הפיגועים האחרונים בפריז ובבריסל מאיצים את התהליך שבו אירופה מתלבטת בין שמירה קנאית על חירויות הפרט השונות לבין ההחלטה למגר את בסיסי הטרור של האסלאם הפונדמנטליסטי באירופה. בפועל המאבק הזה יצריך פיקוח הדוק יותר על מוסדות הדת באירופה, מעקב צמוד יותר אחר ארגוני צדקה למיניהם ועיבוי מערכי האבטחה במתקני השרות הציבורי למיניהם. כדי למנוע הידרדרות ביחסים שבין אוכלוסיית מערב אירופה לבין מיליוני המוסלמים החיים בקרבה, על המנהיגות האירופאית לשכנע את האוכלוסייה ואת מנהיגיה, כי מאבק בטרור אין פרושו מאבק נגד האסלאם. על אף האפשרות שתגדל ההבנה באירופה...
לסיכום, נראה שהחלטת האיחוד בדבר סימון המוצרים, שהייתה הסיבה למשבר האחרון בין ישראל לארגון, מהווה סימפטום לבעיה מתמשכת ואין לראות בה, כפי שהאיחוד ניסה להציגה, צעד טכני, אלא ביטוי למדיניות של האיחוד, שעיקרה אבחנה בין ישראל של קווי 67 לבין שטחי יהודה ושומרון. בראיית האיחוד נועד הצעד, כמו צעדים נוספים שאפשר שיבואו בעקבותיו, להשאיר את רעיון פתרון שתי המדינות בחיים. המאמץ להחזיר את היחסים בין ישראל לאיחוד "למסלולם התקין" יוכל להצליח אם ממשלת ישראל תיטוש את מדיניותה הנוכחית, המקדשת את הסטטוס קוו, ותקדם צעדים שיבהירו כי תמיכתה...
הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן.
בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...
במהלך העשור החולף אותגרה ישראל על ידי תנועת הגירה רחבת היקף מאפריקה, בעיקר מאריתריאה וסודן. עשרות אלפי מסתננים חדרו לישראל מגבול סיני – רובם מהגרי עבודה. ההתמודדות עם התופעה התבססה על סגירת הגבול, הרתעה ועידוד יציאה מרצון. האם במהלך 2016 יגבר משמעותית היקף ההסתננות כתוצאה משחיקתם של אמצעי הנגד, שכן גם למצרים ומדיניותה השפעה בנושא. יש להביא בחשבון את הזיקה המוכחת בין האמצעים הננקטים על ידי מדינה לבין היקפי ההסתננות אליה. מדיניות תַקיפה, היא סכר; שחיקתה נוטה לעודד הסתננות –"בטפטוף" ואחר כך – בזרם גובר. אתגרים נוספים, שעל...
בחלוף כחודש מאז מתקפת אירוע הטרור בפריס אפשר לסכם ולומר, שכנראה אין מדובר באירוע מכונן, שיחולל שינוי פרדיגמטי בהתמודדות עם איום הטרור מצד 'המדינה האסלאמית' – לא בהיבט הלחימה בסוריה ועיראק וגם לא במה שנוגע למאבק באיום בזירה הפנים-אירופית. על רקע זה בולט הפער בין המלל הרב בזכות המאבק באיום לבין המעשים בפועל. כיוון שכך, ניתן לראות בהכרזת המלחמה של נשיא צרפת תזכורת לאמירה המיוחסת למשורר קרל סנדבורג: "Some day, they will give a war and nobody will come".
קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016.
'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...
שיפור מרשים מתחולל בשנים האחרונות במאזן האסטרטגי, הצבאי והמדיני, של ישראל, ואפשר שבקרוב גם בתחום הכלכלי. הטלטלה האזורית ובפרט הזעזועים הפנימיים שפקדו את מצרים לצד מצוקותיה הכלכליות, חיזקו – בראיית ההנהגה המצרית – את חשיבותו של שיתוף הפעולה עם ישראל. בשל החשיבות העולה של הזירה הימית – הביטחונית והכלכלית – עלתה גם חשיבותו של האי הקרוב – קפריסין. גם ביקורו של ראש ממשלת יוון בישראל בסוף נובמבר 2015, מהווה חלק מהמארג האסטרטגי של ישראל באזור. על אף האמור לעיל, חשוב שישראל לא תזנח את המאמץ לתקן את מערכת היחסים עם טורקיה, שתמשיך...
במערכה כזו המתנהלת נגד אויב מסוג 'המדינה האסלאמית', הפועל כצבא "טרורילה" המתמגן באזרחים, יש חשיבות לתחכום ולחדשנות. כדי שהמבצעים יהיו יעילים וממוקדים, וכדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים, אשר תנוצל על ידי 'המדינה האסלאמית' לגיוס תומכים ופעילים, יש להסתייע בכוחות מקומיים בתכנון, בפעילות, בסיוע אווירי, בסיכול ממוקד ובהפעלת כוחות מיוחדים, שיתבססו על מודיעין איכותי. בפעולות הסיכול הנערכות כיום ברחבי אירופה ניכר שיתוף פעולה הדוק ויעיל בין שרותי הביטחון והמודיעין השונים ביבשת ומחוצה לה, דוגמת זה המתקיים עם מדינות ערביות, ביניהן...
הנציבות האירופית אישרה ב-11 בנובמבר 2015 מסמך הקורא למדינות האיחוד לאכוף סימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק. הסימון לא יחול על מוצרים תעשייתיים שמקורם בהתנחלויות. במשרד הכלכלה בישראל העריכו (על סמך דו"ח שפורסם ב'דה-מרקר' ב-11 בנובמבר 2015), כי ההוראות החדשות יחולו על כ-50 מיליון דולר יצוא מתוך יצוא כולל בהיקף של 200-150 מיליון דולר בשנה מההתנחלויות ביהודה, בשומרון, וברמת הגולן, וכי לא מדובר בפגיעה משמעותית ביצוא הישראלי לאירופה. המאבק של ממשלת ישראל בהנחיה של הנציבות האירופית עובר עתה למישור של המדינות החברות באיחוד, שכן...
ב-13 בנובמבר 2015 זעזעה את פריז סדרת פיגועים, שהוגדרו על-ידי נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, כאירוע הטרור החמור ביותר שבוצע במדינה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. בפיגועים אלה ובנטילת האחריות על ביצועם מבקשת 'המדינה האסלאמית' להשיג שלושה יעדים. ראשית, פיגועים אלה מהווים נקמה בצרפת על מעורבותה הצבאית במאמצי הקואליציה הבינלאומית למגר את 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה; שנית, ביצוע מספר פיגועים מתואמים בלב פריז נועד לערער את תחושת הביטחון של אזרחי צרפת בפרט והמערב בכלל; שלישית, הפיגועים נועדו לסייע ל'מדינה האסלאמית' בגיוס פעילים נוספים. בישראל...
האיחוד האירופי נקלע למשבר הומניטרי רחב ממדים על רקע הגלים של מבקשי מקלט והפליטים, הצובאים על שעריו בהיקף שכמותו לא נראה מאז סיום מלחמת העולם השנייה. הגעתם של מאות אלפים עד כה ושל מאות אלפים נוספים, הצפויים להגיע לאירופה עד סוף השנה, תפסה את החברות באיחוד כבודדות ואת הארגון בכלל בהפתעה (בלתי-מובנת), וכפועל יוצא – לא-ערוכים להתמודד עם הצרכים המידיים שיוצר בואם של הפליטים ומבקשי המפלט. בעקבות הגלים של מבקשי המקלט נקלע האיחוד האירופי למשבר זהות עמוק. היעדר סולידריות ונכונות לשאת בנטל מבליט את חילוקי הדעות העמוקים בין החברות, הנובעים...
