מניעים שונים הביאו את האיחוד האירופי לשאוף לחיזוק מרקם היחסים עם המועצה )הערבית( לשיתוף פעולה במפרץ — הגוש האזורי הכולל את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, קטר, עומאן וכווית — מאז הקמתה. לצורך כך אף הציג האיחוד האירופי לאורך השנים שורה ארוכה של יוזמות דיפלומטיות וכלי מדיניות. אולם עד כה, למרות הפוטנציאל הגלום בשיפור היחסים בין הצדדים, ההישגים היו מוגבלים ורבות מהיוזמות לא נשאו פרי. הטענה המרכזית במאמר היא שלמרות חשיבותה האסטרטגית של זירת המפרץ, תפקיד של אירופה בה נותר מוגבל בשל שורה של נסיבות ותנאים. בין השאר נמנים הקושי בגיבוש...
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
בשונה מהמהפכות הערביות שהתחוללו בעשור האחרון, אשר החלו "מלמטה", זו הסעודית מנווטת "מלמעלה" על ידי יורש העצר והשליט בפועל מחמד בן סלמאן מארמונו בריאד. בראייה מערבית, לתהליך הרפורמות המהפכני בערב הסעודית, ולבן סלמאן עצמו שני פנים, וכך יש להתייחס אליו: לעודד את הרפורמות החברתיות-כלכליות הנחוצות שהוא מבקש לקדם, ובמקביל להתנות סיוע בבלימת נטיותיו האוטוריטריות. מלאכה רבה עוד לפניו ויש לקוות שתכניותיו לשנות את פני החברה והכלכלה ינחלו הצלחה רבה יותר מאלו שנשאו כמה ממהלכיו האזוריים. ספק אם לממלכה עצמה יש את ההון הפנוי...
הגיליון החמישי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשלושה נושאים ששזורים בשלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ומדינות המפרץ. החלק הראשון עוסק בסוגיית הגז בים התיכון. ראשית סביב המחלוקת בין לבנון לישראל אשר לקידוחים בבלוק 9, וביתר דיוק המורכבות הפוליטית הלבנונית שמאחוריה, ושנית בנושא הסכם הגז הישראלי-מצרי. החלק השני מאיר סוגיה רוחבית, והיא מאמצי שחקנים במזרח התיכון לקדם סדר יום באמצעות פנייה לתעמולה המסתייעת בטכנולוגיות עדכניות כמו אנימציה ותלת ממד. החלק השלישי קשור למלחמה בסוריה – בה חלו מספר התפתחויות משמעותיות לאחרונה –...
תמיכתה של קטר בחמאס והשקעותיה ברצועת עזה משתלבות היטב במדיניות החוץ שלה, המתאפיינת בין היתר בתמיכה באסלאם הפוליטי ובניסיונות להגביר את השפעתה במזרח התיכון – הגם שהקשרים בין האמירות לחמאס מבטאים יותר פרגמטיזם פוליטי מאשר זהות אידיאולוגית. תמיכת קטר בחמאס ובאסלאם הפוליטי, וכן החתרנות שמייחס לה הממשל המצרי, מעיבים על היחסים בינה לבין מצרים. על רקע זה ניצבת ישראל על קרן הדילמה, משום שלצד האינטרס המשותף לה ולקטר לתת מענה למצוקות ההומניטריות ברצועת עזה, עליה לשמר ולטפח את מערכת היחסים האסטרטגית עם מצרים ולהבטיח מעורבות מצרית במאמצי...
העליונות האווירית של ישראל תהיה תלויה בעשור הקרוב, במידה רבה, ביתרונות הטכנולוגיים שמעניק מטוס ה-F-35. כדי לשמור על בלעדיותה התחום זה לפרק זמן ארוך ככל הניתן, על ישראל לפעול כדי לעכב את הגעתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא כרגע הכתובת העיקרית בהקשר, וממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
מדיניות החוץ של שש חברות 'המועצה לשיתוף פעולה במפרץ' — ערב הסעודית, קטר, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, כווית ועומאן — לא הייתה וגם עתה איננה מופת לשיתוף פעולה ולאחדות השורות. אין הדבר שונה במהותו כאשר נדונה מדיניותן כלפי רצועת עזה והגוף השלטוני שלה — תנועת חמאס. נוסף להתמקדותן של רבות ממדינות המפרץ בעת הנוכחית בבעיות פנים ובמאבקים אזוריים בזירות קרובות ורחוקות, מקשים עליהן גם מאבקי יוקרה וניגודי אינטרסים ביניהן לגבש מדיניות מוסכמת בסוגיה. הפערים בגישתן של כמה ממדינות המפרץ כלפי חמאס והאחים המוסלמים נחשפו בשנים הראשונות של הטלטלה...
השנה החולפת התאפיינה הן בהעמקת העימות הסעודי־איראני במישור הדו־צדדי ובזירת המזרח התיכון בכלל, והן בהטיה נוספת של המאזן האסטרטגי לטובת איראן, שהחל להתברר כבר בשנה הקודמת. המשתנה החדש של 2017 — כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן — העצים את העימות בין איראן לבין ערב הסעודית, והוא כבר מטיל צל פוטנציאלי על מרחב התמרון של איראן. ממשל טראמפ מציב מצד אחד איום על איראן, בהצגתה כגורם חוסר היציבות המרכזי באזור ובאיימו להחזיר את הסנקציות עליה. ומצד שני, ההתנגדות שהוא מעורר בעמדתו זו אצל מדינות אירופה וכן ברוסיה ובסין משחקת בשלב זה לידי איראן,...
שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
