו בעשור החולף. יחד עם זאת, גם חזבאללה, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה כשלו ניסיונותיו הבודדים לפגוע בישראל באמצעות מל״טי נפץ, הרחיב את מערך המל״טים שלו מאז.
מאמר זה יסקור את התהליכים שהתרחשו בתחום המל״טים בעשור שחלף מאז מלחמת לבנון השנייה...
ישראל יצאה מלבנון בשנת 2000 מבלי לתאם את התנאים לפינוי רצועת הביטחון בדרום המדינה עם ממשלת לבנון, אך עשתה זאת בתיאום עם האומות המאוחדות: נציגי מזכ״ל האו״ם קבעו את ״הקו הכחול״ כקו התיחום בין ישראל ללבנון — לשם קביעת הגבול הסופי נדרשת הסכמת שתי המדינות — ועל בסיס זה האו״ם אישר בהצהרה כי ישראל נסוגה מכל שטחי לבנון, למעט צפון הכפר ע׳ג׳ר.
חזבאללה ניצל את עזיבתו המהירה של צה״ל ואת הריק שנוצר בדרום לבנון לשורה של צעדים: טיפוח נרטיב הניצחון, לפיו ישראל לא הצליחה להתמודד עם פעולות ״ההתנגדות״ של הארגון וניגפה בפניו; השתלטות בפועל על השטחים...
החולשה שהודגמה בתקיפה שבוצעה ב-21 באוקטובר 2016 אינה יכולה להישאר נחלת המגזר הפרטי שהותקף. השימוש בצבאות של התקנים מקושרים מהווה אתגר ברמה המדינתית, שכן באפשרותו לפגוע בתפקוד המדינתי בשגרה, וחמור מכך – בזמן חרום ומלחמה. משום שהסיכון ממשי, ההגנה על התקנים-מקושרים היא אתגר משמעותי. בעקבות התקיפה הנדונה שבה ועלתה קריאה לממשלת ארצות הברית להסדיר על ידי רגולציה את אבטחת מוצרי IoT. אף שהבעיה הנה כלל עולמית, טוב יהיה אם הגורמים האמונים על ביטחון הסייבר בישראל יפנימו את עוצמת החשיפה למתקפות כאלו ויפעלו כדי להיות שותפים למאמצים הבינלאומיים...
בסוף יולי 2016 וסמוך לפתיחת ועידת המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, פורסמו באתר "וויקיליקס" מיילים מביכים מחשבונותיהם של בכירים במטה המפלגה. אחר פרסום דבר התקיפה של מטה המפלגה הדמוקרטית חשפה חברת קספרסקי מערך ריגול קיברנטי מתקדם ורחב היקף, המכונהProject Sayron , ברוסיה. מערך זה – כך סבורים מומחים – פועל ברוסיה זה מספר שנים. ההסלמה הקיברנטית בין רוסיה לארצות הברית באה על רקע פעילות סייבר התקפית רוסית בסוריה ובאוקראינה וככל הנראה במדינות נוספות במזרח אירופה. האירועים המתוארים במאמר ממחישים ומגבירים את הצורך...
