למרות המאמצים הרבים שנעשו בשנים האחרונות לשקם את יחסי ישראל־טורקיה, נראה, כי המשבר שהעמיק על רקע המערכה בעזה הכה ביחסים מכה קשה, ולא ברור כיצד נחתן יהיה להתגבר עליה. ייתכן כי המשבר האחרון חמור במיוחד בשל הזעזועים הקשים שפקדו את יחסי שתי המדינות בשנים האחרונות, ואשר שללו מהן בסיס איתן שניתן היה להישען עליו על מנת להפחית מתיחות. בניגוד למקרים דומים בעבר, ישראל אף הייתה חד־משמעית יותר בסירובה לקבל מאמצי תיווך טורקיים. נראה, אם כן, שאם לא יתרחש שינוי חיובי יסודי בזירת עזה, ימשיך הנושא להוות מוקד למתיחות ניכרת בין ישראל לטורקיה, והיחסים...
התגייסותה של ארצות הברית למאבק בדאעש תשפר את מעמדה בקרב המדינות המתונות והפרו-אמריקאיות במזרח התיכון. אלו נתקפו בחרדה לאור מה שמנהיגיהן ראו כנסיגה ונטישה מצד ארצות הברית. תקיפות מן האוויר הן לא נוכחות צבאית על הקרקע, שאותה מקפידים ראשי הממשל האמריקאי לשלול, אבל, היא מאותתת לכל הספקנים שמוקדם עדיין להספיד את ארצות הברית כמנהיגת העולם החופשי.
המבוי הסתום שאליו הגיעו היחסים בין ישראל לטורקיה ועל רקע הרצון להימנע מהתדרדרות נוספת, יכולים להוביל למסקנה שמדיניותה של ישראל צריכה להיות של מינימום חיכוך עם מדינה זו עד כמה שניתן. בנאום הניצחון שלו, לאחר היוודע תוצאות הבחירות, נשמע ארדואן יחסית נינוח ומפייס בהשוואה לנאומים קודמים. יש לקוות שנקודת פתיחה זו, ועצם כניסתו לתפקיד הנשיאות, הדורש גישה יותר מפייסת כלפי פנים וכלפי חוץ, ירגיעו ולו במעט את עוצמת המתיחות בין טורקיה וישראל.
בכנס של קבוצת "דלק" — אחת השותפות הבכירות בקונסורציום שלו ניתן הזיכיון ב"לוויתן" — שנערך ב־ 10 באפריל 2014 , חולקה מצגת ובה מפת פוטנציאל הייצוא של השדה. אם מפה זו משקפת החלטות אסטרטגיות של הקונסורציום, כל יעדי הייצוא מרוכזים במזרח אגן הים התיכון: מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית וטורקיה. בכל אחד מיעדי הייצוא המצויים באזור קיימים סיכונים מדינים וביטחוניים. במקביל, שינוע הגז הטבעי פותח גם הזדמנויות כלכליות וסיכוי ליצירת מפת תשתיות אזורית. מפה אפשרית כזאת תקדים אמנם את המפה הפוליטית, אך תגדיל את היציבות האזורית, שכן היא...
ההשלכות של ריבוי שחקנים בעלי סדר יום שונה, המעורבים בעימות הנוכחי, כבר הביאו להתמשכותו. זאת משום הלחץ של קטר וטורקיה על חמאס שלא להיענות ליוזמת התיווך המצרית, לה ישראל נתנה את הסכמתה, וכן בשל הקושי של חמאס לקבל את התיווך המצרי לאור העוינות הגדולה בין הארגון לשלטון א-סיסי. הטלטלה שעבר העולם הערבי בשנים האחרונות הביאה לשחיקה חדה ביכולתו להתאחד אפילו אל מול מה שבעבר היה הנושא שהכי קל היה לגייס לגביו קונצנזוס – ביקורת כנגד ישראל בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מבצע 'צוק איתן' לא רק האיר בזרקור רב עוצמה מחלוקות בעולם המוסלמי אלא נדמה שהוא...
למעשה, לא עומדות לרשותה של טורקיה חלופות טובות באשר לעיראק. בניגוד למדיניותה הפעלתנית עד מאוד בשנים שקדמו לטלטלה בעולם הערבי, מדיניותה של טורקיה כיום היא פסיבית בעיקרה ומתגוננת. עם זאת, כאשר המדיניות הדו-משמעית ביחס לעתיד עיראק מובילה למשברי חטופים, אין זה ברור האם לטורקיה אכן יש את המותרות של אימוץ מדיניות זו של היעדר החלטה. על אף שמקבלי ההחלטות באנקרה חוזרים ומבטאים את רצונה של טורקיה כי עיראק תישאר מאוחדת, נותרה בהם רק אמונה מעטה בכך כי זה אכן מהווה את התסריט הסביר.
על אף המגמה החיובית במגעים שבין ישראל לטורקיה בעניין ההסכם לפתרון משבר המאווי מרמרה, ולמרות שזהו אינטרס ישראלי חשוב לחדש את היחסים המדיניים עם טורקיה, יש לציין כמה חששות לגבי העיתוי הנוכחי, שאינם צריכים להניא את ישראל מלהתקדם, אך כן לנקוט משנה זהירות.
ספר הערכה אסטרטגית לישראל 2013 – 2014 הינו קובץ נוסף בסדרה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי מוציא לאור מדי שנה. המאמרים המאוגדים בספר זה סוקרים ומנתחים התפתחויות ואירועים שהתרחשו במזרח התיכון בשנה החולפת, בדגש על משמעויותיהם המרכזיות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כן נבחנים מענים אפשריים לאתגרים המדיניים והצבאיים שבפני ישראל ומוצגות המלצות למדיניות, שתסייע לה להתמודד עם איומים שבסביבתה הדינמית.במזרח התיכון נמשכו השנה מגמות רוויות סיכונים: זעזועים חברתיים-פוליטיים במדינות ערב הובילו בחלקן להתערערות השלטון המרכזי ולהיאחזות גורמים אסלאמיים...
