כל הפרסומים בנושא טורקיה

  טורקיה עוברת בימים אלו טלטלה פוליטית, הנובעת מחשיפת פרשות שחיתות בהיקפים חסרי תקדים בהיסטוריה של המדינה. עד כה תגובתו של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, באה לביטוי במתקפת נגד ובשורה של התבטאויות הוא ייחס את חשיפת הפרשות לרשת של גורמים פנימיים ובינלאומיים, המעוניינים בהפלת שלטון מפלגתו. הוא אף התבטא כנגד פרובוקציות של שגרירי מדינות זרות בטורקיה, ואיים לגרשם. עם זאת, המתרחש במדיניות החוץ הטורקית, לפחות ביחס לחלק מהמדינות השכנות, שונה למדי מרטוריקה זו. למעשה, בשבועות האחרונים אנו עדים לסימנים, המראים על התנעה מחדש של מדיניות...

ההכרזה של טורקיה ב-26 בספטמבר 2013 על זכייתה של החברה הסינית CPMIEC במכרז לרכישת מערכת הגנה אווירית לטווח ארוך התקבלה בהפתעה לא מבוטלת בקרב שותפותיה בברית נאט"ו (אם כי עוד קודם לכן היו שמועות שזו תהיה ההחלטה), ובתרעומת רבה. ההצעה של החברה הסינית נבחרה כעדיפה על פני הצעות של חברות אמריקאיות, חברה רוסית, ושותפוּת איטלקית-צרפתית. מאמר זה בוחן את המניעים והאינטרסים של הצדדים לעסקה זו.

אחת הבעיות הקשות בטורקיה בשנים האחרונות, היא הצנזורה העצמית של העיתונות בעקבות מעצרים רבים של עיתונאים במדינה, וכן הלחץ המופעל מצד מפלגת הצדק והפיתוח על גורמי תקשורת שאינם מיישרים קו עם הממשלה. כך, היו אלו הרשתות החברתיות, שגם כך זוכות לפופלריות בקרב הציבור הטורקי (32 מליון משתמשים רשומים בפייסבוק, וכ-10 מליון בטוויטר, ביחס לאוכלוסייה שמונה כמעט 74 מליון איש) אשר היוו כלי מרכזי להתפשטות ההפגנות ולמומנטום שהן צברו.

בסוריה יש כיום קואליציה לא-מחויבת ומפורדת של כוחות מתנגדים, שמקבלת תמיכה חומרית אך לא סיוע צבאי ישיר מקואליציה לא-מחויבת ומפורדת של גורמי צד שלישי (טורקיה, ערב-הסעודית וקטר). קואליציית המתנגדים מנהלת זה יותר משנתיים מערכה עיקשת אך בלתי-מוכרעת נגד המשטר, שנהנה הן מסיוע צבאי ישיר מאיראן ומחזבאללה והן מתמיכה חומרית ודיפלומטית חיונית ביותר של רוסיה. המחבר מציג את השיקולים של כול אחת משלוש המדינות נשואות המאמר, וכן הוא בוחן את אילוצי-הגומלין ביניהן בהקשר למדיניותן בסוריה.

ההתנצלות הישראלית בפני טורקיה על טעויות מבצעיות שנעשו במהלך ההשתלטות על האונייה מאווי מרמרה במאי 2010, וההסכמה של הצדדים לפתוח בתהליך של נורמליזציה ביחסים ביניהם, היא התפתחות מרכזית שהרבה גורמים בצד הישראלי, הטורקי והאמריקאי חיכו לה זמן רב. בעוד שיש לא מעטים המטילים ספק האם התנצלות זו בעת הנוכחית מספיקה בכדי לשקם את היחסים, הרי שלאור המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים מאז אירועי המרמרה, ברור למדי שבלי התנצלות מסוג זה לא היה סיכוי שהיחסים ישוקמו. מבחינה זו, הצעד הישראלי היה נכון.

הידיעות על חידוש המשא ומתן עם מנהיג מפלגת הפועלים הכורדית, (ה-פ.ק.ק), עבדוללה אוג'לאן, משקפות את אחת מההתפתחויות החיוביות של תחילת שנת 2013. לאור הפופולריות הרבה ממנה נהנה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אחת הציפיות הגדולות ממנו, מזה כמה שנים, היא שהוא יצליח להביא לפתרון של סוגיה כואבת זו, במהלך שנות שלטונו של ארדואן, טורקיה אמנם התקדמה באופן חסר תקדים בהיסטוריה שלה לקראת פתרון, אך בתקופה האחרונה, בפרט מאז הבחירות לפרלמנט ב-2011, נראה היה ש"מדיניות ההיפתחות" כלפי הכורדים נבלמה.

היה זה אחד השבועות הנדירים מאז פרוץ ההתעוררות הערבית שדברים הסתדרו היטב בתחום יחסי החוץ של טורקיה. בין מה שהיה ביקור מוצלח של ולדימיר פוטין באיסטנבול ב-3 בדצמבר 2012 ואישור נאט"ו למחרת היום לפריסת טילי פטריוט בטורקיה, נראה, כי טורקיה פעלה נכון בעת הזאת.

השלכות התהפוכות של "האביב הערבי" יצרו מצב רווי אתגרים עבור רוסיה, שמצאה את עצמה נדחקת מהמזרח התיכון על-ידי הקואליציה הסונית, הפועלת, להבנתה של רוסיה, בשיתוף פעולה עם המערב. מבחינתה של רוסיה, הפך עתה המזרח התיכון לשדה המערכה בין הכוחות השונים, האזוריים והגלובליים, במאבקם על עיצוב הסֶדֶר העתידי. עימות זה החריף במיוחד על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, בין המערכת הסונית-המערבית, לזו השיעית, המגובה על-ידי רוסיה וסין. למעשה, בהתמודדות בין-מעצמתית גלובלית מחודשת זו, הפכה רוסיה משחקן משני, ששיתף פעולה עם המערב במהלך המהפכות בצפון...

מאמרי הקובץ אמורים לתרום להבנה עמוקה יותר של נושא בקרת הנשק, לאור איום התפוצה הגרעינית במזרח התיכון בעת הנוכחית ונוכח העיסוק ברעיונות לקידום מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית. המאמרים הכלולים בקובץ מכסים מגוון רחב של סוגיות, בכללן מאמצי ההתמודדות האירופית עם השאיפות הגרעיניות של איראן, מדיניות בקרת הנשק של סין, שיקולי הגרעין של טורקיה, ערב הסעודית ומצרים, וכן האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני מפרספקטיבה של המשפט הבינלאומי.

מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.

ספר ההערכה מסכם את ההתפתחויות האסטרטגיות במערכת הבינלאומית והאזורית אשר השפיעו או עתידים להשפיע על מצבה האסטרטגי של ישראל.