קורות חיים

    ד"ר מרק הלר הוא חוקר בכיר (אמריטוס) במכון למחקרי ביטחון לאומי וגם חוקר לא-תושב במכון המזרח-התיכון בוושינגטון. ד"ר הלר קיבל את תואר ה-.B.A שלו במדעי המדינה ובכלכלה מאוניברסיטת טורונטו והשלים לימודים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד, שם קיבל תואר .M.A בלימודי המזרח התיכון ותואר דוקטור (PhD) במדעי המדינה. ב-1979 הוא הצטרף למרכז למחקרים אסטרטגיים – לימים, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים. הלר לימד פוליטיקה מזרח-תיכונית ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ובמספר אוניברסיטאות אמריקאיות, כולל אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת הרווארד. הוא כיהן כמתאם מחקרים במכון הקנדי לשלום וביטחון בינלאומיים ב-1991, ושימש גם עמית מחקר אורח במרכז ללימודים בינלאומיים בהרווארד, במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בלונדון, במרכז וודרו ווילסון לחוקרים בינלאומיים בוושינגטון, ובמכון הגרמני למחקרי ביטחון ויחסים בינלאומיים בברלין.

    ד"ר הלר כתב בהרחבה על סוגיות מדיניות ואסטרטגיות של המזרח התיכון. בין ספריו: מדינה פלסטינית: השפעותיה על ישראל (1983), בלי תופים וחצוצרות: הסדר לסכסוך הישראלי-פלסטיני (עם סרי נוסייבה, 1991), ו-ישראל והפלסטינים: חלופות מדיניות לישראל, (נערך ביחד עם רוזמרי הוליס, 2005). פרסומים נוספים כוללים:

    The Dynamics of Soviet Policy in the Middle East: Between Old Thinking and New; Europe & the Middle East: New Tracks to Peace?, Continuity and Change in Israeli Security Policy Adelphi Paper No. 335, The United States and Israel: The Risks of Growing Apart.

    מאמרים ומאמרי דעה של ד"ר הלר הופיעו בכתבי עת מקצועיים ובעיתונים מובילים בארץ ובעולם. הוא גם שימש שנים רבות כעורך של פרסומים שונים של מרכז יפה/המכון למחקרי בטחון לאומי: מאזן הכוחות במזרח התיכון, INSS Insight, ("מבט על") Tel Aviv Notes, ו -עדכן אסטרטגי (Strategic Assessment)

    מרק הלר
    מרק הלר
    חוקר בכיר (אמריטוס)
    הורדת תמונה
    jcssmh@tauex.tau.ac.il
    03-640-0407
    פרק בקובץ
    התמודדות עם ה-BDS : מגבלות כוחה של ההסברה
    מטרתם של מייסדי תנועת החרם, ה־BDS ,היא הרס מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר שהתפכחו מהאשליה שבאמצעים צבאיים ניתן להסב לאחור את הקמתה של ישראל, החליטו אנשי הגרעין הקשה של ה־BDS לפנות לאסטרטגיה עקיפה, לא אלימה, שלכאורה מבטיחה את השגת היעד הזה: דה־לגיטימציה פוליטית ופגיעה כלכלית שיובילו לבידוד, לדמורליזציה ולהרס פנימי — לרבות הגירה בהיקף גדול של מי שסובלים נפשית ומעשית מהיותם אזרחים של ישות מצורעת, ובעקבות זאת קבלת דרישות תנועת ה־BDS ,לרבות מימוש "זכות השיבה" של מיליוני צאצאים של פליטים פלסטינים, עד להתפוררות מלאה של החזון הציוני.
    6 בפברואר, 2017
    פרק בקובץ
    סוריה ועיראק לאחר המדינה האסלאמית
    בשנת 1881 הצהיר איש דת סודאני בשם מוחמד אחמד על היותו ה'מהדי' (המוּנחה בצורה נכונה), ופתח במרד נגד הממשל המצרי ששלט בסודאן. הוא השיג הצלחה כה מרשימה ויוצאת דופן נגד הצבא המצרי, עד שבריטניה חשה חובה להתערב. היא שלחה במעלה הנילוס כוחות גדולים בפיקודו של גנרל צ'רלס גורדון במטרה להקל את המצור על חרטום, אולם העיר נכבשה בינואר 1885 . המהדי עצמו מת זמן קצר לאחר מכן, אך המדינה שהקים והוריש לממשיכו המיועד, החליף עבדאללהי אִבּן מוחמד, שרדה עד ספטמבר 189 , כאשר צבא אנגלי־מצרי בהובלת הלורד קיצ'נר הביס את הכוחות העיקריים של המהדי. הח'ליף נמלט עם שרידי כוחותיו עד שנתפסו באוּם בנובמבר 1899 , ו'המדינה האסלאמית של המהדי' (Umm Diwaykarat) דיוואיקאראט חדלה להתקיים. אולם למרות תבוסת מדינתו של המהדי בשדה הקרב, "האידאולוגיה שלה נשארה, והתפרצויות של תנועת המהדיסטים החדשה נמשכו עוד זמן רב".
    1 בדצמבר, 2016
    פרק בקובץ
    תהפוכות אזוריות במזרח התיכון
    18 בינואר, 2016
    פרק בקובץ
    חלק ד': ההשלכות האזוריות של "הסכם וינה"
    1 ביולי, 2015
    מבט על
    אחרי מבצע ''סופה נחרצת'' ולפני עסקת גרעין עם איראן: הגבול לתיאום ישראלי-סעודי
    בהחלט ייתכן, כי הערכות איום דומות אכן מסייעות לייצר מגעים חשאיים כאלה ואחרים בין דרגים ביטחוניים של ישראל ושל חלק מהמדינות הערביות, המודאגות מהצל שמעיבה השליטה האיראנית, וכי נוצר פוטנציאל להרחבת הקשרים בינן לבין ישראל. אולם, הערך המוסף לישראל של קשרים חזקים ו/או גלויים יותר עם מדינות המפרץ אינו מובן מאליו, ויש יסוד סביר להאמין שהיתרונות הטמונים בהם יהיו מעטים מכדי להצדיק את חשבון הנפש והמתחים הפוליטיים הפנימיים שהגישה האזורית עתידה לעורר בזירה הפנים-ישראלית. יתר על כן, יהא אשר יהא הפוטנציאל של הגישה האזורית, יתרונותיה לא יוכלו להתממש ללא התקדמות ברורה בשאלה הפלסטינית, או אם זו אינה אפשרית – וזה לא תלוי בישראל בלבד – ללא לפחות ראיה משכנעת יותר לכך שהמכשול העיקרי אינו בצד הישראלי. אולם, הצגת ראיות כגון אלה תהיה כרוכה בשינויי מדיניות, שממשלת ישראל הנכנסת מראה כוונות מועטות בלבד לאמצם.
    10 במאי, 2015
    עדכן אסטרטגי
    דבר העורך
    "אובמה לא יניח לנתניהו"
    מרק הלר
    ,ראיונות וציטוטים
    3 במרץ, 2014
    כיצד לסכל את איום החרם
    מרק הלר
    ,מאמרים
    12 בפברואר, 2014
    "אובמה חושש מתסבוכת נוספת''
    מרק הלר
    ,ראיונות וציטוטים
    2 בספטמבר, 2013