המאמרים המאוגדים בקובץ זה מוקדשים לניתוח הסוגיות המרכזיות שבראש סדר היום המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל, מזוויות מגוונות ובדגשים שונים. ניתוח זה מהווה בסיס למבט קדימה לטווח הזמן הקרוב והבינוני, ובפרט רקע להפקת לקחים והמלצות למדיניות. המשימה שניצבה בפני כותבי המאמרים המקובצים בספר זה אינה פשוטה כלל ועיקר. המזרח התיכון הוא אזור רב־תהפוכות מבניות, שטוף הקצנה רעיונית ומניעים פוליטיים מתנגשים, רווי מוקדי מתח אזורי וכלל־עולמי ועתיר שחקנים מעורבים, מדינתיים ולא מדינתיים, מן האזור עצמו ומחוצה לו. בסביבה מורכבת זו לא קל לאתר ערוצי פעולה...
הממשל האמריקאי החדש יהיה נתון לעינה הבוחנת של הקהילה הבינלאומית והצעדים הראשונים שינקוט בתחום יחסי החוץ יהיו בעלי משמעות קריטית לאופן שבו ייתפסו אותו השחקנים השונים במזרח התיכון ובקהילה הבינלאומית כולה. מכאן, שדווקא בפעולותיו הראשונות של הממשל החדש באזור גלום פוטנציאל רב לשיפור המעמד והדימוי של ארצות הברית ועל הממשל החדש להשכיל לממש אותו. מדובר במספר צעדים שאם יינקטו על-ידי הממשל האמריקני הנכנס בתחילת כהונתו יהיה בכוחם לשנות ולשקם באחת את מעמדה ואת כוח הרתעתה של ארצות הברית במזרח התיכון וכפועל יוצא גם באזורי עולם אחרים.
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
בספטמבר 2016 מלאה שנה להכרזתה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על הזמנתם של מבקשי המקלט מסוריה, שהתרכזו בהמוניהם בהונגריה במטרה להגיע לגרמניה — הכרזה שהותירה את רישומה לא רק על גרמניה אלא על האיחוד האירופי כולו, ושהדיה מלווים וילוו את האיחוד עוד זמן רב. לספקנים מבית ומחוץ שבה מרקל והבהירה הקנצלרית הוסיפה כי מדובר .(“Wir schaffen das!”) באחרונה כי גרמניה תוכל לכך במשימה היסטורית מבחינתה של גרמניה, שקלטה עד כה את המספר הרב ביותר של פליטים ומבקשי מקלט. 1 אמירתה של הקנצלרית תקפה גם לגבי האיחוד האירופי, אולם כגודל המשימה ההיסטורית כך גם גודל...
בקרת נשק ויציבות אסטרטגית במזרח התיכון ובאירופה הוא הכרך השלישי והאחרון שיוצא לאור במסגרת פרויקט תלת-שנתי על ידי התוכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי במכון למחקרי ביטחון לאומי, ובסיוע מענק נדיב של קרן היולט (Hewlett).
לאסופת מאמרים זו שני מוקדים: מקבץ מאמרים אחד בוחן את האתגרים המתמשכים לנוכח שאיפותיה ופעילותה של איראן בתחום הגרעין בעידן שלאחר החתימה על הסכם הגרעין. המקבץ השני עוסק ברעיונות שעלו בזירה הבינלאומית במהלך העשור האחרון ביחס להשלכותיהן של הרתעה ויציבות אסטרטגית על הביטחון במזרח התיכון ובאירופה, תוך הפניית תשומת לב מיוחדת...
פרסם הקוורטט לענייני המזרח התיכון דוח המתמקד במכשולים העיקריים שמונעים השגת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני במשא ומתן, ומציג המלצות לקידום פתרון שתי המדינות. שני הצדדים הביעו את מורת רוחם מתוכן הדוח. הביקורת הרשמית של ישראל התבססה על הטענה כי פעילות התנחלות אינה מכשול לשלום, ואילו הפלסטינים דחו את הדוח בשל הדגש על אשמה המשותפת לשני הצדדים. במבט לעתיד, מידת הרלוונטיות וההשפעה של הדוח עדיין לא ידועה. אפשרות אחת היא כי הדוח יונח במגירה, כמו עוד הרבה יוזמות, מסמכים, תכניות והחלטות הקשורים לסכסוך ארוך השנים. אפשרות אחרת היא כי המסמך ישמש בעתיד...
הפולמוס האינטלקטואלי בנוגע לאיום הטרור המתעצם בצרפת מעלה דילמות מורכבות. כך, למשל, מתקיים דיון ציבורי נוקב בין שתי אסכולות. לפי האחת – הטרור הנוכחי נובע מ"אסלאמיזציה של הרדיקליזם", שבמסגרתה מיעוט של צעירים ניהיליסטים מאמץ את הג'האד הרדיקלי כמסווה לתסכול חברתי-כלכלי ומציג את פעילותו האלימה באצטלה ג'האדיסטית-סלפית. לפי האסכולה השנייה – קיימת סכנה ל"רדיקליזציה של האסלאם" ברחבי העולם בכלל ובצרפת בפרט, שבמסגרתה מנהיגים אסלאמיסטים משתמשים במוסלמים צרפתים מתוסכלים כדי לעורר "מלחמת אזרחים" בתוך צרפת. הטרור...
תוצאות ההצבעה מותירות את בריטניה מפולגת ובמצב של אי-וודאות מדינית וכלכלית, שילווה אותה לאורך שנים. המשבר הפוקד את אירופה בעקבות ההצבעה צפוי להחליש את רצונן ואת יכולתן של חברות האיחוד לעסוק בנושאים מזרח תיכוניים, וביניהם סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אירופה תהיה עסוקה בשימור האיחוד, במניעת אפשרותו של תהליך התפוררות, שיובילו כוחות פנימיים, ובניסיון לעצור תהליכי כרסום בשורותיו מצד רוסיה. ההנהגה בישראל אינה אמורה להיות מוטרדת מפרישת בריטניה, שהיוותה בשנים האחרונות גורם ממתן באיחוד, בפרט אשר להתייחסותו לסכסוך הישראלי–פלסטיני. עם זאת,...
ב-3 ביוני התקיים בצרפת מפגש בינלאומי, שמטרתו הייתה להכין הנעה מחודשת של התהליך המדיני הישראלי–פלסטיני באמצעות ועידה בינלאומית המתוכננת להתקיים לפני תום 2016. השתתפו נציגים מ-28 מדינות, מהאיחוד האירופי והאו"ם. ישראל והרשות הפלסטינית לא הוזמנו למפגש. עמדתה המסתייגת של ישראל מעצם המהלך הצרפתי, שראש הממשלה נתניהו נתן לה ביטוי לפני ואחרי הכינוס, לא היה בה ויש להניח שגם לא יהיה בה כדי לרפות את ידי צרפת מלהמשיך ולקדמו. למרבית המשתתפים עצם הנוכחות והפגנת החשיבות המיוחסת לחידוש התהליך המדיני, היו חשובים יותר מאשר התוצאה שהושגה בפועל....
בשנים האחרונות, על רקע התהפוכות בעולם הערבי, דובר רבות בישראל על צורך לאתר מבין ההתפתחויות באזור גם הזדמנויות, שאותן היא תוכל לנצל על מנת לשפר את מצבה האסטרטגי. נראה שההתעוררות הבינלאומית ובפרט האזורית לגבי חידוש התהליך המדיני היא אכן הזדמנות, שאם תנוצל, תוכל לשמש את ישראל כאמצעי לקדם את יחסיה עם מדינות ערב הפרגמטיות וכן ערוץ שבאמצעותו תוכל להתקדם לקראת פתרון הסכסוך עם הפלסטינים. ואולם, סביר שהזדמנות זו תוחמץ בשל המצב הפוליטי בישראל וחולשת עבאס. נסיבות אלה צפויות להקשות על הכרה בצעדים שיהיה על ישראל לנקוט בתמורה למימוש הפוטנציאל...
מאז תחילת 2014 חותרת צרפת למלא את הריק שנוצר ופועלת נמרצות במטרה לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. כבר בסוף 2014 החליטה האספה הלאומית הצרפתית (הפרלמנט) להכיר במדינה הפלסטינית. בדיון שקדם להצבעה הבהיר שר החוץ פביוס, כי אם המאמצים למציאת פתרון יכשלו תצטרך צרפת "למלא את חובתה" ולהכיר בפלסטין ללא דיחוי. ביקורו של שר החוץ פביוס ביוני 2015 בישראל וברשות הפלסטינית היה חלק מהמאמץ להשיג קונצנזוס בינלאומי להעברת החלטה במועצת הביטחון אשר תחליף את ההחלטות 242 ו-338 ותכלול את הפרמטרים לפתרון הסכסוך על ידי הקמת מדינה פלסטינית...
העסקה המחודשת בין האיחוד האירופי לטורקיה מצביעה על המצוקה בה מצוי האיחוד בכל הקשור להתנהלותו מול זרם הפליטים הנסים מרחבי המזרח התיכון ומצפון אפריקה, ובמיוחד אלו המגיעים מסוריה. בתוך ארבעה חודשים הבהיר האיחוד האירופי, במסגרת שתי העסקות עם טורקיה, כי הוא מוכן לשלם מחיר גבוה על מנת שטורקיה תמלא את תפקיד מדינת החיץ. הגשת סיוע כלכלי למדינות שנושאות בעיקר הנטל הכרוך בקליטת הפליטים מסוריה, היא מהלך נכון, לאור האתגרים הרבים שמעבר הפליטים לשטחן יצר עבור מדינות אלה. עם זאת, עולה השאלה לגבי הימצאות כלים מספקים ברשותו של האיחוד האירופי על מנת...
