מטבע חזק מאפיין כלכלה חזקה, אך מטבע חזק מאוד מחליש את הכלכלה. זהו המצב כיום בישראל. מסיבה זו פועלות מדינות לא מעטות בעולם להחליש את המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים, כדי ליצור יתרון תחרותי על פני מדינות אחרות במשק הגלובלי. תופעה זו זכתה לכינוי "מלחמת המטבעות". ישראל משתתפת אף היא במלחמת המטבעות, אך ידה על התחתונה. המשך מגמת התחזקות השקל יוביל להפסד במלחמת המטבעות והוא עלול לסכן את הצמיחה בישראל ולפגוע קשה בשוק העבודה.
בחירתה של הקהילה הבינלאומית בירדן כחברה במועצת הביטחון בדצמבר 2013 ברוב מוחץ של כ-178 מדינות, וזאת במקומה של ערב הסעודית, משקפת הערכה למדיניות בה נוקטת הממלכה ההאשמית והכרה באתגרים מולם ניצבת ירדן, בעיקר בתחום הכלכלי. מדינת ישראל, אשר מעוניינת לשמור על השקט והיציבות לאורך גבולה הארוך עם ירדן, צריכה לברך על צעד זה, שמשמעותו חיזוק מעמדה הפוליטי והמדיני של הממלכה. המחבר בוחן את היקפי הנטל הכלכלי והאחר של הפליטים הסורים על כלכלת ירדן וממליץ לישראל לתרום את חלקה בסיוע לירדן אל מול האתגר הזה.
הכלכלה המצרית נתונה במצב קשה. פרשנים רבים טוענים שהמשבר במצרים אינו פוליטי אלא כלכלי. בעוד שבטווח הארוך, הממשלות שיקומו בעתיד יוכלו לאמץ וליישם מדיניות טובה יותר שתשפר את כלכלת מצרים, הרי שבטווח הקצר, ההשפעה של המהפכה האחרונה רק מרעה את המצב. לאור זאת, אימוץ של אסטרטגיית 'מבט החוצה' שתחבר מחדש את כלכלת מצרים לכלכלה העולמית, היא הדרך היחידה להשגת שיקום ושגשוג יציבים ומתמשכים.
קיצוץ רוחבי (Sequestration) הוא תהליך של קיצוץ גורף בהוצאות התקציב האמריקני.
בחקיקה נפרדת, קובע אחד הסעיפים בחוק Budget Control Act of 2011 P.L. 112-125 כי במקרה שהקונגרס ייכשל בהפחתת 2.1 טריליון דולר בתקציב, יגרור הדבר קיצוצים אוטומטים בהוצאות בשנות הכספים 2012 – 2013, כאשר על קיצוצים אלה להתחלק שווה בשווה בין תקציבים ביטחוניים לאלה שאינם ביטחוניים. הקיצוצים במשרד ההגנה האמריקני מעמידים סימן שאלה בנוגע למידת ההשפעה הצפויה של הוראות משרד ה-OMB, ביחס לרכישות של הצבא, הצי וחיל האוויר האמריקנים. כמו כן, לא ברור כיצד יושפעו מכך...
המחבר מתמקד באתגרים הכלכליים לטווח ארוך העומדים לפני ישראל, ועשויות להיות להם השלכות על יכולתה לממן צריכה ביטחונית גבוהה, על היציבות החברתית-הפנימית בה ועל מעמדה בעולם. הניתוח מצביע על הסיכונים הגלומים בשחיקת ההון האנושי (בשל חולשת מערכת החינוך), בחוסר היציבות של הכלכלה העולמית ובמצב הביטחוני. בה בעת מצוינות הזדמנויות שיאפשרו המשך צמיחה לטווח הארוך. בהקשר זה אפשר לראות בהוצאות הביטחון השקעה, שתכליתה להוריד את רמת הסיכונים הביטחוניים ולצמצם את עוצמת הנזק שייגרם אם הם יתממשו.
המצב משברי בו נמצאת אירופה מהווה הזדמנות לקבלת ההחלטות המכירות – בלשונה של הקנצלרית – "במימד הפוליטי–היסטורי של השעה". לצורך זה דרושה מנהיגות אירופית המוכנה להסתכן בקבלת החלטות לא- פופולאריות, אם אמנם בכוונתה להשלים את בניית הבניין האירופי. האופן שבו טיפלה מנהיגות האיחוד (הן במישור המדינתי והן במישור מוסדות האיחוד) במשבר, אינה מצביעה על כך. דבר אחד הוא לקבל שורת החלטות אותם קיבלו מנהיגי גוש האירו בדבר הצעדים בהם יש לנקוט בכדי למנוע הישנות מקרה יוון (כמו הקמת קרן חירום שאמורה למנוע התפשטות המשבר וגיבוש שורה של...
המשבר הפיננסי הפוקד את אירופה מעלה שאלות כלכליות ופוליטיות לדיון, כגון השפעת המשבר על האיחוד האירופי ככלל והיחסים בין המדינות באיחוד בפרט, כמו גם השפעות אפשריות על ישראל.
לאחר שלוש שנים של דחיות חוזרות ונשנות, צפויות בשבוע הבא הרשויות בסוריה לחנוך רשמית את פתיחת המסחר בבורסה של דמשק. אף שהמשטר הסורי טען בעקשנות במהלך ארבע השנים האחרונות, כי המערכה הכלכלית אותה הוביל משטר בוש נגד סוריה אינה מסבה למדינה נזק משמעותי, האיתותים על הפשרה אפשרית ביחסים בין וושינגטון לדמשק הם אחת הבשורות הטובות ביותר לה יכולים לצפות משקעים שבוחנים השקעות פוטנציאליות בסוריה.
משברים כלכליים חמורים אינם מנותקים מסוגיית הביטחון הלאומי. משברים כאלה פוגעים בחוסן הלאומי ומשפיעים על יכולתן של מדינות לממש את יעדיהם הלאומיים: מגבירים את האילוצים התקציביים על מערכת הביטחון, מגבילים את מרחב התמרון המדיני, מאיימים על רווחת הציבור. לכן חשוב לטפל בהם במהירות, בנחישות ומתוך ראייה מערכתית. המשבר מכה גם בישראל ואין באפשרותה לחמוק ממנו, אך ביכולתה למתן את נזקיו. המקרה האמריקאי מראה כי החלטות על הזרמת כסף בלבד אינן הפתרון. המפתח הוא השבת אמון הציבור.
בשנה האחרונה הביעו גורמים רבים בארצות הברית ובאירופה דאגה מפני ההשלכות הגיאופוליטיות שעלולות להתפתח עקב העלייה בכוחן הכלכלי של מדינות המפרץ בשל הזינוק במחיר הנפט. החלטתן של ממשלות המפרץ לגוון את נכסיהן הזרים ולהפנות מיליארדי פטרודולרים לשם רכישת מניות של חברות שונות ובעיקר בנקים במדינות המערב, העלתה את החשש שדריסת הרגל של ממשלות זרות במוסדות הפיננסים ובקונגלומרטים הגדולים עלולה להפוך למנוף לחץ להשגת יעדים פוליטיים. חשש זה הוביל לגיבוש תקנות בארצות הברית ובכמה מדינות אירופאיות, שתכליתן להגביר את הפיקוח על פעילותן של קרנות ההון...
בחודשים האחרונים אנו עדים לעסקות שבהן מדינות קונות נתחים מתאגידים פיננסיים (בנקים) גלובליים, שנקלעו למצוקת מימון. תופעה זו מעידה אמנם על חולשת התאגידים, לפחות זמנית, אולם גם על הכרה של מדינות בחשיבותם של תאגידים כמקור השפעה, ולא רק בתחום הכלכלי. בהנחה שכך – ולהבדיל משדות הקרב והצבעות באו"ם – נראה כי שוק ההון מהווה זירה נוספת שבה ניתן לרכוש השפעה מדינית. בסיכומו של דבר, נראה כי למהלכים אלה יש הגיונות כלכליים ומדיניים כאחד. נוכח יתרות המזומנים שיש למדינות אלה ואחרות, קיים פוטנציאל לגידול בהשקעות מדינתיות בתאגידים...
