כל הפרסומים בנושא חוסן חברתי והחברה הישראלית

הסביבה האופרטיבית המורכבת והמאתגרת שבה מפעילה ישראל את כוחה הצבאי (ואמצעים נוספים) היא תוצאה של שורת התפתחויות טכנולוגיות, צבאיות, חברתיות ופוליטיות השלובות זו בזו. התפתחויות אלו, שאירעו בעשורים האחרונים, כוללות: שינויים עמוקים וגלובליים במאפייני תופעת המלחמה; שינויים גיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון, שרובם קשורים בהשלכות ש הטלטלה האזורית והאירועים שהתרחשו במסגרתה (ובכלל זה הגעת כוחות צבא של המעצמות לאזור); שינויים מהותיים בתפיסת ההפעלה ובאמצעי הלחימה של אויבי ישראל, בעיקר מהציר הרדיקלי-שיעי; שינויים באופן הפעלת הכוח הצבאי הישראלי,...

פני החברה הישראלית בשנת 2019 עוצבו בעיקר על ידי השלכותיו הרחבות של המשבר הפוליטי המתמשך בעקבות שני סבבי לכנסת וההיערכות לקראת הסיבוב השלישי בחודש מרץ. הדבר יצר מבוי סתום שהתבטא בקושי להקים ממשלה, בהגבלת תפקודם השוטף של משרדי הממשלה וביכולתה של הממשלה לקבל החלטות בנושאים חיוניים. מעבר לכך, המשבר הפוליטי חשף שורה של חולשות עומק בחברה הישראלית ובמסגרות הפוליטיות שבתוכן היא פועלת. הוא התאפיין בהקצנה וברידוד של השיח הפוליטי – הן בקרב פוליטיקאים ומלוויהם והן בערוצי התקשורת – והתייחד בהתמקדות בסוגיה האישית באשר לגורלו של ראש...

בשני ימי לחימה שיגר הג'האד האסלאמי הפלסטיני 450 חימושים לישראל, חלקם לכיוון גוש דן. הנזק שנגרם לחזית האזרחית היה מזערי והמערכת הצבאית והאזרחית תפקדה במידה סבירה. אולם, ראיית הסבב הזה כהצלחה ישראלית, שהעידה על מוכנות העורף, אינה נכונה ואף עלולה לגרום שאננות שתפגע במוטיבציה לשפר את ההיערכות לקראת עימות נרחב שצפוי להסתיים בתוצאות קשות. השבתת הלימודים והמשק במרכז הארץ מעוררת תהיות לגבי השיקולים שהובילו להחלטה, ואולי מלמדת כי קיים חשש מפני מוכנות נמוכה של המערכת. במאמר זה מוצגים לקחים מרכזיים שאימוצם עשוי לשפר את המוכנות של החזית האזרחית...

מוסד מבקר המדינה הינו הגוף היחיד, מחוץ למערכת הביטחון, המבצע ביקורת מקיפה ובלתי תלויה בנושאים ביטחוניים ומכאן גם חשיבותו לביטחון הלאומי. לאחרונה מונה מתניהו אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. לפי משנתו הביקורת אמורה להיות תהליך בונה ולעסוק בנושאים בעלי ערך לאומי, הביקורת היא כלי שעומד לצד הממשלה וראש הממשלה, יש להימנע מעריכת ביקורת שעלולה להשפיע על קבלת החלטות בזמן אמת, ועל מבקר להציג גם את הצלחות המבוקרים. לעומתו, קודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא, הדגיש שמבקר המדינה אינו מבקר הפנים של הממשלה וכי הביקורת אינה תלויה...

מועד ב' של מערכת הבחירות הכלליות, שאמור להתקיים בספטמבר הקרוב, מייצר לא מעט התרוצצות במערכת הפוליטית הערבית. התופעה הבולטת בהקשר הזה הוא הניסיון של המפלגות הערביות לשוב ולהתגבש לרשימה משותפת מסוגה התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 כחלק מהפקת הלקחים של מועד א' של הבחירות שהתקיימו באפריל. אז פורקה הרשימה המשותפת והמנהיגות הפוליטית הערבית התמודדה בשתי רשימות, שאחת מהן כמעט ולא עברה את מגבלת אחוז החסימה, ובמבט כולל חלה ירידה במשקל הייצוג הערבי בכנסת מ-13 מושבים שגרפה הרשימה המשותפת ל-10 בלבד. אולם, מעבר למאמץ לחבר מחדש את חלקי הפאזל הפוליטי,...

הדיונים על מערכת הבחירות האחרונה בחברה הערבית בישראל מתמקדים בתופעת הירידה בשיעור ההצבעה ופוסחים על דיון עמוק יותר בחברה הערבית בנגב, היכן שאחוז ההצבעה היה הנמוך ביותר בישראל. המדובר בחברה אשר נשארה בלי ייצוג בכנסת, אחרי כ-30 שנה של ייצוג בדואי בבית המחוקקים הישראלי. לקראת הבחירות החוזרות בספטמבר השנה, הבנת גורמי העומק לירידה באחוז ההצבעה בחברה הערבית והטיפול בהם מחייב התבוננות תחילה במתרחש בנגב, לפני הבחינה של ריכוזים ערבים אחרים בצפון המדינה. בנגב חיים כיום מעל ל-250,000 בדואים. בבחירות האחרונות היו כ-110,000 בעלי זכות בחירה,...

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, ניתן לזהות שישה גורמים עיקריים הפועלים בזירות הפוליטיות והחברתיות הערביות כיום, שיש להם עמדה ישירה בנוגע לבחירות הבאות: קבוצת המחרימים - בראשה עומדים פעילים חברתיים לאומניים, הקוראים להחרמת ההצבעה לבחירות הכנסת תחת כותרת "הקמפיין העממי להחרמת הכנסת הציונית". מרכיב עיקרי בקבוצה זו היא תנועת "בני הכפר", שקיימה כנס ב-12 ביוני 2019, בו קראה להפעלה מחודשת ומואצת של הקמפיין העממי להחרמת הבחירות. המפלגות הערביות מתנגדות לקמפיין ההחרמה. המפלגות הערביות בכנסת - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), התנועה הערבית...

הקמת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הייתה מלכתחילה תוצר של אילוץ. כאשר בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן סיכמו את אחוז החסימה במסגרת חוק המשילות, הם לקחו בחשבון את הישגי המפלגות הערביות בבחירות לכנסת ה-19 ואת האפשרויות לצמצם את הייצוג הערבי בכנסת באופן משמעותי. בבחירות לכנסת ה-19 קיבלו חד"ש 2.99 אחוזים; בל"ד 2.54 אחוזים ו-רעם-תע"ל 3.65 אחוזים. על בסיס תוצאות אלה סביר היה להניח ששתי מפלגות לא יעברו את אחוז החסימה, דבר שיביא להפחתה משמעותית בשיעור ייצוג הערבים בכנסת. ח"כ אחמד טיבי ציין לא אחת שהקמת הרשימה המשותפת הייתה "בזכות...

בחירות אפריל 2019 היוו צומת דרכים חשובה מבחינת החברה הערבית בישראל. באירוע הזה נרשם שיעור ההשתתפות השני הנמוך ביותר של הערבים במשחק הדמוקרטי מאז הקמת המדינה – כ-51 אחוזים (שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר נרשם בבחירות 2001 זמן קצר לאחר אירועי אוקטובר 2000). הנתונים האלה היוו בו בזמן בבואה ותוצאה של מספר תהליכי יסוד המתרחשים בזרמי העומק של החברה הערבית בישראל בשנים האחרונות. במוקדם - ניכור כפול אשר מתעצם בהדרגה: מצד אחד - בין הציבור הערבי למוסדות המדינה, בין היתר על רקע אישור 'חוק הלאום' ותיקון קמינץ (בנושא תכנון הבנייה ואכיפתה); ומהצד השני...

התכנית הרב-שנתית "תנופה", שמגבש הרמטכ"ל אביב כוכבי, נועדה לתת מענה לשינויים המתפתחים והצפויים בחמש השנים הבאות, תוך דגש על שיפור האפקטיביות המבצעית. ברם, לאחרונה התגלו בתמונת המצב גורמים הנוגעים למצב הכלכלי והפוליטי, שעלולים לעכב את השקת התוכנית ואף לכרסם בה. חשיבותה של תוכנית רב-שנתית לצה"ל הינה מעבר לכל ספק – הן לצרכי בניין הכוח והכשרתו והן להתייעלות. על כן, יש לקוות שתוכנית רב-שנתית חדשה תאושר עם התייצבות המערכת הפוליטית והקמת ממשלה חדשה. בתוך כך, קיימת חשיבות רבה לכך שהתוכנית תהא מגובה בהסכם תקציבי בין...

אין מענה חד משמעי לשאלה האם המשך רצף "סבבי ההסלמה" באזור 'עוטף עזה' יפגע בחוסן התפקודי הגבוה באזור. עם זאת, ניסיון העבר מורה שמול הפרעות מהטבע ומידי אדם, אפשר שדחק נפשי וחוסן חברתי גבוה ידורו זו לצד זו, ובמקרה הישראלי – במיוחד אם יתקיימו שני תנאים: האחד (המתקיים בשטח) – אספקה של שירותים בסיסיים על ידי ההנהגות המקומיות, לצד בניה והטמעה של "תחושת היחד", הייחוד הקהילתי והשייכות למקום; השני (שאינו מתקיים) – אספקת תקווה על ידי הממשלה לאפשרות של פתרון בר קיימא, שימנע או יצמצם מאד את ההפרעות הביטחוניות...