העלייה במספר מקרי האינטראקציות ההתקפיות בסייבר בין מדינות ממשיכה לעורר עניין במה שנוגע לפוטנציאל הכפייתי של מִבצעי הסייבר. הדוגלים בגישה מהפכנית זאת מתעקשים על כך שהיא מהווה שינוי במאזן היחסים בין מדינות. עם זאת, עדויות המבוססות על מקרים שאירעו בעבר מאתגרות גישה זו, שכן הן מוכיחות שמהלכי הכפייה בסייבר מובילים לעיתים קרובות דווקא להתנגדות מתמשכת ולא לציות. אף על פי כן, וללא קשר לתוצאות, לא ניתן לבטל בקלות את פוטנציאל הכפייה שקיים במרחב הסייבר. מאמר זה טוען כי ניתן להסביר את התוצאה של מבצעי כפייה בסייבר על ידי שימוש באסטרטגיה האוריסטית...
בינואר 2018 חתמו ארצות הברית ומצרים על הסכם אבטחת תקשורת, שנועד להסדיר את השימוש המצרי במערכות אוויריות ותקשורת אמריקאיות רגישות. עד כה, הגבלת איכותן של מערכות הנשק האמריקאיות מיתנה את החשש הישראלי בהקשר זה, אולם לנוכח חוסר היציבות המאפיין את המזרח התיכון, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם באירועים שהתרחשו במצרים עצמה מאז 2011, אל לישראל להתעלם מכרסום ביתרון האיכותי שלה מול מצרים. העלאת סוגיה זו בפני האמריקאים צפויה לעורר תרעומת בקהיר, אך לא לערער את בסיס שיתוף הפעולה הקיים בין ישראל למצרים.
בשנים האחרונות ניצבות דמוקרטיות במערב בפני אתגר אסטרטגי חדש – התערבות עוינת בשיח הפוליטי מצד מדינות וארגונים זרים, המנצלים לרעה את חופש הביטוי במטרה לפלג ולשתק את המדינות המותקפות. את התופעה הזו, קרי חיבור בין שיטות של לוחמה פסיכולוגית לבין תשתיות טכנולוגיות, המאפשר התערבות תודעתית במדינה המותקפת, ניתן לכנות "חתרנות תודעתית". מול אלה, על מדינות המערב – ובתוכן ישראל – לתת מענה הולם אשר בד בבד ישמור על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי.
העליונות האווירית של ישראל תהיה תלויה בעשור הקרוב, במידה רבה, ביתרונות הטכנולוגיים שמעניק מטוס ה-F-35. כדי לשמור על בלעדיותה התחום זה לפרק זמן ארוך ככל הניתן, על ישראל לפעול כדי לעכב את הגעתם של מטוסי קרב דור חמישי למדינות אחרות באזור. ארצות הברית היא כרגע הכתובת העיקרית בהקשר, וממשלת ישראל צריכה להביע בצורה ברורה ונחרצת בפני הממשל האמריקאי את התנגדותה למכירת מטוס ה-35-F למדינות ערב. זאת, תוך הפרדת הסוגיה מהנושאים האחרים התלויים ועומדים בין ישראל לארצות הברית, בדגש על איראן ותהליך השלום עם הפלסטינים.
מכנס הביטחון השנתי במינכן עולה תמונה מאתגרת של סביבת הביטחון העולמית, שעיקרה השפעות עומק מואצות של אקלים, כלכלה, חברה וטכנולוגיה, תחרות ויריבות מורכבת בין המעצמות, ומשבר דחוף וחמור בקוריאה. סכנת העימות הגרעיני בקוריאה היא בליבת תשומת הלב העולמית. המזרח התיכון הוא מוקד קשב משני לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לארצות הברית, שרוב מעייניה נשאבים כעת למזרח אסיה, ומידת עניינה והשפעתה על הזירות הקרובות לישראל, בדגש על סוריה ולבנון, מוגבלת. עם זאת סוריה הפכה מזירת מלחמת אזרחים לזירה בה המעצמות ומדינות שכנות פועלות ישירות ועם פוטנציאל להתנגש בניהן....
מרוץ החימוש בתחום הסייבר הוא חלק מהמציאות הביטחונית המדינתית בימינו. מאמר זה מעלה את הטענה כי מאפייניו הייחודיים של ממד הסייבר והירידה ברמת התחכום הטכנולוגי הנדרשת למימוש יכולות תקיפה והגנה בו, גורמים לכך שהשגת יתרון ביטחוני בממד זה מחייבת קידום ופיתוח יצירתיים בתחום ארגון הכוח וגיבוש תורת לחימה צבאית המשלבת בין הפעילות הביטחונית במרחב הסייבר הווירטואלי ובין מרחבים פיזיים. טענת המאמר מתבססת על סקירה מקיפה של החקיקה, התוכניות וההחלטות סביב תהליך בניין הכוח, הארגון ותורת הלחימה של מבצעי סייבר בארצות הברית, מראשית שנות השמונים של המאה...
המעורבות המיוחסת לרוסיה בבחירות לנשיאות בארצות הברית ובצרפת מעלה שאלות באשר לצורך וליכולת של מדינות דמוקרטיות להגן על תהליך הבחירות שלהן. מאמר זה מצביע על החשיבות שיש לייחס לבחירות במדינה דמוקרטית כתשתית וכתהליך קריטיים ומציג את האיומים עליהן הנובעים מהתפתחויות קיברנטיות ותרבותיות. המאמר מציף את התובנה לפיה השימוש הנרחב ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת ישירים מאפשר לגורמים זרים להשפיע בצורה משמעותית על ההליך הדמוקרטי, וזאת לא על ידי השבתה של מערכות ההצבעה אלא באמצעות השפעה זרה על השיח הפוליטי. הדבר מהווה אתגר חדש למדינות דמוקרטיות,...
מאמר זה בוחן מהו הרעיון של "לוחמה רכה" וכיצד ניתן ונכון לשלבו במסגרת מאמצי המערכה של צה"ל. בתוך כך, הוא מונה את החסמים הארגוניים, התפיסתיים והתרבותיים הניצבים בפני מהלך כזה ואת השינויים הנדרשים בעקרונות הפעולה של צה"ל: מיסוד קווי המאמץ "הרכים"; שינוי תפיסת הזמן של הפעולה הצבאית; מעבר ממבנה של מערכות סגורות למערכות פתוחות ומקושרות עם הסביבה האזרחית; בניית מנגנון מודיעין ומבצעים תומך. במונחים מעשיים, הדרך לקידום "הלוחמה הרכה" בצה"ל דורשת התמקדות בארבעה יתרונות יחסיים: חדשנות טכנולוגית; מערכת...
תחום הסייבר הופך לזירת פעולה יותר ויותר לגיטימית, אגב הרגלת המערכת הבין־לאומית לשימושים השונים הנעשים בזירה זו למגוון צרכים. ישראל רואה בתחום זה מרכיב חיוני במארג הביטחון הלאומי, המצריך השקעה וטיפוח. בראייה היסטורית, ניתן לקבוע כי הצלחה של מערכות ביטחוניות ומודיעיניות נבעה משילוב מושכל של התחומים החדשים אל תוך המארג הקיים — באמצעים, בשיטות ובתפיסות — אגב ביצוע השינויים וההתאמות הנדרשים. על רקע התבססותו המהירה של תחום הסייבר בתודעה ובמערכות השונות, יש לשמור על פרספקטיבה כוללת, שבה הסייבר הוא מרכיב חשוב ומתרחב, אבל לא מובחן או עומד...
איום הסייבר נמצא כיום במקום גבוה בין הגורמים המהווים סיכון לאינטרסים ולביטחון הלאומי של מדינות. איום זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בסדרה של מתקפות סייבר על מוסדות פוליטיים, מפלגות, ארגונים, מוסדות פיננסיים ותשתיות לאומיות קריטיות בכול רחבי העולם. בעתיד הקרוב צפויים סיכונים נוספים הנובעים מאיום הסייבר, במיוחד על המגזר האזרחי, שמקורם ב"אינטרנט של הדברים". סיכונים אלה הם תוצאה של העלייה במספר המכשירים המחוברים, שרובם אינם מאובטחים על ידי היצרנים או המשתמשים, וכן של העלייה במספר התקפות מניעת שירות, בשילוב סחיטה ודרישות כופר,...
כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), המכונים לעיתים קרובות בשם מל"טים (מטוסים ללא טייס), הפכו לכלי חיוני ודומיננטי בשימושם של כוחות צבא מתקדמים, בייחוד כאלה המעורבים בלוחמה אסימטרית. במקרים אלה הם משמשים בעיקר למשימות איסוף מודיעין, מעקב והכרת שטח האויב וכן לצורך מבצעים שונים המחייבים תקיפות מדויקות. ככול שגוברת ההסתמכות על מערכות בלתי מאוישות לשימושים צבאיים, כך גם עולה פגיעות הכוחות למתקפות סייבר, שהן תוצאה של התלות ההולכת וגוברת במערכות מבוססות מחשב. מאמר זה ממפה את הסוגים השונים של מתקפות סייבר נגד מערכות אוויריות בלתי...
הנושא המרכזי של מאמר זה הוא השימוש בטכנולוגיות מתפתחות למטרות ריגול בסייבר. רבים עסקו עד היום בסיכוני הסייבר הקשורים לתחום הביטחוני, אך איומים על הביטחון הלאומי כתוצאה מריגול כלכלי בסייבר לא נדונו עד כה באותו היקף. מצב זה מטריד למדי: ככול שמרחב הסייבר מנוצל יותר ויותר למטרות ריגול, יש הכרח להעמיק ולבחון את אפשרויות ניצולו הספציפיות למטרות אלו בזירה הבין־לאומית. תהליך הגלובליזציה הכלכלית הפך את הזירה הבין־לאומית לזירה של קשרי גומלין ותלות הדדית אינטנסיביים ביותר, ומאפיין זה מגביר את חשיפתה של הכלכלה העולמית לפגיעות בתחום ביטחון...
