כל הפרסומים בנושא חוסן חברתי והחברה הישראלית

חוק הלאום עורר ביקורת צפויה מצד גורמי המגזר הערבי. תגובות של מחאה נשמעו מצד כלל הגורמים הפוליטיים המרכזיים. אולם, הציבור הערבי לא התגייס למחאה משמעותית ונרחבת בנושא. גם מה שתוכנן להיות מפגן מחאה המוני בתל-אביב, ביוזמת 'ועדת המעקב העליונה', לא יצר מציאות חדשה. הניסיון של עדת המעקב להציג גישה לעומתית חשף את הסדקים בתוך המנהיגות הערבית, ובייחוד הבליט את הגישה המאופקת יחסית שהפגינה בנושא הרשימה הערבית המשותפת. הרושם הוא כי מנקודת ראותה החוק אינו מהווה נקודת שינוי ביחס למדיניות הממשלתית מן השנים האחרונות ונקיטת גישה תקיפה מידי עלולה להעיב...

בעקבות רעידות האדמה הקלות שהתרחשו ביולי 2018 באזור הכנרת גברה – אולי לרגע – המודעות הציבורית לאפשרות, שרעידת אדמה חזקה עלולה לפקוד את ישראל. המחיר של רעידת אדמה חזקה העלולה להתרחש, אולי בעתיד הנראה לעין, נאמד על פי מסגרת ההערכות שאמצה הממשלה (2012) על בסיס עבודתה של וועדה מקצועית בראשותו של ד"ר בני בגין, בכ-7,000 הרוגים, 8,600 פצועים, 9,500 לכודים, 28,000 בניינים עם הרס קשה, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג. האם אפשר להיערך לתרחיש אימים כזה? התשובה לכך מורכבת, אך חיובית בעליל. ידוע היטב מה צריך...

קיימת חשיבות ודחיפות להכנת תוכנית רב-שנתית מתוקצבת למשרד הביטחון וצה"ל לשנים 2025-2021, שתיכנס לתוקף עם תום תר"ש "גדעון". תכנית זו תהיה גם המפתח להתנעת תהליכי הרכש הנדרשים במסגרת התוכנית החדשה של הסיוע האמריקאי (2028-2019), שהינה מפתח להתעצמות צה"ל. קביעת נוסחה הקושרת בין התקציב לתוצר, או לתוצר לנפש, עשויה להיות אחד מהמעצבים החשובים של תקציבי הביטחון בשקלים, במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה.

הדיון סביב חוק הלאום מעורר ויכוח סוער בתוך החברה הישראלית בין אלו שרואים בו עיגון חשוב ומאזן של אופייה הלאומי של ישראל כמדינת העם היהודי מול ערכים אחרים שכבר באים לידי ביטוי בחוקי היסוד, לבין אלה שרואים בה חקיקה מפלה החותרת תחת האופי הדמוקרטי של ישראל. בחינת החוק, בראייה הרחבה של תהליכי החקיקה והתהליכים הכלליים העוברים על החברה הישראלית, מלמדת כי מוקדם עדיין להספיד את הדמוקרטיה הישראלית, אך נדרשת עמידה על המשמר מפני מהלכים אשר עלולים להוביל לכרסום בערכים הדמוקרטיים. חשוב להבטיח כי הממד הלאומי לא הופך לממד לאומני, ולשמור על איזון בין...

שאלת החוסן החברתי של הציבור הישראלי בשעות מבחן ביטחוני הפכה בשנים האחרונות, עם התמורות באופי העימותים הצבאיים שבהם מעורבת ישראל, לסוגיה קריטית ונוכחת בשיח הביטחוני האזרחי. החוסן מבטא את היכולת של מערכת מאוימת להכיל בגמישות את ההפרעה הנכפית עליה ואת הנסיגה התפקודית הבלתי נמנעת הבאה בעקבותיה, להתאושש ממנה במהירות ולחזור לתפקוד מערכתי מלא או אף משופר. במזכר הנוכחי מוצג מחקר רוחב שבו נבחנה באופן השוואתי רמת החוסן של יישובים במרחב ״עוטף עזה״ בעשור שהחל עם עליית חמאס לשלטון ברצועת עזה ב-2006. את הלקחים שהופקו במסגרת המחקר הזה אפשר ליישם...

במאי האחרון, פרסמה עמותת יוזמות קרן אברהם את "מדד הביטחון האישי", שהציג תמונת מצב של האלימות, הביטחון האישי והשיטור ביישובים הערביים בשנת 2017. זהו הדו"ח הראשון בסדרת דו"חות שנתיים שמתוכננים לעקוב אחר העמדות של האזרחים הערבים בסוגיות של שיטור ואלימות, עבודת המשטרה בקרב האוכלוסייה הערבית ויישום החלטת הממשלה 1402 להגברת הביטחון האישי במגזר הערבי שנתקבלה ב-10 באפריל 2016. בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. דומה שהתופעה הגיעה לכדי מגפה. בשנת 2017 קופחו חייהם של 70 אזרחים ערבים בנסיבות של פשיעה,...

מעמד הנשים הערביות בישראל עבר תמורות משמעותיות בעשורים האחרונים, הן בחברה הישראלית הכללית והן בתוך החברה הערבית עצמה. אמנם הנשים הערביות עדיין לא זוכות לייצוג הולם במערכות ובתחומים שונים בישראל (כגון אקדמיה, רפואה, מערכת המשפט, משרדי ממשלה והמערכת הפוליטית הארצית), גם אם הייצוג שלהן מצוי במגמת עלייה מתמדת. כאשר בוחנים את ייצוגן של הנשים הערביות בשלטון המקומי, בתוך החברה הערבית עצמה, מגלים תמונה עגומה במיוחד. החברה הערבית בישראל הדירה בעבר וממשיכה להדיר נשים מתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות מתוך תפישה מסורתית שמדובר בתחום גברי, שאין...

בשנים האחרונות עוברת הפוליטיקה הערבית שינוי משמעותי. כמעט מתחת לפני השטח ומבלי שהדברים יקבלו ביטוי מוצהר, מתכנס הזרם המרכזי של המנהיגות הערבית בישראל לאסטרטגיה פוליטית המבוססת על שיתוף פעולה עמוק דווקא עם ממשלות הימין של בנימין נתניהו. אחד הביטויים המפורשים לתהליך הזה הוא השותפות שנוצרה בין ראש הרשימה הערבית המשותפת, אימן עודה, ובין הפקידות הממשלתית במשרד האוצר ובמשרד לשוויון חברתי סביב גיבוש תכנית החומש התקדימית למגזר הערבי, שהתקבלה בדצמבר 2015 כהחלטת ממשלה 922. עודה ואנשיו היוו חלק מתהליך הגיבוש של התוכנית, שעל פי רוב הדעות היא...

פיקוד העורף (פקע"ר) הוצב באחרונה כגוף המפעיל של כלל מערכות החירום בארץ, הגם שלא ברור כיצד יעשה זאת מול המערכות האזרחיות לפני ובעת אירועי חירום. לכאורה, זו החלטה מתבקשת בשל עוצמותיו של פקע"ר. עם זאת, יישומה המיטבי של החלטה עקרונית זו מחייב היערכות חדשה, שתהיה בעייתית משלל סיבות הקשורות ברובן לבירוקרטיה הישראלית. משהתקבלה ההחלטה העקרונית בדבר ההובלה של החזית האזרחית, שומה על צה"ל למלא אחר הנדרש למימושה המיטבי ולהירתם להפיכת פקע"ר לגוף אפקטיבי, בעל יכולות לאומיות, לשם הבטחת חוסנה של המערכת האזרחית ויכולתה להתמודד...

"עמידה איתנה", התרגיל הלאומי של פיקוד העורף, התקיים השנה במסגרת תרגיל המפקדות הצה"לי. מאחר שתרגיל העורף הוגדר כחלק מתרגיל צבאי מסווג, מעורבותם של גורמים אזרחיים ושל הציבור בכללו בתרגיל הפכה רלוונטית פחות. כפועל יוצא מכך, אפשרות המערכת האזרחית, הממלאת תפקיד מרכזי בשעת חירום, לקחת בו חלק, הייתה מוגבלת מאוד וחבל שכך. המאמר מצביע על מספר פערים ברמה הממלכתית ובהקשר הצה"לי, שיש לעסוק בהם כדי לשפר את מוכנותה הבלתי מספקת של האוכלוסייה האזרחית לקראת מה שמוערך כתרחיש אפשרי, בעל עצימות גבוהה, בעימות הבא.

בדצמבר 2015 אושרה תכנית חומש לחברה הערבית בהחלטת ממשלה מספר 922, לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל. התכנית גובשה מתוך הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של החברה הערבית בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי. אחד המרכיבים החשובים בתכנית (סעיף 7) הוא נושא הדיור והתכנון בחברה הערבית, שהינו מהנושאים הרגישים ביותר המשפיעים על היחסים בין החברה הערבית לבין המדינה, מראשית הקמתה ועד ימינו. עיתוי הפעלת תכנית החומש הצטלב עם יישום רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה שנועדה להקל על אזרחי המדינה על ידי פישוט הליכים ואישור תכניות....

המחקר על "מדד יחסי ערבים-יהודים", שעורך פרופ' סמי סמוחה מדי שנה, זוכה לעניין רב בציבור הישראלי. זהו אחד המדדים ארוכי הטווח במדעי החברה, שמאגר הידע שלו קיים מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. חלק משאלות הסקר של היום נשאלו כבר ב-1976. בכך המחקר שופך אור, בעקביות, על מערכת היחסים בין ערבים ליהודים במשך יותר מארבעה עשורים. השוואה בין ממצאי סקר המדד הנוכחי לבין סקרי דעת קהל שערכו בנפרד המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון למחקרי ביטחון הלאומי, מצביעה על ממצאים ומגמות דומים ברוב הסוגיות. המדד השנתי האחרון על יחסי ערבים-יהודים בישראל, שמתייחס...