הזירה הבינלאומית עברה טלטלה מאז תחילת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וביתר שאת במהלך 2018 , כתוצאה מהמדיניות ומהצעדים שנקט הממשל האמריקאי. בתגובה נאלצו שחקני המפתח הבינלאומיים האחרים ובעיקר רוסיה, מדינות אירופה וסין להתאים את מדיניותן, כדי להבטיח שהדינמיקה המתהווה לא תפגע באינטרסים שלהם. התפתחויות אלה השפיעו ישירות גם על מאפייני ההתנהלות של הגורמים הבינלאומיים במזרח התיכון והציבו אתגרים חדשים למדינת ישראל. יתר על כן, למציאות הבינלאומית שממנה נגזרים, בין היתר, מעמדה הגלובלי של ארצות הברית וכן היחסים בין המדינות השונות וביניהן...
פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...
בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...
המפגש המתוכנן בין נשיאי ארצות הברית ורוסיה בשולי פסגת מדינות ה-G-20 בוטל ברגע האחרון על ידי הנשיא דונלד טראמפ. ביטול המפגש המתוכנן בבואנוס איירס המחיש ביתר שאת את השפל שבה מצויה מערכת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה, כאשר ברקע משבר מתמשך ביחסים ביניהן. משום שנמוך הסיכוי שבטווח הזמן הקרוב יעלה בידי ארצות הברית ורוסיה לגבש פתרונות למחלוקות ביניהן, על ישראל להיערך לאפשרות שמתיחות זו תשפיע על מרחב התמרון וחופש הפעולה שלה ביחס לאינטרסים שהיא מעוניינת לקדם, בדגש על ההתמודדות עם הנוכחות האיראנית בסוריה.
בחודש אוקטובר הכריז הנשיא טראמפ על כוונתו לפרוש מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF) משנת 1987. אם יממש זאת, השאלה היא האם צעד שכזה ישרת את האינטרסים של ארצות הברית, או שמא קיימות חלופות (למעט פרישה), העשויות לשרת טוב יותר את האינטרסים שלה. טראמפ לא הצביע עדיין על הצעדים הבאים או מתי יינקטו, והותיר לעצמו מרחב לשנות את עמדותיו, אך תגובתו הקשוחה להפרות האמנה מצדה של רוסיה חייבת להיות מלווה בדיאלוג מתמשך ושיתוף פעולה בחזית זו. בראייה רחבה, ארצות הברית, סין ורוסיה, תידרשנה למלא תפקיד מוביל בתכנון מבנה בקרת ופירוק נשק החדש כאמצעי...
הפלת המטוס הרוסי מדגם Il-20 על ידי סוריה בליל ה-17 בספטמבר התפתחה לאחת התקריות המורכבות במסגרת יחסי רוסיה-ישראל, לפחות מאז תחילת ההתערבות הרוסית בסוריה באוקטובר 2015. במהלך תקיפה ישראלית באזור לטקיה, סוללת 5-SA סורית פגעה במטוס מודיעין רוסי, שהתרסק לים על 15 אנשי צוותו. למרות שהסורים הם אלו שכשלו בזיהוי המטוס הרוסי, רוסיה בחרה להאשים את ישראל בתקרית. עם זאת נראה שלשני הצדדים, רוסיה וישראל, יש עדיין אינטרס בסיסי בהמשך ההבנות בסוריה ומערכת היחסים הטובה ביניהם, והדבר יאפשר להם ליישר את ההדורים. לצד זה התקרית עלולה להגביל את חופש הפעולה...
פסגת טראמפ-פוטין עמדה בסימן ניסיונותיו של הנשיא דונאלד טראמפ לגמד את ההאשמות האמריקאיות כי רוסיה התערבה בבחירות לנשיאות וכן שיקפה את מאמציו ומאמצי ולדימיר פוטין לייצר שיח אינטימי ביניהם, שיביא לחידוש הדיאלוג בין שתי המדינות. בפועל, ספק אם המפגש הביא להסכמות בשורה הארוכה של הנושאים שהוצבו על סדר היום. בסוגיית סוריה, פוטין ציין כי הוא וטראמפ סיכמו להבטיח את ביטחונה וגבולה של ישראל, בהתאם להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. עם זאת, ספק רב האם בהמשך לפסגה יקודם שינוי משמעותי במאזן ההתפתחויות בסוריה, שיהיה בו כדי להבטיח את מימוש היעד האסטרטגי...
המתקפה של משטר אסד להשתלטות על דרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן, מהווה שלב נוסף בהשתלטותו על מאחזי המורדים במדינה. הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה שישראל מוכנה להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. ישראל משליכה את יהבה על רוסיה בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות מאזור הגבול עמה, בתמורה לכך שלא תפגע בכוחות המשטר. לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב עם סוריה טרם מלחמת האזרחים,...
אחרי שהסוגיה הרוסית שימשה גורם מלכד בין המדינות החברות באיחוד האירופי וביחסים הטרנס־אטלנטיים, היא הפכה למבחן לקמוס של אחדות האיחוד האירופי ושל סולידריות טרנס־אטלנטית. מאז משבר קרים, סוגיות הקשורות לרוסיה באירופה שיקפו והעצימו את קווי השבר הקיימים בין מדינות החברות באיחוד האירופי, בזירות המדיניות ובחברות האזרחיות באירופה. נקודות המבט השונות של אירופה באשר לרוסיה ומתחים טרנס־אטלנטיים בכל הנוגע לסוגיה הרוסית בעידן ממשל טראמפ זרו בלבול במדיניותה של בריסל באשר לרוסיה, ואלה משרתים את אסטרטגיית "הפרד ומשול" שנוקטת רוסיה.
מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
בעקבות ההסלמה האחרונה בין איראן לישראל בסוריה והתפתחות עימות ישיר ביניהן, עולה במלוא עוצמתה שאלת העמדה הרוסית: האם רוסיה כלואה בין הגורמים הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? על רקע זה חותרת רוסיה לאתר מענה לכלל האתגרים הניצבים בפניה מול המערב, מול איראן ומול ישראל. וזאת, תוך ניצול המשברים הנוצרים בין השחקנים השונים וכאשר מטרותיה נותרו הגנה על שלטון אסד, ביסוס יכולתה לנצל מנופי השפעה, מעמדה הבכיר בכל הסדרה בסוריה, ושבירת בידודה...
התקיפה שמיוחסת לישראל בליל ה-29 באפריל בסוריה ממחישה שוב את ההתנגשות הבלתי נמנעת בינה לבין איראן. במשחק מלחמה שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו גבולות המערכה בתרחישי הסלמה שונים. התובנה המשמעותית שעלתה במשחק היא שלכל השחקנים המעורבים – ישראל, איראן, סוריה, חזבאללה, רוסיה וארצות הברית – אינטרס משותף להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה, ולכאורה, הם צפויים להטיל על עצמם ריסונים כדי לשלוט במדרגות ההסלמה. ניתן אף להעריך כי המצב בסוריה יישאר כאוטי לאורך זמן, וכי אף שחקן לא מוכן או יכול להשקיע את הנדרש לשם הגעה ליציבות בסוריה. הגיעה...
