קובץ מאמרים זה ממשיך את סדרת ספרי המאזן האסטרטגי למזרח התיכון שפורסמו על ידי המכון בעשרים וחמש השנים האחרונות. קובץ זה מציג את מצבה האסטרטגי-מדיני של ישראל באמצע 2009, ובוחן את המשתנים המשפיעים על מצב זה. בין הנושאים הנדונים: דעת קהל בישראל, מוכנות החזית האזרחית, בחירות 2009 ומשימותיה של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. נדונים כמובן הנושאים המרכזיים של המשא ומתן עם הפלסטינים, עתידו של המשא המתן עם סוריה ויזמת השלום הערבית.
ההסכם שנחתם בציריך במוצאי שבת, 10 באוקטובר 2009, בין טורקיה וארמניה על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהם מעורר תקווה שחלק מהבעיות הקשות באזור דרום הקווקאז ימצאו את פתרונן. שתי המדינות הסכימו עקרונית לפתוח את הגבול ביניהן, שהיה סגור ביוזמת הטורקים מאז שנת 1993. הטורקים בחרו לסגור אז את מעבר הגבול בין המדינות בעקבות המלחמה בין ארמניה ואזרבייג'אן, בת בריתה של טורקיה, על רקע המחלוקת סביב השליטה בחבל נגורנו קרבח, והתנו את פתיחתו מחדש בכך שארמניה ואזרבייג'אן יגיעו להסכם.
בחירתה של טורקיה כחברה לא קבועה למועצת הביטחון של האומות המאוחדות ברוב נכבד (151 קולות מתוך 192 המדינות החברות) מסמלת את חשיבותה הגדלה של טורקיה במערכת הבינלאומית הנוכחית. בחירה זו מבטאת את התמיכה הבינלאומית בכמה פעולות גישור דיפלומטיות שיזמה טורקיה בעת האחרונה. פעולות גישור אלו מצביעות על התפקיד הייחודי שטורקיה יכולה לקחת על עצמה כמתווכת בסכסוכים בשלושת האזורים שבהם היא גובלת: המזרח התיכון, הקווקאז, והבלקן. על רקע בעיותיה הפנימיות של טורקיה וחוסר היציבות בחלק מהמדינות השכנות לה, כמה סוגיות שצפויות לעלות בעתיד הקרוב על סדר היום של...
יחסי טורקיה – ארצות הברית ניצבים בתקופה האחרונה בפני שני אתגרים משמעותיים. האחד, הרצון הטורקי להיכנס לצפון עיראק ולהתמודד עם לוחמי מפלגת הפועלים הכורדית, ה-פ.ק.ק, המוצאים מסתור באזור. האתגר השני, הוא ההבאה להצבעת בית הנבחרים האמריקאי החלטה המכירה בהרג הארמנים על-ידי האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם. שני אתגרים אלו נוגעים לסוגיות מאוד רגישות עבור הטורקים, ומצד הטורקים נראה, כי האמריקאים אינם מספיק קשובים לצרכיהם ולדרישותיהם.
בבחירות האחרונות בתורכיה הצביעו כמעט חצי מהבוחרים עבור המשכיות שלטונית – שוב זכתה המפלגה השלטת, מפלגת הצדק והפיתוח (ה-AKP) לרוב מרשים בפרלמנט שיאפשר לה למשול ללא שותפות קואליציוניות. התמיכה בה אף גברה מ-34% מהקולות בבחירות הקודמות ל-47% מהקולות. מפלגת הצדק והפיתוח נהנית מרוב מוחלט מהמושבים בפרלמנט (340 מתוך 550), על אף שחל צמצום מסוים במספר המושבים שבהם זכתה. הצמצום נוצר משיטת הבחירות התורכית וכניסתה של מפלגה נוספת לפרלמנט לעומת רק שתי מפלגות במושב הקודם. המפלגה השנייה המיוצגת בפרלמנט היוצא, מפלגת העם הרפובליקנית (ה-CHP) הותיקה...
