בלוג זה מציג עמדות, רעיונות ותובנות של חוקרות וחוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי, באופן בלתי פורמלי ובלתי אמצעי. הטקסטים הם על דעת הכותבות והכותבים בלבד ואינם מייצגים את דעת המכון.
צו ההגירה הנשיאותי – מגמות והתפתחויות
27 בפברואר, 2017
ב-27 בינואר פרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צו נשיאותי בשם "הגנה על האומה מפני כניסת טרוריסטים זרים לתוך ארצות הברית", בו קבע כי תוגבל לתקופת זמן מסוימת כניסתם למדינה של מהגרים ופליטים אזרחי עיראק, סוריה, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן. הצו תפס את הציבור והממשל האמריקאי בהפתעה ועורר גל של ביקורת, שעיקרה כי הצו מהווה הסדר מפלה נגד מוסלמים.
המבקרים מדגישים כי המדינות ברשימה אמנם נבחרו בטענה כי הן מועדות לטרור, אך הממשל לא טרח לבסס הנחה זו. הם מציינים כי הצו מתייחס למתקפת 11 בספטמבר כאירוע שמדגיש את חשיבות קיומה של ביקורת על הליך קבלת הוויזות, זאת על אף שהמפגעים במקרה זה הגיעו ממצרים, לבנון, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - מדינות שאינן מנויות בצו. חיזוק נוסף לטענה כי מדובר בהסדר מפלה עולה...
צה"ל ומשפטניו מסכנים את צבאות העולם – האמנם?
22 ביוני, 2015
לאחרונה (20.6.15) התפרסם באתר YNET מאמר המבוסס על כתבה בערוץ 20, לפיו "בעולם גוברת הביקורת על המדיניות הייחודית של צה"ל בכלל ובפרט של משפטני ענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית (דבל"א) ביחס לפגיעה באזרחים בזמן הקרב". לשם שינוי, הטענה אינה שדבל"א מאפשרת לצבא להפעיל כוח מוגזם המאפשר פגיעה מופרזת באזרחים, אלא שהיא קובעת מגבלות מוגזמות שיוצרות "תקדים בלתי סביר בפני מדינות דמוקרטיות אחרות העשויות למצוא את עצמן במלחמות א-סימטריות נגד שחקנים לא מדינתיים אכזרים הרומסים את דיני המלחמה". המאמר מתבסס על ציטוטים של מומחים מגרמניה וארה"ב ואף של הח"מ כסימוכין לטענה.
בהתייחסות כללית לנאמר, כפי שהטענה הראשונה של מתן אור ירוק להפרות של דיני המלחמה אינה נכונה, אף הטענה לפיה דבל"א מגבילה יתר על המידה את...
המדינה האסלאמית במבחן המשפט הבין-לאומי
,
29 באפריל, 2015
בהודעה שפורסמה לאחרונה ע"י משרד תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי, פטו בנסאודה, תיארה התובעת כי מאז קיץ 2014 היא מקבלת פניות ועדויות רבות אודות הפשעים הנוראיים אשר בוצעו לכאורה ע"י המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק, ביניהם הוצאה המונית להורג, אונס נשים, עינויים, רצח עם של מיעוטים דתיים ואתניים, וכן פגיעה והשמדת נכסי תרבות המצויים בשתי המדינות. בעקבות פניות חוזרות ונשנות, ראתה לנכון התובעת להבהיר את עמדת התביעה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בנוגע לסמכות שיפוטו של בית הדין על פשעים אלו.
"ללא ספק אלו פשעים רציניים המעלים דאגה לקהילה הבינלאומית ומאיימים על השלום, הביטחון ומצב האזור והעולם", פותחת בנסאודה את הודעתה. פתיחה זו מעודדת מעט מעצם הכרתה בתהפוכות אשר עובר איזור זה, ומעוררת תקווה כי עם...