קורות חיים
אל"מ (מיל.) ד"ר אפרים לביא הוא חוקר בכיר אורח במכון למחקרי ביטחון לאומי ועמית מחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח-התיכון ואפריקה. בשנים 2010-2009 ניהל, במקביל, את תכנית קרן קונרד אדנאואר לשיתוף-פעולה יהודי-ערבי במסגרת מרכז משה דיין באוניברסיטת תל-אביב, ובין השנים 2020-2007 ניהל את מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל-אביב.
בשנים 1989-1972 שירת ביחידה 8200, ב-1998-1989 שימש כיועץ לענייני ערבים במינהל האזרחי בגדה המערבית, וב-2002-1998 עמד בראש הזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר באמ"ן. בשני תפקידיו האחרונים עסק בתהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים. מנובמבר 1999 ועד ינואר 2001 שימש כיועץ לראש המשלחת הישראלית במשא-ומתן עם הפלסטינים על הסכם הקבע.
לאחר הפרישה מצה"ל פנה ללימודי התואר השלישי באוניברסיטת תל-אביב. במקביל, השתתף בצוותי חשיבה ופרויקטים מחקריים באוניברסיטת תל-אביב ומחוצה לה:
2006-2003 – פרויקט מחקר בנושא החברה הפלסטינית (בראשות פרופ' אשר ססר, במסגרת מרכז משה דיין); 2006-2004 – פרויקט מחקר משותף של אוניברסיטת תל-אביב והמועצה לביטחון לאומי בחקר תופעת המתאבדים הפלסטינים (בראשות תא"ל מיל. אלקנה הר-נוף ופרופ' אריאל מררי); 2005 - פרויקט "דיאלוג צבא-חברה" של המטה הכללי של צה"ל והמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא: "צבא וחברה בעימות המוגבל"; 2007-2005 - צוות חשיבה לגיבוש אסטרטגיה חלופית בנושא מדיניות ישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני (בראשות פרופ' יעקב בר-סימן-טוב ז"ל, במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל); 2009-2008 – צוות חשיבה לגיבוש מסגרת רעיונית חדשה ליחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל: "מאזרחות מנוכרת לאזרחות משותפת" (בראשות פרופ' יצחק רייטר, במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל).
לאפרים תואר BA בהצטיינות של החוג ללימודי המזרח-התיכון והחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל-אביב (1982); תואר מוסמך MA בהצטיינות של המכללה לביטחון לאומי והחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה (מחזור כ"ד, 1997); ותואר "דוקטור לפילוסופיה" מאוניברסיטת תל-אביב, על המחקר: "הפלסטינים בגדה המערבית: דפוסי התארגנות פוליטית תחת כיבוש ובשלטון עצמי" (2009).
תחומי המחקר המרכזיים של אפרים כיום הם החברה והפוליטיקה הערבית-הפלסטינית בישראל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, התנועה הלאומית הפלסטינית, וכן החברה הפלסטינית (חברה, פוליטיקה, כלכלה) בגדה המערבית וברצועת עזה. בעבר התמחה במצרים וירדן: היסטוריה מודרנית (פוליטית, צבאית וחברתית), ובאסלאם קיצוני באזור ובעולם (אידיאולוגיה, מבנים ארגוניים, שיטות פעולה).
פרסומים
ספרים
25 שנה לתהליך אוסלו – ציון דרך בניסיונות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני (עורך, ביחד עם יעל רונן והנרי פישמן).
אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום והוצאת כרמל, 2019.
החברה הערבית־הפלסטינית במדינת ישראל: עת לשינוי אסטרטגי בתהליכי השילוב והשוויון
המכון למחקרי ביטחון לאומי ומרכז תמי שטינמץ, תל אביב, יוני 2016
הנכבה בזיכרון הלאומי של ישראל (עורך, ביחד עם אמל ג'מאל). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ, מרכז וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי, 2015.
לאומיות ומוסר – השיח הציוני והשאלה הערבית. הוצאת כרמל, מרכז תמי שטינמץ (עורך), 2014.
דת ולאומיות – הנהגה והגות יהודית בשאלה הערבית. הוצאת כרמל, מרכז תמי שטינמץ (עורך), 2014.
התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני על ציר הזמן (עורך). המכללה האקדמית נתניה: מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי, ספטמבר 2014.
"פלסטין" – המדינה שבדרך? (עורך, ביחד עם יצחק גל). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ ומרכז משה דיין, 2012.
שיח מפות בסכסוך הישראלי-פלסטיני (עורך, ביחד עם יצחק שנל). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ, מרכז משה דיין, 2012.
ישראל ויוזמת השלום הערבית (עורך). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ, מרכז משה דיין, מרכז ע"ש דניאל אברהם, 2012.
יחסי צבא-חברה בישראל: השלכותיהם על קבלת החלטות בנושאי ביטחון ושלום (עורך). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ, 2011.
תהליך השלום: שבע עשרה יוזמות בעשר שנים – הערכה של יוזמות מדיניות ליישוב הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בעשור האחרון (מחבר, ביחד עם הנרי פישמן). מרכז פרס לשלום, המרכז הפלסטיני למחקרים אסטרטגיים, נובמבר 2010.
פוליטיקה, בחירות ושלטון מקומי ביישוב הערבי והדרוזי בישראל (עורך, ביחד עם אריק רודניצקי). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז משה דיין, תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף-פעולה יהודי-ערבי, 2010.
40 שנות שלטון בשטחים: השפעות על מדינת ישראל (עורך). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ, 2009.
התיישבות ועיצוב גבולות ישראל (עורך). אוניברסיטת תל-אביב: מרכז תמי שטינמץ, 2009.
העימות האלים הישראלי-פלסטיני 2004-2000 – המעבר מיישוב סכסוך לניהול סכסוך (מחבר, ביחד עם יעקב בר-סימן-טוב, קובי מיכאל ודניאל בר-טל). ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 2005.
