צפויה מערכה עיקשת ברשת הן של גורמים מדינתיים והן של גורמים בין-מדינתיים והאקטיביסטים ("אנונימוס"), שתכליתה לפגוע ישירות בדאע"ש וביכולת שלו לגייס תרומות באינטרנט ולהפיץ את התעמולה הברברית שלו. כך, חשבונות של תומכי דאע"ש מושעים או נסגרים. מנגד חברי דאע"ש מנסים להתחמק מצעד זה על ידי דה-אקטיבציה של חשבונות קיימים או פתיחת חשבונות חדשים במקום אלו שנסגרים. ניתן לראות העתקה של חלק מפעילותה של דאע"ש לרשת חברתית אחרת
מאמר זה עונה על השאלה: האם דאע"ש הוא אכן כוח אסלאמי ג'האדיסטי עולה העומד להשתלט על מדינות במזרח התיכון, כחלק מתכניתו לבסס ח'ליפות אסלאמית, או שמא מדובר בארגון המוגבל ביכולות ובאמצעים העומדים לרשותו, אשר יומרותיו גדולות ממידותיו ונגזרות מתפישת העולם של העומד בראשו. מסקנת המחבר המוצגת בסוף המאמר קובעת, כי מוטב לקואליציה הבינלאומית הרחבה, שנזעקה לפעול נגד הטרור של אל-קאעדה ושותפיו, באיחור רב – רק לאחר מהלומת פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 – להתעורר בזמן ולשוב לפעול, כדי לבלום את תופעת דאע"ש בעודה באיבה בטרם תידרש לעשות זאת תחת...
תמיכת קטאר בחמאס וההתנגדות החריפה של ישראל, מצרים וסעודיה לניסיון האמריקני לאפשר לקטאר תפקיד במאמץ להשגת הפסקת אש ברצועת עזה, עוררו דיון בנוגע להתנהלותה של קטאר בזירה האזורית והבינלאומית ובנוגע למעמדה, השפעתה ומניעיה. תמיכתה בארגוני טרור קיצוניים בסוריה, עיראק ולוב לצד תמיכה מופגנת באחים המוסלמים במצרים ובחמאס, מובילה אותה אל מעבר "לשיא ההצלחה". cנקודת הזמן הזו, מצליחה קטאר לערער את שלוותם של שחקנים אזוריים ומאיימת על אינטרסים חיוניים שלהם. אולם כוחה של האמירות אינו בלתי מוגבל. רבים לא מרוצים מהאקטיביזם, שלא לומר...
אין זה בטוח שביטול הסכם הפיוס הוא אינטרס ישראלי. בסופו של דבר, חמאס נכנס להסכם מעמדה של חולשה. ממשלת האחדות הפלסטינית אינה באמת ממשלת אחדות, אלא ממשלה של פתח שחמאס תומך בה על מנת שברמאללה ידאגו לשלם את המשכורות בעזה ולספק את השירותים לאזרחים, וזוהי גם הזדמנות עבור פתח ואבו-מאזן להשיג דריסת רגל ברצועת עזה. הסכם הפיוס חיזק את אבו-מאזן, ולישראל שרוצה גם לייצב את המצב בזירה הפלסטינית וגם להתקדם, ולו בצעדים קטנים, לעבר יישוב הסכסוך עם הפלסטינים, או למצער – לנהל אותו בדרכים בלתי-אלימות, צריך להיות עניין בחיזוקו של אבו-מאזן.
ממשלת ישראל מינפה את אירוע החטיפה, כדי להבהיר לציבור בישראל ולקהילה הבינלאומית, שחמאס הוא ארגון טרור ושאין מקום לסובלנות ולמתינות כלפי ארגון היברידי, המשחק גם במגרש הפוליטי וגם במגרש הטרור ומחזיק זרוע צבאית טרוריסטית עצמאית. לפיכך, הצביעה ממשלת ישראל על הפיוס הפנים פלסטיני כמהלך של הכשר לטרור ולשיח ההסתה והשנאה. לכן הציבה ממשלת ישראל יעד מדיני – להביא לפירוק האחדות והפיוס הפנים פלסטיני, ויעד צבאי – לפגוע קשה בחמאס ובתשתיותיו, לפחות באזור יהודה ושומרון.
אסופת המאמרים "בקרת נשק וביטחון לאומי: אופקים חדשים" היא תוצר של פרויקט רב־שנתי שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי במסגרת התוכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי. הפרויקט — במימונה של קרן יולט )Hewlett — )מיועד לעודד מחקר חדש בתחום בקרת הנשק, וזה הקובץ השני היוצא לאור בסיועה הנדיב של הקרן.
נוכחותם של הלוחמים הזרים בסוריה והסכנה שבחזרתם לארצות מוצאם עלולה להוות בעיה ביטחונית עבור מדינות רבות במרחב ומחוצה לו, ולו בשל מספרם הרב של הלוחמים ומספר המדינות הרב מהן הם מגיעים. קיימות עדויות על "בוגרי" סוריה המשתלבים בפעילות טרור בארצות מוצאם ובזירות לחימה במזרח התיכון, בהן פועלים ארגוני ג'יהאד עולמי, המתבססים על הניסיון הקרבי שצברו בסוריה. כך למשל נמסר על פעילות של "בוגרי סוריה" במצרים לאחר שהצטרפו לארגון 'אנצאר בית אלמקדס', הפועל בסיני נגד כוחות הצבא המצרי ונגד מטרות על גבול ישראל. ארגוני ביטחון מערביים...
לחימתה של ישראל נגד ארגוני טרור וגרילה קושרת באופן הדוק בין הזירות הצבאית והמדינית; מאחר שישראל היא מדינה דמוקרטית שנתונה לאילוצים וריסונים משפטיים ומוסריים, יש חשיבות להצדקותיה בדבר יציאה למבצע צבאי כנגד אותם ארגונים – דבר אשר ישפיע בהמשך על הלגיטימציה או הדה-לגיטימציה הבינלאומית כלפיה. מאמר זה עוסק במערכת "כיפת ברזל" המיועדת לספק הגנה אקטיבית לאזרחי ישראל, והוא מנסה לענות על השאלה האם ניתן להצדיק מבחינה מוסרית את יציאת ישראל למבצע צבאי מקיף כנגד ארגון טרור כאשר מצויה בידיה מערכת זו? השאלה תידון תוך שימוש במערכת...
