קורות חיים

    פרופסור (אמריטוס) מנואל טרכטנברג הוא חוקר בכיר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר כיהן כראש המכון בין מאי 2021 למאי 2024. עם סיום הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד ב-1984, הצטרף טרכטנברג לבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב, שם רכש מוניטין עולמי במחקרים פורצי דרך על ניתוח כלכלי של מחקר ופיתוח, חדשנות, פטנטים וצמיחה. טרכטנברג כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים בכירים: מייסד ויו"ר ראשון של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה; יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה, הגוף האחראי על כלל תקציבי ההשכלה הגבוהה; יו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי ("ועדת טרכטנברג") שקמה בעקבות המחאה ב-2011; חבר כנסת מטעם המחנה הציוני בכנסת ה-20. בשנים 2021-2018 פרופ' טרכטנברג הוביל את פרויקט "100 הימים" במוסד שמואל נאמן בטכניון, לגיבוש מדיניות לאומית בתחומי כלכלה וחברה מרכזיים, בהם מדיניות פיסקלית ומיסוי, משבר התחבורה, החינוך לגיל הרך, תקצוב מערכת הבריאות, וכדומה. לטרכטנברג ניסיון רב בתחומים משיקים למערכת הביטחון: הוא שירת שנים ארוכות כאיש מילואים במפא"ת; היה חבר מרכזי בוועדת ברודט לתקציב הביטחון שהוקמה ביוזמתו לאחר מלחמת לבנון השנייה, ובוועדת יישום הדו"ח שקמה בעקבותיה; חבר בוועדה המדעית המייעצת של "רפא"ל" בעת פיתוח מערכת כיפת ברזל; חבר בפורום שגיבש את הקמת מטה הסייבר הלאומי; חבר מרכזי בוועדת לתקציב הביטחון בכנסת; ועוד. הוא נשוי לד"ר נדין טרכטנברג, אשר כיהנה כמשנה לנגיד בנק ישראל, ולהם שלוש בנות ושבעה נכדים
    מנואל  טרכטנברג
    מנואל טרכטנברג
    חוקר בכיר אורח
    הורדת תמונה
    info@inss.org.il
    03-640-0402
    מזכרים
    תקציב הביטחון בעקבות מלחמת חרבות ברזל
    מלחמת חרבות ברזל מאתגרת את מדינת ישראל לא רק מהפן הביטחוני אלא גם מבחינת חוסנה של החברה ועמידותה של הכלכלה. תקציב הביטחון ב-2024 כבר גדל יותר מפי שניים לעומת רמתו ערב המלחמה ועוד היד נטויה, שכן המאמץ המלחמתי חייב גיוס מילואים מסיבי לתקופה ארוכה, והלחימה בעצימות גבוהה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בכלים ובחימושים יקרים. השאלה המכרעת היא מה יהיה המתווה של ההוצאה הביטחונית לאחר המלחמה – האם מדינת ישראל תשכיל לאזן לאורך זמן בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים או חלילה תלקה שוב ב"סינדרום מלחמת יום הכיפורים", אשר הביא לגידול עצום בתקציב הביטחון, להיפר-אינפלציה ול"עשור האבוד" בכלכלה. מזכר זה בוחן את הצרכים המוגברים של צה"ל בכוח אדם ובאמצעים אחרים בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר והלחימה מאז, מעמת אותם אל מול האילוצים הכלל-משקיים ומציע מתווה ארוך טווח לתקציב הביטחון, אשר מחד גיסא מקצה תוספת של יותר מ-100 מיליארד ₪ לאורך מספר שנים, אך מאידך גיסא מחזיר תוך חמש שנים את חלקה של ההוצאה הביטחונית בתוצר לרמתה ערב המלחמה. המזכר הוא חלק מפרויקט נרחב לגיבוש מדיניות פיסקלית ארוכת טווח בעקבות המלחמה, הנערך בשיתוף פעולה בין המכון למחקרי ביטחון לאומי לבין המכון הישראלי לדמוקרטיה, ביוזמה ובתמיכה של המיזם 'בונים מחדש'.
    7 במאי, 2024