שורטי של אופיר וינטר

בשבוע הראשון של אפריל 2017 ערך נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, ביקור רשמי בארצות הברית, ששיאו מפגש פסגה בבית הלבן עם עמיתו האמריקאי, דונלד טראמפ. תוצאות הביקור טרם התבררו במלואן, אך נראה שכבר עתה ניתן לקבוע כי אחת הסוגיות המרכזיות בהן עסקה התקשורת העולמית לקראתו - האפשרות לקידום הליך משפטי להכללת האחים המוסלמים ברשימת ארגוני הטרור בארצות הברית  - הסתיימה בלא כלום. כישלון המהלך לימד על מגבלות הכוח עמן מתמודד הנשיא האמריקאי הטרי בזירה הפנים-אמריקאית והבינלאומית, ומנגד - חשף את סדרי העדיפויות הנוכחיים המנחים את המשטר במצרים. מצרים לא הסתירה את שביעות רצונה מבחירתו של טראמפ לנשיא. ערב כניסתו לבית הלבן הכריזה הכותרת הראשית של היומון המצרי הממסדי "אל-אהראם" כי "ארצות הברית נערכת למאבק באחים...

האלימות שפרצה בשבועות האחרונים הותירה את הציבור בפני הרבה שאלות בנוגע למניעים שעמדו מאחוריה, בתוך ההקשר המוכר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גורמים המנתחים את האירועים מתייחסים בין השאר למאבק דתי למאבק לאומי, לביטוי אינדיבידואלי למצוקות חברתיות ולסוגיות נוספות הקשורות באירועים האלימים. אולם, נדמה כי יש חשש מסוים משילובו בשיח של נושא אחד, בעל זיקה לאירועים, שאינו עולה חרף שליטתו משך פרק זמן ארוך בכותרות: 'המדינה האסלאמית'. מעת לעת מוזכרות כבדרך אגב השפעות של הישות המהפכנית שמבוססת בסוריה ובעיראק על השוליים של החברה הפלסטינית והחברה הערבית בישראל, ובימים האחרונים אף פורסמו סרטונים מטעמה המגבים ומעודדים את הפגיעה ביהודים בישראל - אך האם יש בכך ממש? האם באמת ניתן למתוח קו ישר בין הרוח "הדאע"שית"...

בשלהי הימים המתוחים של האינתיפאדה השנייה, כסטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, נתקלתי במודעה זעירה בנוגע למפגש עם מחזאי מצרי נודע בשם עלי סאלם שיקריא לסטודנטים מיצירותיו וישוחח עמם על ענייני השעה. שריינתי את המועד והמתנתי בהתרגשות להזדמנות הלא שגרתית להיות שותף למפגן כה נדיר של נורמליזציה תרבותית בין המדינות שהמציאו את ייצור הכלאיים המכונה "שלום קר". האולם שנבחר למפגש היה מהגדולים באוניברסיטה, השעה הייתה נוחה והציפייה של המארגנים הייתה לקהל גדול, אך עד מהרה התברר שרק בודדים נענו להזמנה והאירוע הועבר לכיתה קטנטונת בניסיון לעמעם את המבוכה. בדיעבד, מי שלא הגיע הפסיד. סאלם, אשר תמיד היה איש של איכות ולא של כמות, כבש את הלב והצחוק של הקהל בעזרת סיפוריו השנונים ורוויי הביקורת על אפיזודות...

שני מאורעות אשר נוגעים למשבר הסורי עמדו בימים האחרונים במוקד תשומת הלב העולמית. הראשון - משיית גופת הפעוט הכורדי חסר האונים, איילן, אשר טבע בלב ים אחרי שסירתו התהפכה בדרך מטורקיה ליוון; השני - ההתנקשות בחיי השיח' הדרוזי, וחיד אל-בלעוס, מראשי העדה בסוריה. אף על פי ששני המאורעות אינם קשורים במישרין, סמיכותם הבליטה תופעה רחבה ומשותפת: הפרימה ההדרגתית של ברית האינטרסים בת עשרות השנים בין המשטר העלווי למיעוטים האתניים והדתיים בסוריה. הבריתות בין שושלת אסד לדרוזים, לנוצרים, לכורדים ולאסמאעילים במדינה, שנרקמו בימיו של חאפט' אל-אסד, היו במשך ארבעה עשורים אחד מיסודות שרידותו של המשטר הסורי. המיעוטים נטו לתמוך בסדר הפוליטי שהעניק דומיננטיות לעדה העלווית – גם היא עדת מיעוט – מתוך תפישה שסדר זה יעניק...

האינתיפאדה המדינית עליה הכריזה הרש"פ נגד ישראל בזירה הבינלאומית, אשר סימנה לה כיעד את האו"ם ואת ביה"ד הבינלאומי הפלילי בהאג, צפויה להגיע בשבועות הקרובים לזירת התמודדות חדשה, רגישה ומאתגרת - הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א). אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ידון קונגרס פיפ"א שיתכנס בציריך ב-29-28 במאי בהצעה הפלסטינית להשעיית חברותה של ישראל בארגון. החלטה מסוג זה תצריך רוב מיוחד של שלושה-רבעים מ-209 המדינות החברות בפיפ"א, כאשר יושבי ראש התאחדויות הכדורגל האסייתית, הערבית והמצרית הצהירו זה מכבר על התייצבותם לצד הפלסטינים. גם אם בהצבעה לא יושג הרוב המיוחס, הרי שעצם קיומה יקרב את ישראל צעד נוסף אל עבר מדרון דה-הלגיטימציה ויחזק סטיגמות שליליות הרווחות אודותיה בדעת הקהל העולמית. יו"ר התאחדות...

נפקדותה הכמעט-קבועה של ישראל מהמונדיאלים מצערת כל אוהד כדורגל ישראלי שחולם לראות את גיבוריו מתמודדים על במת הכדורגל היוקרתית בעולם, אך מעבר לכך, היא מונעת תשובות לכמה שאלות פוליטיות מסקרנות, כגון: מה היה קורה אילו קבוצות כמו אלג'יריה ואיראן היו מוגרלות לשחק נגד ישראל? האם ערוצים ערביים היו משדרים את משחקיה של ישראל בטורניר? כיצד הייתה מתקבלת במדינות ערב השתתפותם של שחקנים ערבים בנבחרת ישראל? ואיך היה מתייחס העולם הערבי להצלחותיה, או יותר סביר – לכישלונותיה בטורניר? שאלות אלו ואחרות גם מעוררות תהייה לגבי תפקידו האמיתי של הכדורגל ביחסים בין אומות ועמים: האם הוא אכן, כמו שקיוו מייסדי פיפ"א, מוביל לקירוב לבבות בין עמים, לביטול מחיצות, להפלת חומות וליצירת שפה משותפת המדלגת מעל מחסומים של לאום,...