אודי דקל

על ישראל להציג תוכנית סדורה, רב-שלבית ומפורטת לפירוז רצועת עזה ובמסגרתה הקמת כוח ייצוב בינלאומי, בטרם יתקבלו החלטות אמריקאיות ובינלאומיות "מעל לראשה"

המזכר מציע תשתית מחקרית לניתוח ולהבנת אתגר אסטרטגי כבד משקל הניצב בפני מדינת ישראל – תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת. באמצעות ניתוח מגמות ותהליכים בזירה הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית והמשפטית, ובסיוע שיטת הערכה המבוססת על חוכמת מומחים ממגוון תחומים נבחנים הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי יהודה ושומרון והעירוב הגובר בין האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית. במזכר מתוארת מציאות של מדינה אחת באמצעות מספר תרחישים, ומהניתוח עולה כי היא תוביל להתלקחות אלימה, לפגיעה קשה במעמדה הבינלאומי של ישראל ולקריסת החברה והכלכלה הישראלית. כדי לבלום את התהליך מומלץ לקדם צעדי היפרדות מדינית, גיאוגרפית ודמוגרפית מהפלסטינים, לחזק את הרשות הפלסטינית כגורם יחיד שניתן לשתף עימו פעולה, לשמור את מפתחות הביטחון בידי ישראל ולרתום את מדינות ערב המתונות לקידום הנורמליזציה, לשיקום עזה ולשיפור הכלכלה ומצבם של הפלסטינים בתחומי הרשות הפלסטינית.

איך נראה השינוי חסר התקדים ברשת השלוחים של משטר האייתולות בזירות השונות - ומהן המשמעויות לישראל ולארה"ב?

מה אפשר ללמוד מאירועי סיפוח טריטוריות שהתבצעו באורח חד צדדי בהיסטוריה העולמית?

בראשית שנת 2021 פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מזכר בנושא תהליך אנאפוליס: האם החמצנו הזדמנות (אחרונה) להסדר של שתי מדינות בזירת הסכסוך הישראלית-פלסטינית? ההקשר למזכר הוא השיח המתרחב בציבור הישראלי הגורס כי נסתם הגולל על פתרון שתי המדינות, לצד חוסר ידיעה בציבור מהו תהליך אנאפוליס, ואם ועד כמה היינו קרובים להסדר המבוסס על פתרון 'שתי מדינות לשני עמים'. ממצא מרכזי של המחקר מצביע על כך שגם ניהול מקצועי וענייני לא הביא להסכם המיוחל. בתקופת תהליך אנאפוליס בשנים 2008-2007 התחברו תנאים מיטביים למשא ומתן ועלתה הזדמנות פז להגיע להסדר: רגיעה ביטחונית לאחר שנות הטרור הקשה של האינתיפאדה השנייה; נבנו יחסי אמון בין מנהיגים - ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס; גובש מראש מתווה משא ומתן במשותף עם הצד הפלסטיני וארצות הברית; ושולבו גורמים מקצועיים בוועדות שעסקו בסוגיות ההסדר; מערכת בינלאומית תומכת ועוד. להבנתנו, ממשל ביידן, שמעוניין לשמר את קיימות אופציית שתי המדינות, יכול להפיק תועלת מהלקחים שנותחו והופקו, אם יפעל להתנעה מחדש של תהליך מדיני.