המועצה המרכזית של אש"פ התכנסה על מנת להתמודד עם האתגרים המדיניים שעל הפרק, כשמעליה מרחפת תחושה של איום על המשך בלעדיותו של הארגון כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. הרטוריקה שנשמעה בהתכנסות זו התאפיינה באיומים ואזהרות מפני פגיעה באינטרסים הלאומיים הפלסטינים, ומפני משחק לידיים אמריקאיות וישראליות, השואפות להנציח את הפילוג הפנים-פלסטיני. ברקע הפסקת אש ללא הסכם מחייב בין ישראל לחמאס שכבר מתקיימת, בעוד הפיוס בין פת"ח לחמאס, שאמור לבוא בשלב הבא של דיוני קהיר, עודנו מוטל בספק רב.
סבב ההסלמה בין ישראל לחמאס ביממה האחרונה התנהל בהקשר למאמצים לגבש הסדרה, והוא בפועל ניהול משא ומתן באש, כאשר חמאס מפגין כי אינו חושש מעימות נרחב ואינו לחוץ להגיע להסדרה עם ישראל בכל מחיר. ישראל מצדה ממשיכה להבהיר כי אינה מעוניינת בהסלמה, אך אינה יכולה להבליג על תוקפנות חמאס. חוסר אמון עמוק בין ישראל לחמאס, העדר מנגנון למניעת הערכות שגויות, לצד להיטות לשימוש בכוח, מצמצמים את הסיכוי להסדרה ומגדילים את הסיכון להסלמה. חמאס יידרש להסכים להחזרת השבויים וגופות החיילים הישראליים המוחזקים בידיו, ולכינון מנגנון שימנע את המשך התעצמותו הצבאית,...
אחרי סוף השבוע האחרון, שני הצדדים – ישראל וחמאס – טוענים להצלחה בביסוס המשוואות שניסו ליצור, אך שניהם לא משכנעים. טיעוני חמאס אינם תואמים את העובדות: הארגון שילם מחיר כבד כתוצאה מפעילות צה"ל ברצועה ולא הגיב ב"תקיפה מול תקיפה". בה בעת, מוקדם עדיין לשפוט האם ישראל השיגה את עצירת טרור האש והאם חידשה את ההרתעה מול חמאס. נראה שחמאס עדיין מעריך כי ישראל נרתעת מעימות בהיקף מלא – מה שעלול לעודד את הארגון להמשיך בניסיונותיו לפגוע בישראל, הגם שברור להנהגתו שיש גבול להבלגה הישראלית. לכן, על ישראל לעצב אסטרטגיה...
המזכר תרחישים בזירה הישראלית—פלסטינית האתגרים האסטרטגיים והמענים האפשריים מציג תוצר של מחקר שבוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי במטרה לבחון את האיומים והאתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים הניצבים בפני ישראל, בהתייחס לשורה של תרחישים אפשריים בזירת הסכסוך הישראלית—הפלסטינית. המחקר התמקד בהצגת האתגרים האסטרטגיים לישראל בכל אחד מהתרחישים ובמאפייני המענה הישראלי האפשרי לאתגרים.
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
ישראל הצליחה למנוע חדירה של פלסטינים מרצועת עזה לתחומה במסגרת 'צעדת השיבה' והמחאה הפלסטינית נגד העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. אולם, בהיבט התודעתי, ישראל ספגה "פיגוע אסטרטגי", שבא לידי ביטוי בתמונת המסך המפוצלת במרבית רשתות השידור בעולם – מצד אחד עשרות הרוגים על גבול הרצועה, ומצד שני חניכת השגרירות האמריקאית בירושלים. ההשלכות של תמונה זו הינן החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום הבינלאומי, שרשרת גינויים לישראל בעולם והחלטות בינלאומיות נגד ישראל. על ישראל להפיק לקחים מאירוע זה כדי לשפר את היערכותה בהיבטי התודעה בשגרה...
רעיון "תהלוכת השיבה", שיזמו ארגונים אזרחיים ברצועה אשר ביקשו למקד מחדש את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית במצוקתם של תושבי האזור באמצעות הפגנות המוניות לאורך הגדר, "נחטף" על ידי חמאס, המצוי במצוקה. ישראל, בתורה, מסוגלת להכיל ישות עוינת לצדה, ובלבד שתהיה מרוסנת, מורתעת ומתפקדת. אל היעד הזה ניתן להגיע רק לאחר הכרה בצורך שבפיתוח אסטרטגיה נבדלת מול רצועת עזה ומול הגדה המערבית, מיצוי כל אפשרות לניצול חולשת החמאס בעת הזו ומינוף נכונות חמאס להודנא ארוכת טווח. בסיוע מצרים ובמעורבות של הקהילה הבינלאומית, יכולה ישראל לפתח...
דומה שנפתח פרק חדש בדפוסי המאבק הישראלי-פלסטיני, בו נדרש הציבור הפלסטיני להכריע מי משתי הדרכים שמובילות שתי ההנהגות – זו שברמאללה וזו שבעזה – ראוי לה שתאומץ כדרכו המועדפת של העם הפלסטיני. ברקע מהדהד כישלון שתי הדרכים – דרך המשא המתן והתיאום הביטחוני של הנהגת הרשות הפלסטינית מזה, ודרך ההתנגדות המזויינת של חמאס, שהערעור על הלגיטימציה שלה גבר אחרי מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. זהו שיאו של תהליך, שראשיתו בראשית האנתיפאדה הראשונה שפרצה בסוף 1987. ספק רב אם יוכלו כלל הגורמים הפוליטיים היריבים בזירה הפלסטינית להפיק מהמחאה ההמונית לצד...
לאחר שני ימי ששי סוערים באזור גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה, בעקבות "אירועי השיבה" שהוביל חמאס ואתגרו את ישראל, שני הצדדים הכריזו על ניצחון. במבט קדימה, לקראת סבבי עימות נוספים על גדר הגבול בינה לבין רצועת עזה, על ישראל להדגיש כי היא מגנה על גבול בינלאומי מוכר; להבהיר מהי חוקיות ומדתיות השימוש שהיא עושה באש חיה; לערוך תחקור מקצועי של האירועים; להציג לתקשורת הבינלאומית תיעוד אמין של האירועים; לעדכן את מדינות ערב הפרגמטיות לגבי עובדות המאזנות את המסר המועבר בתקשורת התומכת חמאס; לשפר את ההיערכות לקראת הסבב הבא ובכלל זאת את...
הנהגת חמאס מקדמת הכנות למהלך תודעתי – תהלוכת השיבה הגדולה, שבמהלכה יצעדו אלפי אזרחים פלסטינים מהרצועה לכיוון גדר הביטחון בגבול עם ישראל. תכלית המהלך, האמור להתבצע ב-14 במאי, במלאת 70 שנה להכרזת מדינת ישראל, היא להמחיש ולהעצים את סוגיית הפליטות הפלסטינית ולחברה תודעתית למצוקה ברצועת עזה. אף שהמהלך כולו הנו תודעתי, הוא מציב את ישראל בפני אתגר המשלב מחד גיסא איום ביטחוני-פיזי בעקבות ניסיון לחדור את גבול הרצועה, ומאידך גיסא איום תודעתי שיציג את התגובה הישראלית באור שלילי מול קהלי היעד השונים. ישראל אינה יכלה להרשות לעצמה פגיעה...
תמיכתה של קטר בחמאס והשקעותיה ברצועת עזה משתלבות היטב במדיניות החוץ שלה, המתאפיינת בין היתר בתמיכה באסלאם הפוליטי ובניסיונות להגביר את השפעתה במזרח התיכון – הגם שהקשרים בין האמירות לחמאס מבטאים יותר פרגמטיזם פוליטי מאשר זהות אידיאולוגית. תמיכת קטר בחמאס ובאסלאם הפוליטי, וכן החתרנות שמייחס לה הממשל המצרי, מעיבים על היחסים בינה לבין מצרים. על רקע זה ניצבת ישראל על קרן הדילמה, משום שלצד האינטרס המשותף לה ולקטר לתת מענה למצוקות ההומניטריות ברצועת עזה, עליה לשמר ולטפח את מערכת היחסים האסטרטגית עם מצרים ולהבטיח מעורבות מצרית במאמצי...
מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.
