כל הפרסומים בנושא חוסן חברתי והחברה הישראלית

יש לתת את הדעת לאופן שבו יישמו את החוק הגורמים השונים ב־ 10 השנים שחלפו מאז שנחקק. החוק מגדיר סמכויות פיקוח של המדינה על הנעשה במערך המילואים כדי להסדיר את הבעיות — בעיקר במישור הצבאי. עם זאת, על אף הצהרת הכוונות שבחוק, בכירי צה"ל אינם ששים להכפיף את עצמם למערכות המדינה ומצליחים לשמור על סטטוס קוו של "עסקים כרגיל" בניסיון לשמר היבטים מהמעמד האוטונומי של הצבא. 10 שנים לאחר חקיקת החוק צה"ל עדיין לא קבע את סדרי הכוחות ואת רמת הכשירות — כפי שנדרש לעשות. נראה כי גם הכנסת, המפקחת על התחום, לא הפעילה את מלוא סמכותה...

ניתוח של מאפייני שירות המילואים של צוותי האוויר מבהיר מדוע אין זה מקרה שהמוטיבציה שלהם לשירות היא כה גבוהה. חוברים כאן כמה סיבות וגורמים שתורמים את חלקם ויוצרים מוטיבציה חזקה ויציבה העומדת לאורך שנים ובקרב דורות של משרתים. מדובר בראש ובראשונה בחיבור בין מוטיבציה פנימית למוטיבציה חיצונית — מה שמעצים את הרצון לשרת במילואים. התוצאה היא "מוטיבציה בשמיים". המוטיבציה הפנימית הברורה ביותר נובעת מאהבת הטיסה. רמת הביצוע הנדרשת, הטיסה במתארים מאתגרים, האדרנלין הנלווה לכך — כל אלה יוצרים ומגבירים את אהבת הטיסה. המוטיבציה הפנימית...

גם כיום מערך המילואים מבטא באופן מלא את עקרון "צבא העם": השירות של אלפי חיילים בכל שנה הוא הביטוי המרכזי לחשיבות המערך, לנחיצותו וכמובן למעמדו בחברה הישראלית. בשל נחיצותו בשעת חירום נדרש מערך המילואים לשמור על כשירות ועל מוכנות לשעת פקודה. בשל כך מחויב צה"ל להכשיר, לאמן ולאייש את המערך באופן המיטבי. הטענה המרכזית שהועלתה במאמר הזה היא כי המתח שקיים, לכאורה, בין ה"כשירות" לבין "צבא העם" אינו קיים באמת, אלא להפך: הם משלימים זה את זה ומבטיחים את שימורו של מערך המילואים. המערך הזה, בהובלת המפקדים, משנה...

נראה כי זה כ־ 15 שנה נמצא צה"ל בתקופת מעבר בכל הנוגע למערך המילואים: מצד אחד הוא דוגל בתפיסה שעוצבה בשנות ה־ 50 של המאה הקודמת, אולם אינו דבק בה בגרסתה הראשונית. אף שלא הוכרז מעולם כי צה"ל נוהג לפי המודל של גיוס חובה סלקטיבי, בפועל קיים גיוס חובה סלקטיבי באמצעות הימנעות מחיוב חרדים וערבים לשירות צבאי ובאמצעות סלקטיביות בגיוס נשים. כיום, יותר מבעבר, יש סלקטיביות גם בחיוב לשרת במילואים. 7 למרות המציאות הזאת הממשלות וצה"ל אינם מעיזים לעצב תפיסה שונה, אולי בצדק. ניתן להעריך כי הממשלות וצה"ל לא מתכוונים לעבור ממילואי...

מערך המילואים בצה"ל נמצא בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש במהלך העשור האחרון. תהליך זה מושפע מהשינויים בסביבה האסטרטגית, במאפייני הלחימה ומתמורות מרחיקות לכת בחברה הישראלית. מזכר זה מציג עשרים מאמרים המהווים תוצר לסדנה משותפת בין המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל ומפקדת קצין מילואים ראשי על אודות מערך המילואים. המאמרים עוסקים בהיבטים שונים הקשורים לבנייתו, לניהולו ולהפעלתו של מערך המילואים וקשריו ההדדיים עם החברה הישראלית.  המסרים העיקריים של המזכר, המהווה צוהר למערך המילואים בהיבטים אסטרטגיים, צבאיים...

צה"ל והמשק הישראלי אינם יכולים להתקיים ללא מערך המילואים הנשען על מפקדים ועל חיילים העוסקים ברוב ימות השנה בתפקידים אזרחיים ונקראים לדגל בשעת חירום. אין מקום לשינוי במבנה הזה בעתיד הנראה לעין. גם היום עומדת בעינה קביעתו של דוד בן־גוריון שלפיה "ביטחוננו בנוי קודם כול ובעיקר על חיל המילואים". העובדה שפחות אזרחים נקראים כיום לשירות בעיתות שגרה, בין המערכות, מחייבת את העומדים בראש משרד הביטחון וצה"ל להתמודד עם האתגרים שמציבה המציאות הזאת ולספק מענים הולמים. בו בזמן צריך לטעת בקרב חיילינו ומפקדינו במהלך השירות הסדיר את...

חוק שירות המילואים התשס"ח  (2008) הגדיר מחדש חלק ניכר מהעקרונות שעליהם התבסס מערך המילואים. בין השינויים שהתרחשו בעקבות החוק: הגדלת הסלקטיביות של מודל השירות, הצערת גיל המשרתים (הורדת גיל הפטור ממילואים מ־ 54 ל־ 40), הפחתה בהיקף הימ"מ (ימי מילואים) והסדרת הפיצויים והתגמולים למשרתי המילואים. לאור השינויים המהותיים שחווה מערך המילואים בשנים האחרונות ועיצובו מחדש גובר העניין באופי ובמאפיינים של משרתי המילואים, בניסיונות להבין את עמדותיהם ואת תחושותיהם כלפי שירות המילואים ואת הגורמים המאפשרים להם לשלב בחייהם את שירות המילואים...

מערך המילואים הוא אחד המרכיבים המרכזיים ביכולתו של צה"ל לנצח במלחמה. המערך עומד על שתי רגליים: רגל צבאית־מקצועית ורגל לאומית־חברתית. הרגל הצבאית היא מבנה כוח המתאים לקשת האיומים ומותאם למגבלות הכלכליות וליכולת הדמוגרפית של המדינה. הרגל הלאומית־חברתית היא המוסד המכונה "צבא העם". בתחילת העשור האחרון טען יגיל לוי כי "צבא המילואים שוקע". במאמר הזה מוצגות הבנות שהתגבשו בנוגע למערך המילואים בשנים האחרונות על בסיס שני מקורות: הניסיון האישי של הכותב, בהיותו מפקד בסדיר ובמילואים ומחקר שערך. משני המקורות האלה עולה שיש...

תמורות במערך המילואים משפיעות על חלקים נוספים בצה"ל כמו המערך הסדיר ומערך הקבע. לפיכך, בחינה ממוקדת של שינוי בהרכב מערך המילואים — כפי שנבחן במאמר הזה בנוגע למבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש — הוא הכרחי לא רק להבנת המקרה עצמו כי אם גם להבנת שינויים עכשוויים ופוטנציאליים בכלל חלקי המערכת הצבאית. במאמר הנוכחי הוצגו האתגרים הנובעים מהמבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש. הודגש שמדובר באתגרים גם למג"דים שבמנמ"ש וגם למערכת הצבאית כולה, והוצגו כמה פתרונות אפשריים לאתגרים האלה שאותם העלו המפקדים שרואיינו ושאותם אף...

מדינה אינה רק ישות משפטית וחוקית. בהתנהלותה היא גם נדרשת לעצב את ממדי הרוח ולכונן תכנים של זהות ערכית ותרבותית. לשירות המילואים, שהוא ממשק אקטיבי בין הצבא לאזרחי המדינה, היה תפקיד משמעותי בגיבוש החברה הישראלית. כאשר מספר המשרתים במילואים הולך ופוחת, ראוי להכיר בכך שהולך וקטן גם כוחו המלכד של המרכיב הזה בגיבוש לכידותה של החברה הישראלית. ראוי לתת על כך את הדעת. חוקרים כיגיל לוי וסטיוארט כהן, העוסקים בסוגיות של צבא־חברה, מצביעים על המגמה המתפתחת לקראת צבא שכיר מקצועי. יגיל לוי מסתייג מצבא מקצועי, אולם מתריע כי במגמה הקיימת המעבר לצבא...

המאמר עוסק בפרדוקס המילואים המצוי בתפר שבין "התנדבות" ל"חובה" ובמשמעויות הנגזרות ממנו. קשה אולי לנתח בכלים לוגיים מערך שבנוי על פרדוקס, אולם ראוי לשאול האם מערך המילואים יוכל להתקיים לאורך זמן ולעמוד במשימותיו המורכבות למרות הפרדוקס הזה. נראה כי התשובה היא חיובית: כוחו של המערך טמון דווקא בקיומו של הפרדוקס הזה, הנובע מהעוצמות של החברה הישראלית ומהאתוס שעליו נבנתה מדינת ישראל. כפי שמערך המילואים התאים את עצמו בעבר לשינויי התקופה, כך יידע להתאים את עצמו גם בעתיד. האתגר הגדול של צה"ל טמון ביכולת לזהות ולהוביל את...

אנו עומדים בפתחה של תקופה שבה ייאלץ הצבא לנקוט מהלכים שיביאו לשינוי נוסף במערך המילואים הן עקב ירידת חוסנו של המערך ובעיקר עקב השינויים שמתרחשים מחוצה לו. בסופו של התהליך יהיה מערך המילואים בחלקו צבא מקצועי או מקצועי למחצה, ואילו חלקו האחר יהיה דומה למודל הקיים כיום. עד שהתהליכים האלה יבשילו, ימשיך צה"ל לקרוא לחיילי המילואים לשירות ולאימונים. צה"ל מחויב לשימוש מדוד בקריאה לאנשי מילואים כדי שאלה ירגישו תמיד כי כל קריאה לשירות היא הכרחית. צה"ל גם חייב לטפל באנשי המילואים במהלך השירות בצורה ראויה ולסייע להם כך שהפגיעה...