רצועת עזה שרויה במשבר מתמשך מאז שישראל התנתקה ממנה ב־2005 ובמיוחד לאחר שהחמאס השתלט עליה בכוח הזרוע. המצב ברצועה מאופיין במצוקה כלכלית, חברתית ותשתיתית – על סף משבר הומניטרי – ומושפע מהיריבות הפוליטית ומהמאבק על הבכירות במחנה הפלסטיני בין החמאס לבין הפת"ח והרשות הפלסטינית. היעדר יכולתו של החמאס לספק את צורכי האוכלוסייה ברצועה הוא אחד המניעים לנטיותיו הלוחמניות ולאירועי ההסלמה הביטחונית בין ישראל לבין החמאס ושאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה. שליטתו המקיפה והיציבה של החמאס באזור, לצד פוטנציאל ההיזק המוכח שלו, הביאו להכרה הישראלית...
השתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הפכה למוקד המחלוקת בין ארגוני פתח וחמאס. בעוד הרשות הפלסטינית בשליטת פתח מתנה את השתתפותם בהסכמה ישראלית, מבהיר חמאס שאין בזה כל צורך וכי על שני הצדדים להיאבק יחדיו על מנת לאלץ את ישראל לאפשר את השתתפות תושבי מזרח העיר. שני הגורמים אינם ששים לבחירות והיו מעדיפים לדחותן אך הכניסו עצמם למלכוד, כשכל צד מנסה להטיל על הצד האחר את האחריות לדחייתן. אבו מאזן, שהחל במהלך, עלול לשלם יחד עם ארגונו פתח מחיר גבוה אם תוטל עליהם האחריות לכך. יוזכר שתושבי מזרח העיר השתתפו בעבר בבחירות...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
הסביבה האופרטיבית המורכבת והמאתגרת שבה מפעילה ישראל את כוחה הצבאי (ואמצעים נוספים) היא תוצאה של שורת התפתחויות טכנולוגיות, צבאיות, חברתיות ופוליטיות השלובות זו בזו. התפתחויות אלו, שאירעו בעשורים האחרונים, כוללות: שינויים עמוקים וגלובליים במאפייני תופעת המלחמה; שינויים גיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון, שרובם קשורים בהשלכות ש הטלטלה האזורית והאירועים שהתרחשו במסגרתה (ובכלל זה הגעת כוחות צבא של המעצמות לאזור); שינויים מהותיים בתפיסת ההפעלה ובאמצעי הלחימה של אויבי ישראל, בעיקר מהציר הרדיקלי-שיעי; שינויים באופן הפעלת הכוח הצבאי הישראלי,...
המערכת הפוליטית הפלסטינית מפוצלת לשתי מערכות משנה – חמאס, השולט ברצועת עזה, והרשות הפלסטינית, השולטת בגדה המערבית. למרות שרעיון הפיוס הפנים-פלסטיני מונח על השולחן מזה תקופה ארוכה ואף זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, לא סביר שיקרום עור וגידים כל עוד מחמוד עבאס מכהן כנשיא הרשות. עבאס דורש בעקביות לפרק את הזרוע הצבאית של חמאס, שאינה נתונה למרותה של הרשות הפלסטינית, ולכונן את חזונו "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד"; חמאס מתנגד לדרישה זו בכל תוקף. שתי ההנהגות הפלסטיניות מתחרות זו בזו, מתקשות לבסס את הלגיטימציה שלהן בשטח שבשליטתן,...
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
ההסלמה בין ישראל לג'האד האסלאמי בפלסטין (גא"פ) חשפה בקיעים במערכת היחסים בין שני הארגונים המרכזיים בתנועת ההתנגדות הפלסטינית – גא"פ וחמאס, כמו גם את שבריריותו של המצב ברצועת עזה. חמאס הותיר במשך כיומיים את גא"פ להתמודד לבדו מול ההפצצות הישראליות שהונחתו על הרצועה ופגעו קשות בפעיליו, תוך מיעוט בהבעות סולידריות עמו או גילויי דעת בנושא. ישראל מצדה חרגה מהמדיניות שנקטה בשנים האחרונות ונמנעה מהטלת האחריות לירי נגדה על חמאס, ומיקדה את הפצצותיה ביעדי גא"פ. כך נוצרה אד הוק משוואה חדשה, במסגרתה ישראל וחמאס ניצבו באותו צד...
הסיכול הממוקד של מפקד החטיבה הצפונית של הג'האד האסלאמי ברצועת עזה וניהול ימי הקרב בעקבותיו נגד שיגורי רקטות וטילים, המחיש את יכולותיה המודיעיניות-מבצעיות של ישראל ואת יעילות מערכי הגנת העורף. בסיום המערכה לא פחת האיום ובידי הארגונים ברצועה נותרה היכולת להמשיך את תהליך ההתעצמות ולהציב איום ביטחוני על ישראל כל אימת שיחפצו לאתגרה. ישראל, בניגוד למדיניותה עד כה, לא סימנה הפעם את חמאס ככתובת האחראית למניעת שיגורים כלפיה מהרצועה, ובפועל אפשרה לו להימנע מהצטרפות ללחימה, בכך שלא תקפה יעדים של הארגון ומזערה את הפגיעה באזרחים ברצועה. החלטה זו...
התלכדות מספר גורמים הביאה לשינוי, הצהרתי לפחות, בעמדת חמאס כלפי קיום בחירות ברשות הפלסטינית. הארגון הכריז כי הוא מוכן לקידום הבחירות, שהדוחף המרכזי להן הוא אבו מאזן. למרות הגישה החיובית שהרשות הפלסטינית וחמאס מפגינים כרגע, נראה כי ישנם עוד מכשולים רבים בדרך, ובראשם העיתוי, המשקעים בין הצדדים ותפקידה של ישראל. לפי שעה, נראה כי הסיכוי למימוש בחירות לפי דגם העבר נמוך, בוודאי כאלה שתתממשנה בו זמנית בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. עם זאת, יוזכר שהמערכת הפלסטינית כבר סיפקה בשני העשורים החולפים תקדימים של דינמיקה שהביאה להתפתחויות...
שיגור מטחי הרקטות על ידי הג'האד האסלאמי ב-1 נובמבר מחדד את הדילמה הישראלית ביחס לרצועה. זהו נדבך נוסף בתהליך ההתחזקות של הג'האד האסלאמי, המשליך על מעמד חמאס, על היציבות הביטחונית באזור ועל הסיכוי להגיע להסדרה עמו. גם אם מפעם לפעם פעילות הג'האד האסלאמי נגד ישראל הייתה נוחה לחמאס, עצמאותו הגוברת היא קריאת תיגר, והיחלשות חמאס אמורה לשרת את האינטרס הישראלי של חזרת הרשות הפלסטינית לשליטה אפקטיבית ברצועה. אלא שספק רב אם הרשות תבחר לנסות לשחזר את שליטתה ברצועה, ובמציאות זו נותרות לישראל שלוש חלופות עיקריות: המשך המצב הקיים מול חמאס ורצועת...
אין מענה חד משמעי לשאלה האם המשך רצף "סבבי ההסלמה" באזור 'עוטף עזה' יפגע בחוסן התפקודי הגבוה באזור. עם זאת, ניסיון העבר מורה שמול הפרעות מהטבע ומידי אדם, אפשר שדחק נפשי וחוסן חברתי גבוה ידורו זו לצד זו, ובמקרה הישראלי – במיוחד אם יתקיימו שני תנאים: האחד (המתקיים בשטח) – אספקה של שירותים בסיסיים על ידי ההנהגות המקומיות, לצד בניה והטמעה של "תחושת היחד", הייחוד הקהילתי והשייכות למקום; השני (שאינו מתקיים) – אספקת תקווה על ידי הממשלה לאפשרות של פתרון בר קיימא, שימנע או יצמצם מאד את ההפרעות הביטחוניות...
בשנה האחרונה הגביר ארגון הג'האד האסלאמי את פעילותו הצבאית-עצמאית מול ישראל מרצועת עזה. ביטוי לכך ניתן בשורה של פעולות, אשר כללו ירי רקטות לעבר ישובים ישראלים, כולל למרכז הארץ, וכן צליפה לעבר חיילי צה"ל על גבול הרצועה. כן ניכרת מעורבות בולטת של הארגון באכוונת הפעילות באירועים האזרחיים האלימים המתרחשים בסמוך לגדר המפרידה בין הרצועה לבין ישראל. ניכר כי הארגון מאמץ גישה נועזת ועצמאית יותר מול ישראל, ובשונה מהעבר – פעילות זאת איננה מתואמת באופן מלא עם חמאס ולעיתים אף מבוצעת בניגוד לעמדתו. בין הסיבות לכך נמצא רצונם של בכירים...