הסביבה האופרטיבית המורכבת והמאתגרת שבה מפעילה ישראל את כוחה הצבאי (ואמצעים נוספים) היא תוצאה של שורת התפתחויות טכנולוגיות, צבאיות, חברתיות ופוליטיות השלובות זו בזו. התפתחויות אלו, שאירעו בעשורים האחרונים, כוללות: שינויים עמוקים וגלובליים במאפייני תופעת המלחמה; שינויים גיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון, שרובם קשורים בהשלכות ש הטלטלה האזורית והאירועים שהתרחשו במסגרתה (ובכלל זה הגעת כוחות צבא של המעצמות לאזור); שינויים מהותיים בתפיסת ההפעלה ובאמצעי הלחימה של אויבי ישראל, בעיקר מהציר הרדיקלי-שיעי; שינויים באופן הפעלת הכוח הצבאי הישראלי,...
המערכת הפוליטית הפלסטינית מפוצלת לשתי מערכות משנה – חמאס, השולט ברצועת עזה, והרשות הפלסטינית, השולטת בגדה המערבית. למרות שרעיון הפיוס הפנים-פלסטיני מונח על השולחן מזה תקופה ארוכה ואף זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, לא סביר שיקרום עור וגידים כל עוד מחמוד עבאס מכהן כנשיא הרשות. עבאס דורש בעקביות לפרק את הזרוע הצבאית של חמאס, שאינה נתונה למרותה של הרשות הפלסטינית, ולכונן את חזונו "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד"; חמאס מתנגד לדרישה זו בכל תוקף. שתי ההנהגות הפלסטיניות מתחרות זו בזו, מתקשות לבסס את הלגיטימציה שלהן בשטח שבשליטתן,...
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
ההסלמה בין ישראל לג'האד האסלאמי בפלסטין (גא"פ) חשפה בקיעים במערכת היחסים בין שני הארגונים המרכזיים בתנועת ההתנגדות הפלסטינית – גא"פ וחמאס, כמו גם את שבריריותו של המצב ברצועת עזה. חמאס הותיר במשך כיומיים את גא"פ להתמודד לבדו מול ההפצצות הישראליות שהונחתו על הרצועה ופגעו קשות בפעיליו, תוך מיעוט בהבעות סולידריות עמו או גילויי דעת בנושא. ישראל מצדה חרגה מהמדיניות שנקטה בשנים האחרונות ונמנעה מהטלת האחריות לירי נגדה על חמאס, ומיקדה את הפצצותיה ביעדי גא"פ. כך נוצרה אד הוק משוואה חדשה, במסגרתה ישראל וחמאס ניצבו באותו צד...
הסיכול הממוקד של מפקד החטיבה הצפונית של הג'האד האסלאמי ברצועת עזה וניהול ימי הקרב בעקבותיו נגד שיגורי רקטות וטילים, המחיש את יכולותיה המודיעיניות-מבצעיות של ישראל ואת יעילות מערכי הגנת העורף. בסיום המערכה לא פחת האיום ובידי הארגונים ברצועה נותרה היכולת להמשיך את תהליך ההתעצמות ולהציב איום ביטחוני על ישראל כל אימת שיחפצו לאתגרה. ישראל, בניגוד למדיניותה עד כה, לא סימנה הפעם את חמאס ככתובת האחראית למניעת שיגורים כלפיה מהרצועה, ובפועל אפשרה לו להימנע מהצטרפות ללחימה, בכך שלא תקפה יעדים של הארגון ומזערה את הפגיעה באזרחים ברצועה. החלטה זו...
התלכדות מספר גורמים הביאה לשינוי, הצהרתי לפחות, בעמדת חמאס כלפי קיום בחירות ברשות הפלסטינית. הארגון הכריז כי הוא מוכן לקידום הבחירות, שהדוחף המרכזי להן הוא אבו מאזן. למרות הגישה החיובית שהרשות הפלסטינית וחמאס מפגינים כרגע, נראה כי ישנם עוד מכשולים רבים בדרך, ובראשם העיתוי, המשקעים בין הצדדים ותפקידה של ישראל. לפי שעה, נראה כי הסיכוי למימוש בחירות לפי דגם העבר נמוך, בוודאי כאלה שתתממשנה בו זמנית בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. עם זאת, יוזכר שהמערכת הפלסטינית כבר סיפקה בשני העשורים החולפים תקדימים של דינמיקה שהביאה להתפתחויות...
שיגור מטחי הרקטות על ידי הג'האד האסלאמי ב-1 נובמבר מחדד את הדילמה הישראלית ביחס לרצועה. זהו נדבך נוסף בתהליך ההתחזקות של הג'האד האסלאמי, המשליך על מעמד חמאס, על היציבות הביטחונית באזור ועל הסיכוי להגיע להסדרה עמו. גם אם מפעם לפעם פעילות הג'האד האסלאמי נגד ישראל הייתה נוחה לחמאס, עצמאותו הגוברת היא קריאת תיגר, והיחלשות חמאס אמורה לשרת את האינטרס הישראלי של חזרת הרשות הפלסטינית לשליטה אפקטיבית ברצועה. אלא שספק רב אם הרשות תבחר לנסות לשחזר את שליטתה ברצועה, ובמציאות זו נותרות לישראל שלוש חלופות עיקריות: המשך המצב הקיים מול חמאס ורצועת...
אין מענה חד משמעי לשאלה האם המשך רצף "סבבי ההסלמה" באזור 'עוטף עזה' יפגע בחוסן התפקודי הגבוה באזור. עם זאת, ניסיון העבר מורה שמול הפרעות מהטבע ומידי אדם, אפשר שדחק נפשי וחוסן חברתי גבוה ידורו זו לצד זו, ובמקרה הישראלי – במיוחד אם יתקיימו שני תנאים: האחד (המתקיים בשטח) – אספקה של שירותים בסיסיים על ידי ההנהגות המקומיות, לצד בניה והטמעה של "תחושת היחד", הייחוד הקהילתי והשייכות למקום; השני (שאינו מתקיים) – אספקת תקווה על ידי הממשלה לאפשרות של פתרון בר קיימא, שימנע או יצמצם מאד את ההפרעות הביטחוניות...
בשנה האחרונה הגביר ארגון הג'האד האסלאמי את פעילותו הצבאית-עצמאית מול ישראל מרצועת עזה. ביטוי לכך ניתן בשורה של פעולות, אשר כללו ירי רקטות לעבר ישובים ישראלים, כולל למרכז הארץ, וכן צליפה לעבר חיילי צה"ל על גבול הרצועה. כן ניכרת מעורבות בולטת של הארגון באכוונת הפעילות באירועים האזרחיים האלימים המתרחשים בסמוך לגדר המפרידה בין הרצועה לבין ישראל. ניכר כי הארגון מאמץ גישה נועזת ועצמאית יותר מול ישראל, ובשונה מהעבר – פעילות זאת איננה מתואמת באופן מלא עם חמאס ולעיתים אף מבוצעת בניגוד לעמדתו. בין הסיבות לכך נמצא רצונם של בכירים...
באנלוגיה לאבחנה רפואית, ניתן להבחין בין שני גילויים של אסטרטגיה מדינית-צבאית: 'אסטרטגיה כירורגית' ו-'אסטרטגיה תראפית'. אבחנה זו יפה לבחינת האסטרטגיה הישראלית מול חזבאללה מצד אחד ומול חמאס מצד שני. בלבנון האינטרס הישראלי הוא בהעמקת המחויבות השלטונית של חזבאללה במדינה, ולכן תשתיות אזרחיות תומכות לחימה הינן מטרה צבאית לגיטימית. ברצועת עזה, לעומת זאת, על המדיניות הישראלית לפעול בכיוון ההפוך: שיקום תשתיות – גם בכפוף לסיכון שחמאס יעשה בהן שימוש כפול, אזרחי וצבאי. יש לפתוח במהלך של האצת הסדרה מול רצועת עזה. הסדרה עמוקה תשרת טוב יותר...
במאזן הרווח וההפסד בהשוואה להפלת שלטון חמאס או כיבוש מחדש של הרצועה, על ישראל להשלים עם קיומה של ישות מדינתית עוינת בשליטת חמאס בגבולה הדרומי, למרות שבאופן אירוני, היא עצמה תימצא אז כזו שהצילה את החמאס מהתרסקות, בדומה להצלת אש"פ מהתרסקות בעקבות תהליך אוסלו. ככל שהישות הזו תאמץ היגיון התנהלות מדינתי, כך יקל על ישראל להתנהל מולה. ישראל היטיבה לאורך שנים להתנהל מול ישויות עוינות תוך שימור ופיתוח ההרתעה נגדן, לצד ביטויים שונים של שיתופי פעולה מתחייבים. החלופה של התנהלות למול ישות מדינתית עוינת ברצועת עזה תוך שימור ההרתעה הצבאית מחד...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
