תוכנית ליפקין-שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרכז פדרמן לחקר הסייבר שבאוניברסיטה העברית ערכו כנס מקוון על האתגר של המדינות הדמוקרטיות במאבק בהפצת ידיעות כוזבות במדיה החברתית.
לפלטפורמות המדיה החברתית השפעה עמוקה וגדלה כל הזמן על השיח הציבורי, על יחסים בין קבוצות שונות ועל היכולת להסכים על אמת משותפת. הפצת דיס-אינפורמציה, יצירת ''תיבות תהודה'', וקיטוב בין קבוצות שונות הן חלק מהתופעות השכיחות ברשתות החברתיות. בעוד מדינות כמו סין, סינגפור ומצרים פיתחו בשנים האחרונות כלים משפטיים להתמודדות עם תופעות כמו ''חדשות כזב'', למדינות דמוקרטיות שמבקשות להימנע ממשטור השיח, יש קושי של ממש בפיתוח מענים להתמודדות עם האתגרים הללו. הקושי הזה נובע בין השאר מהיעדר חזון ושפה לתיאור התפקיד של המדיה החברתית, כאחת מהמוסדות החברתיים המשמעותיים בחברה דמוקרטית בעידן המידע.
באירוע נפגשו מומחים מתחומים שונים לסיעור מוחות, במטרה לחשוב ביחד אילו תפקידים, תכליות ואחריות ראוי שיהיו לפלטפורמות מדיה חברתית, על מנת לקיים ולאפשר שגשוג של חברות דמוקרטיות גם בעידן הנוכחי.
סדר יום:
דברי פתיחה
פרופ' יובל שני, האוניברסיטה העברית בירושלים
בירור המציאות בעידן פוסט-אמת
תא''ל (מיל.) איתי ברון, המכון למחקרי ביטחון לאומי
מדיה חברתית כתשתית דמוקרטית
דר' תומר שדמי, האוניברסיטה העברית בירושלים
עיתונות בעידן הפלטפורמות הדיגיטליות
גיא רולניק, בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת שיקגו
לסדוק את תיבת התהודה של הרשתות חברתיות
כנרת רוזנבלום, סופרת ויועצת ארגונית
מדיה חברתית והנגשת מידע מדעי
דר' קרן ילין מור, אוניברסיטת תל אביב
מה דמוקרטיה צריכה?
פרופ' יונתן יובל, אוניברסיטת חיפה