הגיליון השמיני של "מעבר לרשת" עוסק בהרחבה בפרשה שמסעירה את העולם הערבי ואת הזירה הבינלאומית כולה מאז אוקטובר 2018: רצח והיעלמות העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. דמותו של האיש, הסיבות לרצח והדרך בה בוצע השתלבו לכדי יצירת סיפור מעניין שעורר שיח יצרי, בראש ובראשונה על ערב הסעודית והעומד בראשה (בפועל), יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וגם על טורקיה, ארצות הברית ועל סוגיות של חופש עיתונות וחופש הביטוי עבור מי בעולם הערבי שאינם רואים עין בעין עם שליטיהם ומותחים עליהם ביקורת בפומבי. בנוסף, מנותח השיח סביב אירועי נובמבר ברצועת עזה – העברת...
על רקע ההסלמה האחרונה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, ישראל מצהירה בגלוי כי אין לה אינטרס במלחמה. הדבר תואם את התכלית האסטרטגית הרצויה עבורה: לתת עדיפות לאינטרסים ארוכי הטווח שלה, על חשבון האינטרסים קצרי הטווח בזירה הפלסטינית. עדיף לישראל כי שיקום הרצועה יעשה דרך הרשות, כדי שהיא ולא חמאס תקצור את פירות השיקום בראיית הציבור הפלסטיני. לכן, עליה לגבש תכלית משותפת עם הרשות הפלסטינית, מצרים וגורמים רלוונטיים בזירה הבינלאומית, שמתנים את הסיוע לעזה דרך ערוץ הרשות הפלסטינית – למען הקלת המצוקה ההומניטארית ברצועה ופיתוח תשתיות, בתנאי של השבת שלטון...
על בסיס ההבנה שישראל עומדת כיום בפני מבוי סתום מדיני מסוכן גובש במכון למחקרי ביטחון לאומי מתווה פעולה מדיני־ביטחוני בסוגיה הפלסטינית שיש לו שתי מטרות: לשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל ולמנוע הידרדרות במדרון לעבר מציאות של מדינה אחת. עיקרו של המתווה הזה הוא עיצוב מציאות משופרת, שתאפשר פתיחת אופציות בעתיד לסיומה של שליטת ישראל בפלסטינים ביהודה ושומרון, ולהבטחת רוב יהודי מוצק בישראל הדמוקרטית. במילים אחרות: מטרת המתווה היא להכשיר את התנאים למציאות דו־מדינתית לשם שמירה על ישראל דמוקרטית, יהודית, בטוחה ומוסרית. במסגרת התכנון האסטרטגי —...
המועצה המרכזית של אש"פ התכנסה על מנת להתמודד עם האתגרים המדיניים שעל הפרק, כשמעליה מרחפת תחושה של איום על המשך בלעדיותו של הארגון כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. הרטוריקה שנשמעה בהתכנסות זו התאפיינה באיומים ואזהרות מפני פגיעה באינטרסים הלאומיים הפלסטינים, ומפני משחק לידיים אמריקאיות וישראליות, השואפות להנציח את הפילוג הפנים-פלסטיני. ברקע הפסקת אש ללא הסכם מחייב בין ישראל לחמאס שכבר מתקיימת, בעוד הפיוס בין פת"ח לחמאס, שאמור לבוא בשלב הבא של דיוני קהיר, עודנו מוטל בספק רב.
סבב ההסלמה בין ישראל לחמאס ביממה האחרונה התנהל בהקשר למאמצים לגבש הסדרה, והוא בפועל ניהול משא ומתן באש, כאשר חמאס מפגין כי אינו חושש מעימות נרחב ואינו לחוץ להגיע להסדרה עם ישראל בכל מחיר. ישראל מצדה ממשיכה להבהיר כי אינה מעוניינת בהסלמה, אך אינה יכולה להבליג על תוקפנות חמאס. חוסר אמון עמוק בין ישראל לחמאס, העדר מנגנון למניעת הערכות שגויות, לצד להיטות לשימוש בכוח, מצמצמים את הסיכוי להסדרה ומגדילים את הסיכון להסלמה. חמאס יידרש להסכים להחזרת השבויים וגופות החיילים הישראליים המוחזקים בידיו, ולכינון מנגנון שימנע את המשך התעצמותו הצבאית,...
אחרי סוף השבוע האחרון, שני הצדדים – ישראל וחמאס – טוענים להצלחה בביסוס המשוואות שניסו ליצור, אך שניהם לא משכנעים. טיעוני חמאס אינם תואמים את העובדות: הארגון שילם מחיר כבד כתוצאה מפעילות צה"ל ברצועה ולא הגיב ב"תקיפה מול תקיפה". בה בעת, מוקדם עדיין לשפוט האם ישראל השיגה את עצירת טרור האש והאם חידשה את ההרתעה מול חמאס. נראה שחמאס עדיין מעריך כי ישראל נרתעת מעימות בהיקף מלא – מה שעלול לעודד את הארגון להמשיך בניסיונותיו לפגוע בישראל, הגם שברור להנהגתו שיש גבול להבלגה הישראלית. לכן, על ישראל לעצב אסטרטגיה...
המזכר תרחישים בזירה הישראלית—פלסטינית האתגרים האסטרטגיים והמענים האפשריים מציג תוצר של מחקר שבוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי במטרה לבחון את האיומים והאתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים הניצבים בפני ישראל, בהתייחס לשורה של תרחישים אפשריים בזירת הסכסוך הישראלית—הפלסטינית. המחקר התמקד בהצגת האתגרים האסטרטגיים לישראל בכל אחד מהתרחישים ובמאפייני המענה הישראלי האפשרי לאתגרים.
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
ישראל הצליחה למנוע חדירה של פלסטינים מרצועת עזה לתחומה במסגרת 'צעדת השיבה' והמחאה הפלסטינית נגד העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. אולם, בהיבט התודעתי, ישראל ספגה "פיגוע אסטרטגי", שבא לידי ביטוי בתמונת המסך המפוצלת במרבית רשתות השידור בעולם – מצד אחד עשרות הרוגים על גבול הרצועה, ומצד שני חניכת השגרירות האמריקאית בירושלים. ההשלכות של תמונה זו הינן החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום הבינלאומי, שרשרת גינויים לישראל בעולם והחלטות בינלאומיות נגד ישראל. על ישראל להפיק לקחים מאירוע זה כדי לשפר את היערכותה בהיבטי התודעה בשגרה...
רעיון "תהלוכת השיבה", שיזמו ארגונים אזרחיים ברצועה אשר ביקשו למקד מחדש את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית במצוקתם של תושבי האזור באמצעות הפגנות המוניות לאורך הגדר, "נחטף" על ידי חמאס, המצוי במצוקה. ישראל, בתורה, מסוגלת להכיל ישות עוינת לצדה, ובלבד שתהיה מרוסנת, מורתעת ומתפקדת. אל היעד הזה ניתן להגיע רק לאחר הכרה בצורך שבפיתוח אסטרטגיה נבדלת מול רצועת עזה ומול הגדה המערבית, מיצוי כל אפשרות לניצול חולשת החמאס בעת הזו ומינוף נכונות חמאס להודנא ארוכת טווח. בסיוע מצרים ובמעורבות של הקהילה הבינלאומית, יכולה ישראל לפתח...
דומה שנפתח פרק חדש בדפוסי המאבק הישראלי-פלסטיני, בו נדרש הציבור הפלסטיני להכריע מי משתי הדרכים שמובילות שתי ההנהגות – זו שברמאללה וזו שבעזה – ראוי לה שתאומץ כדרכו המועדפת של העם הפלסטיני. ברקע מהדהד כישלון שתי הדרכים – דרך המשא המתן והתיאום הביטחוני של הנהגת הרשות הפלסטינית מזה, ודרך ההתנגדות המזויינת של חמאס, שהערעור על הלגיטימציה שלה גבר אחרי מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. זהו שיאו של תהליך, שראשיתו בראשית האנתיפאדה הראשונה שפרצה בסוף 1987. ספק רב אם יוכלו כלל הגורמים הפוליטיים היריבים בזירה הפלסטינית להפיק מהמחאה ההמונית לצד...
לאחר שני ימי ששי סוערים באזור גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה, בעקבות "אירועי השיבה" שהוביל חמאס ואתגרו את ישראל, שני הצדדים הכריזו על ניצחון. במבט קדימה, לקראת סבבי עימות נוספים על גדר הגבול בינה לבין רצועת עזה, על ישראל להדגיש כי היא מגנה על גבול בינלאומי מוכר; להבהיר מהי חוקיות ומדתיות השימוש שהיא עושה באש חיה; לערוך תחקור מקצועי של האירועים; להציג לתקשורת הבינלאומית תיעוד אמין של האירועים; לעדכן את מדינות ערב הפרגמטיות לגבי עובדות המאזנות את המסר המועבר בתקשורת התומכת חמאס; לשפר את ההיערכות לקראת הסבב הבא ובכלל זאת את...