עדי קנטור

לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל אירועי ה–7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. על ישראל לגבש אסטרטגיית התמודדות ארוכת טווח מול חזית ישנה-חדשה זו, המסכנת את האינטרסים של מדינת ישראל ומערערת את ביטחונם של יהודים וישראלים ברחבי העולם, בעודה מאתגרת את יציבותן של הדמוקרטיות הליברליות.

עדי קנטור, חוקרת בפרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, סוקרת את התפתחות המושג 'אנטישמיות' בשיח המחקרי ואת העיסוק במקורות הרעיוניים והאידאולוגיים העומדים בבסיסה של תופעת האנטישמיות. היא מתארת את  גלגוליו של המושג 'אנטישמיות' ואת סוגיות המפתח העיקריות אשר ליוו ועיצבו את השיח המחקרי על אודותיו בזמן החדש. מטרתו של המאמר לספק מסד תאורתי ומושגי ולהעניק 'כלי עבודה' תשתיתיים למבקשים לבחון ולאפיין את תופעת האנטישמיות של ימינו.

לפניכם קובץ מאמרים שהינו תוצר של פרויקט מחקר מקיף בנושא תופעת האנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית. במהלך שנת 2020, צוות הפרויקט ב-INSS למד וחקר את הנושא – בין היתר באמצעות פגישות עם עשרות מומחים בתחום מעולמות המחקר והעשייה – במטרה לנתח את התופעה על מקורותיה, מאפייניה וביטוייה השונים; ולהציע  צעדים לשיפור ההתמודדות עימה. המאמרים בקובץ מתמקדים בהיבטים ובמרכיבים שונים של תופעת האנטישמיות בארצות הברית (האיום והמענה), כבסיס להערכת מצב כוללת ולגיבוש המלצות מדיניות. המאמרים נכתבו על-ידי חוקרי צוות הפרויקט במכון ועל-ידי מומחים רבים מחוץ למכון שנרתמו לפרויקט. הם יפורסמו בהדרגה כסדרת מאמרים, במהלך שנת 2021, עד להשלמת הפרויקט ופרסום הקובץ המלא. בעמוד זה ניתן לעקוב אחר התקדמות הפרויקט ולעיין במאמרים שהתפרסמו עד כה.

גל מבקשי המקלט שהגיעו לאירופה בשנים 2015 — 2016 יצר אתגר משמעותי לאיחוד האירופי. הצורך לתת מענה לצורכיהם של למעלה ממיליון אנשים, שחלקם הגדול נמלטו מאזורי עימות, העלה מתחים חריפים בין מדינות האיחוד בנוגע לשאלת פיזורם של מבקשי המקלט בין מדינות היבשת. מתחים אלה איימו על לכידות האיחוד האירופי ועל יציבותו הן מבחינה פנים־מדינתית והן מבחינה בין־מדינתית. ברמה הפנים־מדינתית, מאז קיץ 2015 התגברו קולותיהם של פוליטיקאים אירו־סקפטיים, שניצלו את החשש הציבורי הגדול ממבקשי המקלט כדי לתקוף את האיחוד האירופי ולחזק את ההתנגדות לאינטגרציה האירופית במדינותיהם. מערכה פוליטית זו הייתה בין הגורמים המרכזיים להכרעת משאל העם בבריטניה לטובת יציאה מהאיחוד. ברמה הבין־מדינתית הביאה ההתנגדות לקבלתם של מבקשי המקלט לחיכוכים משמעותיים בין "מדינות השער" של האיחוד ובהן יוון ואיטליה, שנטל קבלת מבקשי המקלט נפל לפתחן, לבין מדינות האיחוד בצפון־מזרח אירופה, שעמדו בסירובן לפיזור שוויוני של מבקשי המקלט. גם החלטת הנציבות האירופית שאושררה על ידי בית המשפט האירופי לצדק לא הצליחה להביא למדיניות מוסכמת בין המדינות באיחוד. השילוב של התנגדות פוליטית חריפה בתוך המדינות לקליטת מבקשי המקלט, היעדר מוסדות חזקים של האיחוד האירופי לענייני הגירה וסולידריות נמוכה בין מדינות אירופה עשוי להפוך לאיום חמור אף יותר על יציבות האיחוד האירופי, אם הגעתם של מבקשי המקלט תימשך בקצב הנוכחי.

מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.

אירופה משנה את פניה בשנים האחרונות. מול השאיפה להקים קולקטיב אירופי מאוחד ניצבות כיום סוגיות כבדות משקל, הקוראות תיגר על שלמות האיחוד ועל יכולתם של קברניטיו להצעידו לעבר עתיד בטוח. אחת הסוגיות החשובות היא ערעור היחסים בין מדינות מזרח אירופה ומערב אירופה, במיוחד לנוכח משבר ההגירה של 2015. מאמר זה יבחן את השאלה: כיצד באה לידי ביטוי המתיחות בין מדינות מזרח אירופה )מדינות וישגראד( ומערב אירופה באיחוד, האם היא אכן מערערת את יציבותו ומהן המשמעויות מבחינת ישראל.