בערב הפתיחה של הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, הוצגה סימולציה בינלאומית שערך המכון ובחנה ניסיון להביא להסדר ישראלי-פלסטיני, באמצעות ועידה בינלאומית, לאחר הסלמה ביטחונית. בעקבות הצגת הסימולציה שוחח תא"ל (מיל.) אודי דקל עם הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) ועמית מחקר בכיר במכון, גדי איזנקוט, ועם שרת החוץ לשעבר וחברה בוועד המנהל של המכון, ציפי לבני.

לקריאה על מהלך הסימולציה – לחצו על הלינק.

תחילה נשאל גדי איזנקוט על התנגדותה של ישראל לכינון ועידה בינלאומית לפתרון הסכסוך. איזנקוט ענה שעבור מדינת ישראל היגררות לוועידה בינלאומית, תוך כדי הסלמה רב-זירתית, זה מציב אותה בעמדה של חולשה. מדינת ישראל צריכה להגיע למשא ומתן על העתיד של המדינה מתוך עוצמה, כוח ויתרון, ולא כתוצאה מהיגררות לאירועים אלימים או כפייה חיצונית.

לבני הדגישה את הצורך בגיבוש חזון עבור מדינת ישראל, על מנת ללכת למהלכים מדיניים בעלי משמעות לעתידה. מתוך החזון יש לגזור את האינטרסים, את האסטרטגיה ואת הטקטיקה. האתגר המרכזי הוא שהחזון של מדינת ישראל נמצא במחלוקת ולכן קיים קושי ללכת לוועידה בינלאומית שאין הסכמה בתוך ישראל. היא חידדה שהרבה אנשים במדינת ישראל מביעים אנחת רווחה על כך שהעולם אינו עוסק בנושא הפלסטיני ואינו דוחק בישראל. אך המשמעות היא שאנו ממשיכים לנסוע לכיוון לא מוגדר שאיננו יודעים מהו היעד שלו. בהיעדר "וויז" לאומי משותף המכונית שבה המדינה נוסעת מידרדרת אט-אט לכיוון של מדינה אחת.

איזנקוט חיזק את דבריה של לבני והציע להפוך את מגילת העצמאות למסמך מכונן לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. המחסור באופק מדיני מזין את רעיון המדינה האחת, שמגביר אחיזתו בקרב פלסטינים צעירים. ישראל צריכה להצביע על מה היא רוצה על בסיס אינטרסים ארוכי טווח, מתוך עמדה של ביטחון עצמי ורצון לקחת יוזמה. על בסיס אלו להציב אבני דרך ולבנות גשר לעתיד טוב יותר לשני העמים. עם זאת, הוא הביע חשש כי בשל המצב הפוליטי והחברתי בישראל, לא ניתן לקבל כעת החלטות גורליות, עם זאת אפשר להצביע על היעד ארוך הטווח.

לבני הוסיפה שישראל נתונה במשבר זהויות ולכן קשה לה להגיע להחלטות גורליות, אך חשוב להכיר בכך שרוב הציבור מתנגד למדינה אחת דו לאומית. "הציבור צריך להבין שאלו שמייצגים את העקרון של שתי מדינות לשני עמים לא מתוך דאגה למדינה פלסטינית אלא לעתיד מדינת ישראל. ההיסטוריה שלנו כעם בישראל הוכיחה שאחרי קבלת הכרעות קשות נוצרה סביבם התלכדות. גם בהקמת המדינה והחתימה על הסכם השלום עם מצרים היו קבוצות שהתנגדו נחרצות למהלכים אלו, אבל בחלוף השנים גם אותן קבוצות אימצו אותם לחיקן."

איזנקוט סיכם "כששקט שואלים למה ליזום מהלכים מדיניים וכשיש הסלמה אומרים שזה לא הזמן למשא ומתן כדי לא להיתפס כגורם החלש. אם ההבנה היא שהאינטרסים הלאומיים הבסיסיים הם מדינה יהודית, דמוקרטית, מתקדמת, שוויונית וסובלנית, מדינה שתהווה אבן שואבת ליהודי העולם, חברה בקהילה הבינלאומית ובמערכת האזורית, צריך לקבל החלטות מכריעות על הזהות ועתיד של מדינת ישראל, על אף כל המחלוקות שיש בחברה הישראלית."