קורות חיים

    ארקדי מיל-מן הוא חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי. היה שגריר ישראל ברוסיה (2003-2006) ושגריר ישראל באזרבייג׳אן (1997-2000). התחיל את הקריירה במשרד החוץ הישראלי כחוקר בכיר לברית המועצות במרכז למחקר המדיני ובהמשך היה מנהל מחלקה במרכז האחראית על מחקר של רוסיה והמזרח הרחוק. כמו כן, מיל-מן שירת כסגן ראש קבוצת הדיפלומטים הישראליים במוסקבה (1989-1990) לפני חידוש היחסים עם ברית המועצות. הוא הקים את שגרירות ישראל בקזחסטאן (1992) ושירת כממונה הישראלי הראשון במדינה זו. בהמשך שירת כיועץ וציר בשגרירות ישראל במוסקבה ומילא תפקידים שונים במטה משרד החוץ הקשורים במדינות במרחב הפוסט-סובייטי.

    לאחר הקריירה הדיפלומטית עבד מיל-מן, בין היתר, בהיי-טק הישראלי, ניהל עם שותפים קרן הון סיכון שהשקיעה בחברות הזנק ישראליות. מיל-מן למד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית (מדע המדינה, יחסים בינלאומיים והיסטוריה).

    ארקדי מילמן
    ארקדי מיל-מן
    חוקר בכיר
    הורדת תמונה
    מבט על
    הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי
    תקרית הפלת מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" חשפה את היחסים המורכבים בין רוסיה לשכנותיה הפוסט-סובייטיות ואת נסיגת השפעתה באזור לטובת שחקנים חדשים
    9 בינואר, 2025
    מבט על
    מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
    מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
    2 בדצמבר, 2024
    מבט על
    רוסיה חותרת לשיתוף פעולה מוגבר עם איראן
    מה עומד מאחורי הידוק היחסים בין טהראן ומוסקבה?
    11 בנובמבר, 2024
    פרסום מיוחד
    יחסי רוסיה-איראן
    סקירה נרחבת של התפתחות היחסים בין טהראן ומוסקבה, החל מהקמתה של הרפובליקה האסלאמית ועד לעליית המדרגה המשמעותית ביחסים שנרשמה ברקע המלחמות בסוריה, באוקראינה ובעזה
    7 באוגוסט, 2024
    מבט על
    הבחירות לנשיאות רוסיה מעיני בלוגרים צבאיים רוסיים
    כיצד מעצבים ערוצי הטלגרם של בלוגרים צבאיים מובילים את דעת הקהל הרוסית?
    16 באפריל, 2024
    עדכן אסטרטגי
    מוסד המשפחה הרוסי בראי שלטון פוטין ומלחמת רוסיה-אוקראינה
    מוסד המשפחה הוא מרכיב עיקרי בזהות המדינית של רוסיה כיום. מתחילת המלחמה נגד אוקראינה המשטר מבנה באמצעות מוסד המשפחה את אופיו הלעומתי והבדלני מהמערב, וכן מצדיק בשמו את הפעולה הצבאית על אדמת אוקראינה. הנחלתו של דגם משפחתי פוטיניסטי – המורכב ממשפחה מרובת ילדים ומברית נישואין מסורתית – משמשת את השלטון, בחסות המלחמה, בהמשך ביסוס המגמה האוטוריטרית במדינה וההשתלטות על הספֵירה הפרטית של האזרחים. בתוך כך מופעלים אמצעים דכאניים כלפי קבוצות מוקצות מבחינת חברתית, ונפגעות זכויות של נשים. הדגם המשפחתי הפוטיניסטי משמש גם להצדקת הלחימה באוקראינה, הנתפסת במונחים ערכיים כמלחמה אידיאולוגית כנגד מדינות המערב הליברלי, ובראשן ארצות הברית, ונגד יחסן למשפחה.