שורטי של גל פרל פינקל

בהרצאה שנשא לפני שנתיים במכינה הקדם-צבאית עצם, הדגיש תא"ל איתי וירוב, (מפקד אוגדת עזה דאז), את חשיבות הדמיון עבור מפקד צבאי. וירוב סיפר לחניכים על ספרו של התיאורטיקן והפרשן הצבאי הבריטי באזיל הנרי לידל הארט, "הצד השני של הגבעה". הספר בו פורש הכותב לקט משיחותיו עם מפקדים בכירים בצבא הגרמני מיד עם תום מלחמת העולם השנייה, נפתח עם אמירתו של הגנרל הבריטי וולינגטון, גיבור קרב ווטרלו, כי ניצח בקרבותיו משום שבילה את חייו בניסיון לנחש מה מצפה לו בצדה השני של הגבעה. הערה זו, כתב לידל הארט, "הפכה ברבות הימים לביטוי המציין את הדמיון הנדרש מן הגנרלים לנחש מה מתרחש "מצידה השני של הגבעה" – מאחורי חזית האויב ובמוחו של האויב." בשבוע שעבר נודע כי תחקיר פנים-צה"לי אודות מבצע "צוק איתן" קובע כי "ערב המבצע...

בחציה השני של המאה העשרים, ובפרט למן שנות התשעים שלה ואילך מוצאות עצמן הדמוקרטיות המערביות מנהלות שורה של עימותים צבאיים במצב עמום שאינו רגיעה, אך גם אינו מצב לוחמה מלא. העמימות שנוצרה בין תקופת שלום ורגיעה יחסית לבין שעת מלחמה בעת הנוכחית יצרה בעיה בהגדרת המצב, כשהמציאות מציבה שורת דילמות ומורכבות לכוחות הלוחמים, למדינאים ששלחו אותם ולציבור שממנו הם באים ואליו הם חוזרים. את התסבוכת הזו מנסה לפתור אמיל סימפסון בספרו "War from the ground up" ("מלחמה מלמטה למעלה", הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2012), דרך ניסיון לשרטט את אופי עימותי ההווה והעתיד. סימפסון שרת שש שנים בצבא הבריטי, בין היתר כמפקד מחלקה בגדוד הראשון של רג'ימנט רובאי גורקה המלכותי (רג'ימנט חיל רגלים קל ונייד שבו משרתים בני שבט...

בגיליון חודש יוני של הביטאון "מערכות" התפרסם מאמר מאת סא"ל (במיל') גור רוזנבלט, מג"ד מילואים, שדן בסוגיית איוש תפקיד מח"ט מילואים, סביב השאלה האם עליו להיות איש צבא קבע או מילואים. במאמר מצוין כי מפקד חטיבת הנגב, בה משרת רוזנבלט, אל"מ (במיל') בני בן ארי, הוא איש המילואים היחידי כיום המפקד על חטיבת מילואים. בן ארי, שטיפס בסולם התפקידים בחטיבה ממ"פ ועד מח"ט, יוחלף הקיץ באיש צבא קבע. בעבר מינוי אנשי מילואים למפקדי חטיבות מילואים היה דבר שבשגרה בצה"ל. אולם, הפיחות במעמדו של מערך המילואים בחברה הישראלית, בין היתר בשל הפחתת ושינוי מאפייני האיומים הביטחוניים על מדינת ישראל  (כפי שציין באחרונה ראש אמ"ן הרצי הלוי), ובשל הנטייה הכמעט אוטומטית של הצבא לקצץ כברירת מחדל בתקציב לאימוני המילואים בעת...

מלחמת לבנון השנייה היא המלחמה האחרונה בה ביצע צה"ל תמרון יבשתי רחב היקף הכולל כוחות מילואים. בעקבות חטיפת חיילי מילואים ב-12 ביולי 2006 החל צה"ל בפעילות קרקעית מוגבלת, שהתרחבה לכדי מהלך מתמרן בימים האחרונים של המלחמה. בשיא התמרון הקרקעי פעלו בלבנון כוחות מילואים משש חטיבות חי"ר ומשתי חטיבות שריון (לצד כוחות סדירים עליהם נשענה המערכה). בחינה של האופן שבו הופעלו ולחמו כוחות המילואים של צה"ל תראה כי לכאורה, כבכל מלחמה, חלק מן הכוחות פעל היטב וחלק פחות. אולם בחינה של התמונה הגדולה תגלה שמערך המילואים היה ברובו כ"צבא חלול" - כפי שכונה הצבא האמריקני שרוּקן ממשאביו לאחר מלחמת וייטנאם - שאנשיו אינם כשירים ומצוידים למשימותיהם. מערך המילואים של זרוע היבשה לא התאמן במסגרות גדולות יותר מגדוד בשנים...

במהלך מלחמת לבנון השנייה פשטו כוחות מסיירת מטכ"ל ומיחידת שלדג על יעדי חזבאללה בעיירה בעלבק שבעומק לבנון. המבצע יצר בקרב ההנהגה הצבאית של הארגון את התחושה שגם העורף הלבנוני לא מוגן מפני כוחות צה"ל, שביכולתם לפעול בו קרקעית ולא רק מן האוויר. מהלך שכזה היה כהגדרת מפקד הפעולה, האלוף טל רוסו, "כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב", וחייב את חזבאללה, ארגון שמשאבי כוח האדם שלו מוגבלים, לתגבר את יחידותיו האמונות על הגנת בקעת לבנון. בניגוד לקו המגע המבוצר בו נערך האויב לקראת מהלכי התמרון של צה"ל, העומק פגיע יותר. הוא מכיל נכסים רגישים המהווים מרכזי כובד (מפקדות, מאגרי אמל"ח אסטרטגיים והנהגה פוליטית), אך מאחר ולא ניתן להיות "חזק בכל מקום" הוא גם שמור פחות מקו החזית. בדצמבר 2015...

סוגיית המשבר ההומניטרי ברצועת עזה קיבלה דגש משמעותי בהערכת המודיעין לשנת 2016 שהגיש ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדברי אחד הח"כים שנכחו בפגישה עם ראש אמ"ן הוא הדגיש כי אם "לא יהיה שיפור, ישראל תהיה הראשונה שהדברים יתפוצצו עליה". נראה שהמצב בעזה נפיץ בשל המשבר ההומניטרי הקשה ברצועה וכי חמאס, כנגד רצונו, נדחק לקרן הזווית ועשוי להפר את הרגיעה שנשמרה מאז תום צוק איתן. לדברי ראש אמ"ן, שיפור התנאים הכלכליים ברצועה הוא תנאי הכרחי להרחקת תרחיש הסלמה ביטחונית. כגוף המודיעין של צה"ל, אמ"ן אחראי על הנחת תמונת המודיעין שממנה נגזרות הערכות המצב, התכניות האופרטיביות וגם תהליכי בניין הכוח בצבא. ההערכה השנתית של אמ"ן מנתחת את מכלול האיומים, הסיכונים וההזדמנויות לישראל בשנה...

ביום שבת, 16.5.2015, פורסם כי יחידת העילית "כוח דלתא" של הצבא האמריקני ביצעה פשיטה בכפר אל-עמר השוכן בקרבת דיר אל-זור במזרח בסוריה, במהלכה הרגו הלוחמים את אבו-סיאף, בכיר בארגון המדינה האסלאמית, ומספר פעילים נוספים בארגון. לאחר קרב קצר התפנה הכוח באמצעות המסוקים בהם הגיע, ושב לבסיסו בעיראק. הממשל האמריקני מיהר לאשר את פרטי הפשיטה, בהודעה שכללה לא רק לקיחת אחריות על הפעולה (אירוע חריג לכשעצמו, בין היתר משום שהממשל כמעט שאינו מכיר רשמית בקיומה של היחידה המבצעת), אלא גם הכרזה מפורשת כי הפעולה לא תואמה מראש עם משטרו של הנשיא אסד. חשוב לציין שאין זה המבצע הראשון שביצעו כוחות אמריקניים בשטח מדינה ריבונית שכנגדה אין ארצות הברית מנהלת מלחמה. קדמו לפעולה זו מבצעים רבים ברחבי העולם, הידועים שבהם...

'מבצע אנטבה', קרב אום כתף, 'מבצע מוקד' 'מבצע יואב', קרבות צליחת התעלה וכיתור הארמיה המצרית היו מאבני היסוד שהקנו לצה"ל את המוניטין, ממנו הוא נהנה עד היום, של צבא לוחם, יצירתי, יעיל ומנצח. ואכן, כולם בלא יוצא מן הכלל נשענו על תעוזה רבה, ניהול סיכונים ומקצועיות צבאית גבוהה. אולם נשאלת השאלה האם צה"ל עדיין כזה? האם צה"ל הוא עדיין אותו כוח לוחם המציג רמת לחימה גבוהה לצד תעוזה ויצירתיות, או שמא יתרונו היחסי בשדה הקרב, יתרון של כמות ולא של איכות - הוא המביא להישגיו? בחלק מן המבצעים באינתיפאדה השנייה הצטייר צה"ל כצבא שמפקדיו חושבים מחוץ לקופסה. כך למשל כאשר נמנעה חטיבת הצנחנים מלנוע ברחובות שכם, חשופה למארבים ומטענים. במקום זאת התקדמה החטיבה מבית לבית, מוגנת מפני אש צלפים, תוך שלוחמיה שוברים...

באימוני לוחמה בטרור (לוט"ר) נהוג לדבר על המעבר "מאפס למאה", מושג השאול מעולם מנועי הרכב ובו בעצם בודקים כמה זמן דרוש לרכב העומד במקום להגיע למהירות 100 קמ"ש. בלוט"ר משמש מושג זה לתיאור המעבר ממצב של שגרה נטולת איומים לאירוע לחימה בטווחים קרובים שבו המהירות והנחישות שיגלה הלוחם יקבעו את התוצאה. על כן, באימוני הלוט"ר נמדד החניך בהתאם ליכולתו להתמודד עם השינוי הקיצוני, "להעביר הילוך" – לקבל החלטות טקטיות נכונות וזריזות בהתאם לתמונת המצב – ולגלות לוחמנות וקשיחות. למה הדבר דומה? לצבא המצוי בשגרה בפעילות ביטחון שוטף ושמירה על הגבולות, כאשר לפתע אירוע בודד מותח את הקפיץ ומחייב אותו לעבור באחת לחירום ואף למלחמה. השאיפה לקיצור משך הלחימה, בכדי למזער את הפגיעה בעורף האזרחי בישראל, מחייבת שמירה על...