מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014) היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה...
במסגרת ועידת המעקב (RevCon) של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) לשנת 2015 התקיים דיון אינטנסיבי בן ארבעה שבועות בסוגיות, שנוגעות לשלושת עמודי התווך של האמנה: פירוק נשק, מניעת תפוצה והשימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום. ועידת המעקב הגיעה ליומה האחרון מבלי שהושגה הסכמה על הנוסח המלא של המסמך הסופי, עקב מחלוקת סביב שאלת ועידת הפירוז. ארצות הברית נמנעה מלתמוך במסמך הסופי, והצטרפו אליה גם בריטניה וקנדה. על פי הדברים שנשאה תת-מזכירת המדינה האמריקנית רוז גוטמולר בנאום הסיכום בוועידה, האשמה מוטלת על מצרים, שדחפה ל"תנאים בלתי-מציאותיים...
עליית נוכחות הג'האד בחצי האי סיני גובה מחיר הולך וכבד מהאוכלוסייה המקומית ומהחברה השבטית באזור. במטרה להתמודד עם האתגר, התכנסו מנהיגי השבטים מכל חצי האי ב-10 במאי 2015 ודנו בתכנית פעולה. אם כל ההמלצות של איגוד השבטים בסיני ייושמו במלואן, תהיה לכך השפעה חיובית בהרגעת השטח בסיני. ראשית, כפי שממשלת מצרים כבר נוכחה לדעת, שיתוף הפעולה מצד אוכלוסיית סיני נחוץ, כדי להביס את החמושים הפועלים מתוכה. שנית, הודות למתן מענה לעוולות כלפי הבדואים בסיני, כמו אבטלת צעירים ומשפטים, המתנהלים ללא נוכחות האשמים – ממשלת מצרים יכולה לעודד הפרדה בין...
יתכן, כי במסגרת המאמץ לבלום את התרחבות השפעתה של 'המדינה האסלאמית' ברצועת עזה ובסיני ייווצר שיתוף פעולה עקיף ובלתי מוצהר בין חמאס לבין מצרים, ובין חמאס לבין ישראל. זאת, למרות שמצרים מאשימה בפומבי את חמאס בסיוע לפעילות 'אנצאר בית אל-מקדס' – 'ויליאת סיני', וכן בהסתרתם או למצער באי-מעצרם והסגרתם של פעילי הארגון לידיה. יתכן, שאם חמאס יפעל באופן נחרץ, יעיל וכולל נגד פעילותם של הארגונים הסלפים בסיני ובתחום הרצועה, יחול שיפור הדרגתי, אף אם מתון, ביחס הנוקשה שמפגין משטרו של הגנרל עבד אל-פתח אל-סיסי כלפיו.
התחממות ביחסי ערב הסעודית וטורקיה, על אף שנועדה לבלום את התחזקות איראן באזור, אינה מבשרת בהכרח טובות לישראל. על רקע המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכנסתה של אנקרה לציר הסוני שמובילה ערב הסעודית עלול להביא להחרפת מוקדי החיכוך בין ציר זה לישראל. היחסים הפרגמטיים שהצליחה לטוות ישראל עם המדינות הסוניות המתונות עלולים להיפגע, אלא אם ידעו ישראל וערב הסעודית לשמור על ערוץ תיאום שקט ביניהן. יתר על כן, הצלחת המהלכים הסעודים הנוכחיים בהקשר הטורקי נתונה בספק. אם אכן ייכשלו המהלכים הסעודיים, אפשר שהפגיעה האפשרית ביחסים עם ישראל תתברר כזמנית.
ב- 17 בפברואר 2015 נחתמה עסקת נשק גדולה בין צרפת לבין מצרים. העסקה, שנחתמה במהלך ביקורו של שר ההגנה הצרפתי לה דריאן, בקהיר, כוללת הספקה של 24 מטוסי קרב מסוג Rafale וחימוש למטוסים אלה. כן סוכם על רכש פריגאטה מטיפוס FREMM. היקף העסקה כולה מוערך בכ- 5.2 מיליארד אירו (כ- 5.9 מליארד דולר). משום שלישראל אינטרס בסיסי כי מצרים תמשיך להיות מחוברת בטבורה לארצות הברית, להקטנת התלות המצרית בארצות הברית נודעת משמעות רבה מבחינתה. משמעות קשורה נוספת של מדיניות הרכש הנוכחית של מצרים, שגם היא בעלת השלכות לישראל, היא הגברת התלות המצרית במדינות המפרץ.
מבצע 'צוק איתן' הסתיים באוגוסט 2014 והותיר את רצועת עזה במציאות הומניטרית סבוכה. הקהילה הבינלאומית הביעה נכונות להתגייס לשיקום הרצועה. בוועידה שהתקיימה בקהיר בסמוך לתום המערכה הצבאית הובטח סכום של כ-5.4 מיליארד דולר לפרויקט. מסיבות שונות תהליך השיקום לא החל עדיין. נראה, כי נדרש פתרון יצירתי, שיאפשר גישור על פערים, עמדות ודרישות, וישפר היתכנות להתנעתו של פרויקט השיקום, תוך בקרה יעילה של השימוש בכספי השיקום ובחומרי הבנייה. במלחמת קוריאה בשנת 1951, פותח ויושם רעיון של "שמורות טבע" או "מקומות מחסה" שבמסגרתו הוגדרו...
לרוסיה יש עניין ברור להרחיב ככל האפשר את הקשרים בעיקר לתחום הצבאי, שבו הוקפאו – כולל אספקת הנשק – מאז 1974. ואולם, לא נראה שרב הסיכוי לחדש כיום את שיתוף הפעולה בין רוסיה למצרים בהיקף שאפיין את היחסים בתקופת ברית המועצות, בטרם פנתה מצרים מערבה. סביר שמצרים תעדיף לשמור על השותפות האסטרטגית עם ארצות הברית. מצרים תלויה מאז שנות ה-80 בנשק אמריקאי ובמערכת הקשרים עם הצבא האמריקאי, ואין לה עניין לפגוע בקשר חיוני זה ובסיוע הכלכלי והצבאי האמריקאי. רוסיה עצמה, חרף הישגיה במזרח התיכון מן העת האחרונה, רחוקה עדיין ממעמד שווה לזה של המערב – הן...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...
מצרים נמצאת כיום בעיצומה של "מלחמה בעצימות נמוכה". מלחמתה של מצרים, המתנהלת נגד גורמי הג'האד הסלפי בעיקר בחצי-האי סיני, חלחלה גם לרחובות עריה המרכזיות של המדינה. מלחמה זו היא, אם כן, חלק ממערכה רחבת היקף. מערכה זו מתנהלת בשנים האחרונות גם בתחומן של מדינות נוספות במזרח התיכון. למערכה שמנהלת מצרים בסיני יש משמעות רבה גם עבור ישראל. ארגון אנצאר בית אל-מקדס ביצע בעבר מתקפות נגד ישראל. שעל כן, כל סיוע מודיעיני, מבצעי ומדיני, שיכולה ישראל להגיש למשטרו של א-סיסי, ובכלל זאת תמיכה בשיפור קשריו עם ארצות הברית כמו גם נכונות לשקול...
