מתי ומהיכן שתבחרו תוכלו להאזין לשיחה מקצועית ומעמיקה עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחון הלאומי – בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
בסוף חודש ספטמבר תתקיים העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בה צפויה צרפת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית. היא לא היחידה. עוד תשע מדינות, ביניהן פורטוגל, ניו-זילנד, בריטניה, גרמניה וקנדה, הצהירו שהן שוקלות לעשות זאת גם, כתלות בתנאים מסוימים שהציבה כל מדינה.
תא״ל (במיל׳) אודי דקל, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים”, כתב כך:
"אומנם השלכותיה המעשיות של ההכרה הבינלאומית הן מוגבלות, אך תגובות לה ופעולות שיתפרשו כעדות לכך שאין ישראל מתכוונת לחפש וליישם הסדר עם הפלסטינים, שתכליתו ליישב את הסכסוך, צפויות להאיץ ולהעצים את הצונאמי המדיני המתרגש עליה – על משמעויותיו הביטחוניות והכלכליות המאיימות".
יחד עם ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, הם מסבירים בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מה צפוי להשתנות בשטח, איך הגענו למצב הזה ולמה השיחה הזאת היא על המציאות ביהודה ושומרון, לא פחות מאשר על סיום המלחמה בעזה?
אה, והאם צריך ואפשר עוד, לעצור את המהלכים החד צדדים של אותן מדינות?
עזה: הומניטריות תחת אש
מדי יום מתפרסם דיווח על לפחות אירוע ירי אחד שהתרחש בסמוך למרכזים של קרן הסיוע ההומניטרית לעזה, GHF. מרבית התקריות מלוות במחלוקות וגירסאות סותרות לגבי מקור הירי. גם אם גורמים בצה"ל מטילים ספק לגבי מספרי ההרוגים שמתפרסמים אחרי אירועי הירי, הם לא מכחישים את האירועים עצמם, ומצהירים כי נערכים תחקירים.
מאחורי הסצנות הטרגיות האלה מסתתרות שאלות על יעילות המנגנון, הן מבחינה הומניטרית והן מבחינת המשימה הצבאית.
ומה לגבי העיר ה"הומניטרית" על חורבות רפיח? האם היא יכולה לקום באופן חוקי? ואיך התשובה לשאלה הזאת קשורה למונח "הגירה מרצון"?
בפרק הזה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על סטטוס הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, על ההיתכנות להקמת ״עיר הומניטרית״ בדרומה, ועל האתגרים והטעויות של ישראל מול הדין הבינלאומי
תוכנית הסיוע ההומניטרי לעזה: כישלון ידוע מראש?
תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי.
אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה.
פודקאסטרטגי 324: עזה ביום אחרי העסקה | ישראל-טורקיה-כורדים | הביקורת באיראן
אז מה כן? - פרק 6: עזה ביום שאחרי עסקה - לשנות גישה
עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6
פודקאסטרטגי 323: בעיית אונר"א | משמעת צבאית | מי יציל אותנו מעזה? | צומת גורלי בלבנון
בעיית אונר״א: שינוי המדיניות בישראל והשאלות שנותרו פתוחות
חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה.
מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א?
לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/
פודקאסטרטגי 317: תפיסת הביטחון של איראן | הלבנונים והפסקת האש | צווי המעצר הבינ"ל | ציידי המשת"פים
פרק 317
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: התקדים המסוכן, העיוות המשפטי ודרכי ההתגוננות
בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.
פודקאסטרטגי 300: ההתפתחיות בצפון | רעב בעזה? | נשיא חדש באיראן | הבחירות באיראן מעיני האיראנים
פרק 300
מצטער, אין הסכתים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....