מתי ומהיכן שתבחרו תוכלו להאזין לשיחה מקצועית ומעמיקה עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחון הלאומי – בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
חוקרי המכון ועורכי המזכר "חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת "חרבות ברזל", מאיר אלרן וענת שפירא – משוחחים עם לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, על אתגרי העורף במהלך כ-670 ימי מלחמת חרבות ברזל, ובפרט בתקופת ההתפנות ההמונית מהצפון ומהדרום וירי הטילים הבליסטיים מאיראן במבצע "עם כלביא".
מהו חוסן וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתקופת ההתפנות האזרחית הגדולה בדרום ובצפון? מהו תפקידה של הממשלה ושל השלטון המקומי בדאגה לתושבים בתקופת ההתפנות? כיצד הממשלה צריכה לפעול כדי לחזק את היישובים המפונים ולשכנע את התושבים לחזור לבתיהם? מדוע כ"כ הרבה אזרחים נותרו ללא מיגון מול הטילים האיראניים? כיצד תפקדו הרשויות במהלך 12 ימי המתקפות העצימות על העורף – ואיך יש להיערך בתחום זה למערכה הבאה?
לקריאת מזכר המכון בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/resilience/
שמונה חודשים למלחמה: החוסן הלאומי של ישראל בנסיגה ברורה
חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?
פודקאסטרטגי 295: האם ניתן להכריע את חמאס? | יחסי מצרים-ישראל ברקע המבצע ברפיח | נסיגה בחוסן הלאומי
פרק 295
פודקאסטרטגי 285: רמדאן בתקופת המלחמה "חרבות ברזל" - הזווית הנשית | מבצעי השפעה זרים
פרק 285
מלחמת "חרבות ברזל" - הזווית הנשית
ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות – שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל?
חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.
פודקאסטרטגי 275: חיסול אל-עארורי | לקראת שלב ג' של הלחימה | חוסן לאומי | ישראל-טורקיה
חוסן לאומי בישראל בזמן המלחמה בעזה
סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?
יובל למלחמת יום הכיפורים: שיח רב דורי על המלחמה והשלכותיה
פרויקט מיוחד בשיתוף קרן יד יצחק בן-צבי: שיחה אישית בין שני חוקרים, אב ובתו העוסקת בחוויה האישית במלחמה, העבודה כיועץ מדעי בועדת אגרנט, ההבדלים בין הצבא אז והיום והשינויים בתפיסת החברה הישראלית את הצבא ועוד. משתתפים: ענת שפירא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי; פרופ' יואב גלבר (אמריטוס), אוניברסיטת חיפה
פודקאסטרטגי 259: נסראללה רוצה מלחמה? | כוחות הביטחון באיראן | פגיעה בזכויות הנשים | המדריך לסוריה
פרק 259
נסראללה לא דוהר למלחמה - אז מה כן? על אסטרטגית ההרתעה של חיזבאללה
בעקבות פרסום מאמרם ב״עדכן אסטרטגי״ על אסטרטגיית ההרתעה של חיזבאללה, חוקרי המכון אורנה מזרחי, יורם שוייצר וענת שפירא מסבירים מדוע אווירת ההסלמה שנוצרה בימים האחרונים בגבול הצפון, אינה בהכרח מעידה על כוונת חיזבאללה לפתוח במלחמה נגד ישראל, גם אם פעילות הטרור וההתגרויות שלו נגד ישראל בעת האחרונה מקפלות בתוכן פוטנציאל של הסלמה למלחמה. מהם מרכיבי האסטרטגיה של חיזבאללה בעימות עם ישראל ומהם השיקולים ומרכיבי הזהות שגיבשו אותה, מאז הקמתו ועד היום? מה תכליתה של ״משוואת ההרתעה״ בעימות עם ישראל ומדוע חיזבאללה פועל לשנותה מעת לעת? כיצד המערכה על התודעה ופיגועי ראווה בחו״ל השתלבו באסטרטגיית חיזבאללה, מראשית דרכו, ומה המשקל שניתן להם כיום, לצד איום הטילים המדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים נוספים? לפרסום המלא היכנסו: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/hezbollah/
מצטער, אין הסכתים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....