בשנים האחרונות גבר הביקוש האירופי לאמצעי לחימה מסוגים שונים בשל אתגרים ביטחוניים משמעותיים שהתפתחו ביבשת. מגמה זאת הביאה גם לעלייה ניכרת בייצוא הביטחוני של ישראל למדינות אירופה, והיא אף צפויה להתגבר עוד בשנים הקרובות, בייחוד למדינות במזרח היבשת. התפתחות זו מחייבת את ישראל להתנהלות זהירה, בין היתר על-מנת להימנע מעימות דיפלומטי ישיר עם רוסיה, שהיא הגורם העיקרי להתחמשות האירופית.
בישראל מתנהל מעקב אחר המשבר שנוצר בעקבות שיגור הטיל ארוך-הטווח על ידי צפון קוריאה ונבחנות השלכותיו, בעיקר ביחס לתכנית הגרעין האיראנית. מתעורר חשש כי הבלגה אמריקאית והמשך ההתנהלות הפרובוקטיבית של צפון קוריאה ישדרו לטהראן כי מדינה הנחושה לחצות את הסף הגרעיני תעשה זאת, גם נוכח התנגדות לכך מצד ארצות הברית. על כן, מבחינת ישראל, נדרש לחדש עם וושינגטון דיאלוג מעמיק ולגבש עמה מדיניות משותפת מול שאיפות הגרעין של איראן והסכנות הכרוכות בהסכם הגרעין.
איומי סייבר הם תופעה חדשה, מתפתחת ומורכבת. אחת הדרכים המרכזיות לסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם הקושי שהיא יוצרת היא על ידי שימוש באנלוגיות כתבניות פסיכולוגיות מפשטות. אנלוגיה שימושית כזו היא הטרור, ובמיוחד "טרור בליסטי", כפי שהוא נחווה במקרה הישראלי. כאשר נשענים על אנלוגיה זאת, ניתן להפיק ממנה שלוש תובנות: הראשונה היא כי יש מקום לשוב ולבחון הנחות יסוד מרכזיות על עתיד ביטחון הסייבר; השנייה היא האפשרות לאמץ מהמאבק בטרור אסטרטגיה היברידית לעולם הסייבר, הבנויה משישה רכיבים — הגנה, מעקב, הרתעה, הכרעה, מניעה ודיפלומטיה; השלישית,...
כמו בכול האיומים המתעוררים, גם מרחב הסייבר מציב סכנות חדשות שלא קל לתת להן מענה. מאמר זה טוען כי איומי הסייבר אינם שונים במהותם מאיומים אסימטריים אחרים, ומציג מודל קונצפטואלי לפיתוח תגובה, תוך הסתמכות על העקרונות הקלאסיים של האסטרטגיה הצבאית: התרעה, הרתעה, התגוננות והכרעה, ולצד אלה את עקרון החוסן. המאמר מציע מודל למדיניות המתייחסת לכול אחד מהעקרונות הללו, באופן שישפר את הביטחון של מערכות סייבר לאומיות. המסגרת המוצעת תאפשר פיתוח אסטרטגיות ותוכניות מפורטות שיענו על הדרישות הספציפיות הנובעות מאיומי הסייבר, בין אם הם באים מצד מדינות ובין...
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי קיים שוני ניכר בין תגובות של ממשלות שונות למתקפות סייבר. למרות לחצים פוליטיים משמעותיים "לעשות משהו" נגד מתקפות כאלו, ניסיון העבר מצביע על כך שרוב התגובות התבססו על מדיניות אד הוק. מצב זה מלמד כי מרחב הסייבר הוא זירת עימות חדשה יחסית, במיוחד עבור קובעי המדיניות, ולכן יש להפנות אליה תשומת לב מיוחדת; כי התגובות למתקפות סייבר הן סוגיה שעדיין לא נחקרה בצורה משביעת רצון; וכי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין כיצד על מדינות לאום להגיב בצורה הטובה ביותר לפעולות עוינות בסייבר ובאילו כלים עליהן להשתמש...
התפיסה לגבי מרחב הסייבר התפתחה בהדרגה, מהגישות הליברטיניות של שנות התשעים של המאה העשרים ועד המצב הנוכחי, שבו מדינות לאום מבקשות לבסס מחדש את ריבונותן במרחב זה. המאמר בוחן את התפתחות התפיסות לגבי מרחב הסייבר — מהתפיסות האוטופיות שהגיעו לשיאן במה שכונה "הצהרת העצמאות של מרחב הסייבר", ועד לשימת הדגש על הממד הטכנולוגי ומהלכי החקיקה שממשלות נוקטות כיום כדי להגביר את השליטה על מרחב זה. המאמר מתייחס למאמצים שנעשים במערב ובמזרח כאחד לפתור את האתגרים המגוונים, מרובי ההיבטים והמתמשכים שמציב הסייבר. מאמצים אלה נעים מתמיכה במרחב סייבר...
יש הסבורים כי המשותף למהפכות בעולם הערבי, לעליית כוחו של ארגון "המדינה האסלאמית", לגל פיגועי הדקירה של צעירים פלסטינים, ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ולהצלחתם של מועמדים חוץ־ממסדיים בבחירות לנשיאות ארצות הברית הוא שינוי תרבותי וחברתי עמוק, שהכוח המניע החזק ביותר שלו הוא התפתחות המדיה החברתית, ובמיוחד המדיה החברתית באמצעות הטלפונים הניידים. התפתחות זו יצרה עולם שבו השליטה במידע וברעיונות אינה רק מופרטת, אלא אף כאוטית ובלתי צפויה בהשלכותיה. עולם זה משפיע בעיקר, אך לא רק, על דור המילניום — ילידי המחצית השנייה של שנות התשעים...
במהלך העשורים החולפים נכנסו לשימוש צבאי מערכות בלתי מאוישות מגוונות הפועלות בכל ממדי הלחימה — אוויר, ים ויבשה. ישראל היא אחת המדינות המובילות בפיתוח, ייצור, ייצוא ושימוש במערכות כאלו. מאמר זה מתמקד בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לצורכי מודיעין, ניטור וסיור בישראל ובארצות הברית, מנתח את היתרונות והאתגרים הקיימים בתחום זה, ומציג המלצות לישראל.
המודיעין הגיאוגרפי עוסק בתופעות פיזיות (גיאולוגיה, הידרולוגיה, מיפוי ועוד) ואנושיות (דוגמת הגירה ודמוגרפיה). הוא רב־תחומי ובעל זיקה גבוהה לתחומי המודיעין האחרים: המודיעין הצבאי, הכלכלי, המדיני והחברתי. מאמר זה עוסקבמודיעין הגיאוגרפי המתאר תופעות פיזיקליות, הכוללות את תיאור התכסית (הטבעית)והתבליט (מעשה ידי אדם) על פני כדור הארץ (להלן "מודיעין השטח"). מודיעין השטח בהקשריו הצבאיים־טקטיים עוסק בקרקע ובהשלכותיה על הפעולה הצבאית, כמוהיכולת לנוע ולעבור ממקום למקום בדרך רגלית או בדרך רכובה באמצעים שונים (כלי רכב, טנקים,...
השינוי באופי העימותים בעידן הנוכחי הוא בעל פנים רבות, החל מהתארכות משך הלחימה בצד הפחתה בעצימותה, וכלה בשימוש בכלים לא מלחמתיים, כמו שימוש נרחב בתקשורת ובאמצעים להשפעה על התודעה של מגוון קהלי יעד. המכנה המשותף הרחב ביותר לשינויים אלה, שהינו בעל השפעה רבה על לוחמת היבשה, הוא המעבר מעימות עם מדינות אויב, שיש לו היגיון של נוכחות, לעימות עם ארגונים תת־מדינתיים, הפועלים בהתאם להיגיון של היעלמות.
מקובל להניח שמלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה האחרונה בין צבאות סדירים בהיקף גדול. מאז, עיקר הלחימה של צה"ל הוא עם ארגוני טרור תת־מדינתיים,...
ב-1 ביוני 2017 יכנס לתוקף חוק ביטחון הסייבר החדש של סין. על פי הצהרותיה הרשמיות, חוק זה מיועד לשמור על ביטחונה הלאומי של סין ועל יציבותה החברתית, באמצעות פיקוח הדוק על תכנים וטכנולוגיות אינטרנט. לחוק פוטנציאל השפעה על כל גוף עסקי, סיני או זר, הפועל בסין בתחומי האינטרנט וטכנולוגיות מידע. לאחר פרסום החוק עלו חששות במערב, כי עם כניסתו לתוקף, יותנה המשך פעילותן של חברות זרות בסין במסירת מידע וטכנולוגיות לידי הרשויות הסיניות, או בהטמעת "דלתות-אחוריות" במוצריהן. חשש נוסף הוא כי חברות זרות יאלצו לפנות את מקומן לטובת חברות ממשלתיות...
להופעת המכונית האוטונומית יש השלכות מרחיקות לכת בתחומים שונים, כמו הבעלות על הרכב, מערך התחבורה והבטיחות. כבר כיום יכולים האקרים להשתלט על מכונית אוטונומית דרך מערכות הניווט או הבידור שלה. חיבור מכוניות אוטונומיות לרשת יאפשר להשתלט עליהן במספרים גדולים. לפיכך, מקבלי ההחלטות חייבים לפעול כבר עתה כדי ליישם מנגנוני אבטחה טכניים ומשפטיים שימנעו מצב כזה. פתרונות אפשריים הם הקמה של מערכת אישורים, מאמץ ליצור "מרווח אוויר" בין רשתות המחשב השונות ברכב האוטונומי וחקיקת חוקי עונשין להאקרים. למרות הסיכונים הכרוכים במכונית האוטונומית,...
