במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
הסביבה האופרטיבית המורכבת והמאתגרת שבה מפעילה ישראל את כוחה הצבאי (ואמצעים נוספים) היא תוצאה של שורת התפתחויות טכנולוגיות, צבאיות, חברתיות ופוליטיות השלובות זו בזו. התפתחויות אלו, שאירעו בעשורים האחרונים, כוללות: שינויים עמוקים וגלובליים במאפייני תופעת המלחמה; שינויים גיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון, שרובם קשורים בהשלכות ש הטלטלה האזורית והאירועים שהתרחשו במסגרתה (ובכלל זה הגעת כוחות צבא של המעצמות לאזור); שינויים מהותיים בתפיסת ההפעלה ובאמצעי הלחימה של אויבי ישראל, בעיקר מהציר הרדיקלי-שיעי; שינויים באופן הפעלת הכוח הצבאי הישראלי,...
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
בתחילת שנות ה־50 של המאה ה־20 ,עת החל דוד בן־גוריון לגבש את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ואת תפיסת ההפעלה של צה"ל, קבע בנאומו בישיבת הכנסת כי: "אם יתקיפו אותנו בעתיד, אנו רוצים שהמלחמה תתנהל לא בארצנו, אלא בארץ האויב, ושלא נתגונן אלא נתקוף. מלחמה זו עושים לא על־ידי יישובי ספר, אלא על־ידי כוחות היו אלו ניידים המצוידים בכלי תנועה מהירים ובעוצמת אש חזקה". ניצניה של מחשבה צבאית ישראלית, חדשנית ופורצת דרך, בוודאי במושגים של מדינה שזה לא כבר הוקמה ושזה עתה סיימה מערכה ארוכה ומדממת על עצמאותה.
לפרסום המלא
בשנים האחרונות הפך החלל לזירת פעילות בעלת השפעה רבה על הביטחון, הצבא, הכלכלה והשגרה היומיומית של מדינות רבות, המושכת אליה בעלי עניין רבים. כתוצאה מכך, חלה עלייה בעיסוק העולמי בפיתוח אמצעי לחימה כנגד זירת החלל – תהליך המכוּנה "מרוץ חימוש החלל". מטרת המאמר היא להציג את התפיסות השונות הקיימות כיום בנושא חימוש החלל ואת פעילותן של המדינות הראשיות והמשניות בזירה זו, ולהציע חלוקה חדשה שלהן בהתאם למעמדן הטכנולוגי. במאמר נדונים קווי הדמיון והשוני בין דפוסי הפעולה של המדינות הפעילות בחלל בכל הנוגע לחימוש החלל במטרה לסייע בהבנת מפת...
במארס 2018 החל שחרורם מצה"ל של גברים שגויסו החל מיולי 2015, לאחר 32 חודשי שירות חובה (לעומת 36 חודשים קודם לכן). קיצור נוסף בשירות החובה לגברים, שעוגן בחקיקה, אמור לחול על מגויסים מיולי 2020, כך שישרתו 30 חודשים. עם זאת, על פי התקשורת, בצבא נשמעו בשנה האחרונה קולות נגד החלת קיצור השירות הנוסף, נוכח התגברות האתגרים הביטחוניים, ואילו במשרד האוצר מבקשים להעמיק עוד יותר את קיצור השירות ולהעמידו על 24 חודשים בלבד, למען המשק. במאמר יוצגו נימוקים עקרוניים בעד ונגד קיצור השירות החובה לגברים בשנת 2020. כך או כך, בטווח הנראה לעין, חיילי...
מאז הקמתה עומדת ישראל בפני אתגרים ביטחוניים מורכבים שמחייבים את קברניטיה לעצב עקרונות לביטחון הלאומי ולגבש מענים על פי יסודותיה של תפיסת הביטחון שאותה הגדיר בן־גוריון בשנות ה־ 50 של המאה ה־ 20 , ואשר תקפותם עמדה במבחן הזמן – לאחר ההתאמות הנדרשות לאתגרי ההווה ולאתגרי העתיד.
השינויים העיקריים במציאות הביטחונית שאיתם מתמודדת ישראל נובעים מחתירתה של איראן להגמוניה אזורית באמצעות החתירה להשיג נשק גרעיני ובאמצעות המאמץ לבנות קשת של השפעה המתחילה בתימן, עוברת דרך עיראק, סוריה ולבנון ומסתיימת ברצועת עזה. נוסף על כך מתמודדת ישראל עם...
התכנית הרב-שנתית "תנופה", שמגבש הרמטכ"ל אביב כוכבי, נועדה לתת מענה לשינויים המתפתחים והצפויים בחמש השנים הבאות, תוך דגש על שיפור האפקטיביות המבצעית. ברם, לאחרונה התגלו בתמונת המצב גורמים הנוגעים למצב הכלכלי והפוליטי, שעלולים לעכב את השקת התוכנית ואף לכרסם בה. חשיבותה של תוכנית רב-שנתית לצה"ל הינה מעבר לכל ספק – הן לצרכי בניין הכוח והכשרתו והן להתייעלות. על כן, יש לקוות שתוכנית רב-שנתית חדשה תאושר עם התייצבות המערכת הפוליטית והקמת ממשלה חדשה. בתוך כך, קיימת חשיבות רבה לכך שהתוכנית תהא מגובה בהסכם תקציבי בין...
חקר היבטי הביטחון בתחום היחסים הבינלאומיים עבר תהליכי העמקה והרחבה מאז ראשית התפתחותו של תחום מחקר אקדמי זה, ובמיוחד בעקבות סיום המלחמה הקרה. מאמר זה בוחן את הגורמים לתהליכי ההעמקה וההרחבה הללו, משנות התשעים ואילך. הטענה המרכזית היא שעם סיום המלחמה הקרה השתנתה המציאות הבינלאומית במהירות רבה, ועל כן סיפקה לחוקרי יחסים בינלאומיים חומר גלם חדש וכן שאלות מחקריות שערערו על הנחות היסוד של הגישה הריאליסטית, אשר הייתה הדומיננטית בלימודי הביטחון בתחום היחסים הבינלאומיים עד אז. נוכח עלייתם של אתגרי ביטחון המתהווים בתוך מדינות, ובראשם סכסוכים...
בשלהי כהונתו טען נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל') יצחק בריק, כי כוחות היבשה אינם מוכנים למלחמה. בניגוד לטענתו, ועדה שהוקמה בצה"ל קבעה שכוחות היבשה ערוכים ומוכנים למלחמה. עם זאת, גם היא הצביעה על שורת ליקויים משמעותיים, שיש לתקנם, והמליצה על תוספת תקציב גדולה לחיזוק כוחות היבשה – כך שהביקורת שחולל בריק הניעה תהליך בדיקה מועיל ובעל עניין לציבור. שאלות בדבר מוכנות הצבא אינן נוגעות רק לדרגת הכשירות הטכנית של היחידות, אלא גם למתארי המלחמה וליכולות הצבאיות הנדרשות ממתארים אלה. אחת מהן, שאליה התייחס גם בריק, היא יכולת התמרון...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...