מלגות מחקר על שם ניובאואר

תכנית ניובאואר הושקה במארס 2006 והיא ממומנת על ידי ג'נט וג'וזף ניובאואר מפילדלפיה, פנסילבניה. תוכנית מענקי המחקר ע"ש ניובאואר מעניקה הזדמנות לסטודנטים לתואר שלישי להשתלב בפעילויות המכון למחקרי ביטחון לאומי. מינויים אלה מתאימים במיוחד לתלמידי תואר שלישי, הכותבים עבודת דוקטורט בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק של המכון למחקרי ביטחון לאומי ולמושג הביטחון הלאומי במובנו הרחב. תכנית מענקי ניובאואר תאפשר למתקבלים לשורותיה להשלים את תהליך כתיבת עבודת הדוקטורט ובמקביל לרכוש ניסיון בתחומי התמחותם. הם ישתלבו בעבודת המחקר במכון, בהנחיית מנהלי תכניות מחקר או חוקרים בכירים, כל אחד על-פי תחומי עיסוקו. המינויים הם לשנה אחת עם אפשרות חידוש לשנה נוספת.

עד עתה השתתפו בתכנית 58 מלגאים. 12 מהם השתלבו כחוקרים במכון לאחר תקופת המלגה וארבעה מהם משמשים כבר כחוקרים בכירים במכון.

אחרים השתלבו בתחומי מחקר ואקדמיה מחוץ למכון, חלק השתלבו במשרות ממשלתיות מקצועיות בכירות ואחרים בארגוני חברה אזרחית בארץ ובחו"ל.

המכון מעודד תלמידי מחקר מצטיינים מאוניברסיטאות בישראל ובחו"ל להגיש מועמדותם. המועמדים מתבקשים לשלוח קורות חיים, הצעת דוקטורט מאושרת ומסמך מטעם האוניברסיטה המעיד על אישורה, מכתב המלצה ממנחה הדוקטורט ומכתב המלצה נוסף אחד לפחות.

לחצו כאן לפרטים נוספים על הגשת המועמדות לתוכנית (2024 - עברית)

לחצו כאן לפרטים נוספים על הגשת המועמדות לתוכנית (2024 - ערבית)

אנו מזמינים את הדוקטורנטים המצטיינים לפנות ולהגיש את מועמדותם עד 20.6.2024.

שאלות נפוצות

במה המכון עוסק? 

הסתכלות מעמיקה באתר המכון תסייע להבין את התחומים שבהם המכון עוסק ומומלץ להקדיש לכך זמן לפני ההגשה למלגה. באופן כללי ניתן לומר שהמכון למחקרי ביטחון לאומי עוסק בסוגיות הקשורות לביטחון הלאומי של ישראל במובן הרחב של המושג.

מה מצופה מהמלגאים/יות? 

הציפייה היא שהמלגאים ייקחו חלק בפעילויות המכון, חלק באופן פיזי וחלק מרחוק, בהיקף של 20 שעות שבועיות. אנחנו מעודדים גם שתלמידי/ות מחקר מחו"ל יגישו אך נדרש שבסיס הקבע שלהם בשנים של קבלת המלגה יהיה בישראל וגם יוכלו להגיע פיזית למכון.

אני מקבל/ת כבר מלגה אחרת, האם אפשר להגיש? 

כל עוד תנאי המלגה האחרת לא מונעים זאת, וכל עוד אין יותר מידי התחייבויות אחרות, זה לא מונע מהגשה לתוכנית המלגות של המכון.

אני לא בטוח/ה שנושא הדוקטורט שלי רלוונטי למלגה, את מי אפשר לשאול? 

אם נראה לך שנושא הדוקטורט שלך רלוונטי לביטחון הלאומי של ישראל אף שזה לא נראה מובן מאליו אז אולי יש כאן פרספקטיבה חדשנית שנשמח לשמוע עליה ושווה להגיש! נשמח גם לענות על שאלות במייל לכתובת המייל neupro@inss.org.il

פספסתי את תאריך ההגשה/לא הגשתי עדיין את הצעת המחקר לדוקטורט- האם ייפתח עוד מועד הגשה השנה? 

על פי רוב יוצא קול קורא רק פעם בשנה, אך נשמח להיות בקשר ולוודא שתהיו מעודכנים בתאריך ההגשה של השנה שאחרי מייד שהוא יפורסם.

איך המלגאים/יות משולבים/ות במכון?

בהתאם לנושא המחקר שלהם המלגאים/יות מצוותים/ות לחוקר/ת בכיר/ה וכן יש להם ליווי מאחד ממשתתפי התוכנית. ככל שהמלגאי/ת משתלב/ת יותר בפעילות המכון כך יש רצון שיפגין יכולות מחקר עצמאיות ויגבש לעצמו תחום מומחיות ייחודי במכון.

האם השתתפות בתוכנית תעכב אותי בהתקדמות בדוקטורט?

תוכנית המלגות במכון שמה לעצמה למטרה שמלגאים/יות יסיימו בזמן את הדוקטורט ומרביתם המוחלט של בוגרי התוכנית קיבלו את התואר. מניסיוננו, הסביבה התומכת וכן היותך חלק מקבוצת מלגאים/יות יכולים להיות גם גורם מדרבן לסיום הדוקטורט אבל בסוף זה תלוי בך!

האם בוגרי תוכנית המלגאים נקלטים במכון בצוות הקבוע? 

כן, חלק מהמלגאים/יות השתלבו כעובדים/ות במכון לאחר סיום תוכנית המלגות ויש לנו גאווה על כך! אך אנחנו גם מאוד גאים וגאות על כך שבוגרי/ות התוכנית השתלבו במשרות בכירות באקדמיה ומחקר, בסקטור הציבורי ובארגוני חברה אזרחית. התוכנית מקנה כלים והתפתחות מקצועית לנתיבי קריירה מגוונים ובראשם מחקר מוכוון מדיניות.

מלגאי ניובאואר 2023

ג׳סי ויינברג הוא חוקר (מלגאי ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתעסק בזירה הבינ"ל, ובפרט ביחסי ארה"ב-המזה"ת. ויינברג דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת, בין היתר, ביחסים בין סוריה לבין ארה׳׳ב בין השנים 1977–1992. המחקר שלו מתמקד ביחסים בין ארה"ב והמזרח התיכון, ביחסים בינלאומיים ובהיסטוריה עכשווית של המזרח התיכון והשפעתה של הקמת המדינה על הפוליטיקה העכשווית. ג׳סי הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ומדעי המדינה ותואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת Tufts, ובעל תואר שני בהיסטוריה של יחב"ל מה-London School of Economics. 

אילן זלאיט הוא חוקר (מילגאי ניובאואר) בתוכנית מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי. אילן הוא דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באותה האוניברסיטה. תחום המחקר שלו הוא פוליטיקה וחברה במדינות המפרץ המודרניות, בדגש על אסלאם פוליטי, שיעה, זהויות וזיכרונות קולקטיביים.

בטרם הצטרף למכון, עבד בתחום הייעוץ הגיאופוליטי לגורמים שונים בארץ ובעולם, בהם גופי ביטחון וחברות מסחריות. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בממשל עם התמחות בביטחון ולוחמה בטרור מאוניברסיטת רייכמן.

מלגאי ניובאואר 2022

עארף אבו גוידר הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומועמד לדוקטורט באוניברסיטת שטרסבורג, צרפת. נושא עבודת המחקר שלו הוא אתגרי הסטודנטיות הערביות-בדואיות באקדמיה - בין קשיי השפה העברית, התרבות השונה ורכישת השכלה כמנוף להתנסויות משמעותיות חדשות.

עארף הוא בעל תואר ראשון ממכללת קיי, ושלושה תארים שניים: בתקשורת וטכנולוגיה מהמחלקה לתקשורת בבן גוריון, בניהול ומנהיגות חינוכית מהאוניברסיטה הפתוחה, ובניהול סכסוכים ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בר אילן. מחקריו בשנים האחרונות עסקו באתגרים של סטודנטים ערבים-בדואים באקדמיה, עברית כשפה שנייה בקרב בדואים, אתגרי החברה הבדואית בזירה הפנימית בכלל, ובעיקר אתגרי השתלבותה בחברה הישראלית.

עארף עוסק בחקר הקהילה הבדואית בנגב במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי, יחד עם ד"ר אפרים לביא וד"ר מאיר אלרן.

דרק ליף הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא נולד וגדל בסן פרנסיסקו, קליפורניה. למד כלכלה והיסטוריה במכללת ״Haverford״ שבפילדלפיה, ולאחר מכן שב לסן פרנסיסקו, שם עבד כיועץ משפטי בחברת ״FTI Consulting, Inc״. בהמשך, עבד כחוקר בכיר במחלקת הכלכלה באוניברסיטת סטנפורד, והמשיך בעבודה בכמה ארגונים בישראל ובירדן, ובהם: קינגז אקדמי (ירדן), חייל השלום (עם הממשלה האמריקאית בירדן) ועמותת יהל (ישראל).

לאחר עבודתו במזרח התיכון, דרק המשיך ללימודי תואר שני במדיניות ציבורית ובמזרח תיכון באוניברסיטת מישיגן. כיום, הוא לומד לדוקטורט באסטרטגיה ובמדעי המדינה באוניברסיטת מישיגן. בנוסף לכך, לומד דרק תואר שני בערבית במכללת מידילברי בוורמונט. המחקר שלו מתמקד בהשפעה של תמריצים לא ממוניים – ובאופן ספציפי, דת ואתניות – על חברות (פירמות). במכון למחקרי בטחון לאומי, דרק עובד עם ד״ר אסטבן קלור על סוגיית מזרח ירושלים.

ענבר נוי-פרייפלד היא חוקרת במסגרת האשכול של עוצמה מדינית, אותו היא גם מרכזת ביחד עם אל"מ (במיל) ועו"ד פנינה שרביט-ברוך, ראשת האשכול. ענבר היא דוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא כותבת את עבודת הדוקטורט שלה בנושא ההבנייה החברתית של שלום והייצוג של המונח בטקסט ובשיח פוליטי. תחומי העניין שלה כוללים גם מחקר שיח וטקסטים ביחסים בין-לאומיים, נורמות בין לאומיות, לגיטימציה ביחסים בין-לאומיים וטכנולוגיה. ענבר היא גם מלגאית נשיא האוניברסיטה לדוקטורנטים מצטיינים. לפני הגעתה למכון, היא הייתה מלגאית בתוכנית תל"ם של המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, וכן עבדה כעוזרת מחקר במספר אוניברסיטאות במחלקות למדע המדינה ויחסים בין-לאומיים וכעוזרת הוראה. היא בעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית.

ענת שפירא היא חוקרת בתוכנית הטרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנטית במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. המחקר שלה עוסק בבסיס המוסרי של כללי אתיקת המלחמה. במסגרת עבודתה ענת בוחנת את ההשפעה של אימוץ גישות נורמטיביות שונות על שאלות כגון "מתי צודק לצאת למלחמה" ו"באילו אמצעים צודק להשתמש במהלך המלחמה". בעבודתה במכון ענת מתמקדת בשאלות אלה ביחס לטרור, ובאינטראקציה שבין שאלות אלו למלחמת התודעה שמנהלים ארגוני הטרור. ענת השלימה את התואר הראשון שלה בפילוסופיה ובתוכנית המצטיינים של אוניברסיטת חיפה בהצטיינות יתירה, והמשיכה ללימודי תואר שני בפילוסופיה. היא מרצה בתחומים פילוסופיה, רטוריקה, דיבור בפני קהל ושכנוע במוסדות אקדמיים שונים לצד המגזר הפרטי והציבורי. בעבר, היא זכתה בתחרויות "דיבייט" רבות בישראל ומחוץ לה, ובין היתר זכתה פעמיים בתואר הדוברת המצטיינת של אליפות אירופה בדיבייט לאוניברסיטאות ופעם אחת בתואר הדוברת המצטיינת של אליפות העולם בדיבייט לאוניברסיטאות לדוברי אנגלית כשפה שנייה.

קודי לוין הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת במונח "בחירה פרוצדורלית" במשא ומתן לשלום, ובתנאים המשפיעים עליה בקרב מנהיגים טרם התנעת תהליכי מו"מ, במסגרת סכסוכים בינלאומיים, ענייני חוץ ופנים, וכן בסכסוכים אזרחיים.

קודי הוא בעל תואר ראשון (בהצטיינות) מ-McGill University ותואר שני מ-University of Toronto. בטרם הצטרף למכון, קודי עבד כעיתונאי במערכת הג'רוזלם פוסט וכן שירת כמש"ק בחטיבת קשרי החוץ בצה"ל.

מלגאי ניובאואר 2021

ד"ר שלמה בלאק הוא פסיכולוג וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). שלמה סיים בהצטיינות תואר ראשון בפסיכולוגיה (.B.A) באוניברסיטה הפתוחה, את התואר השני והשלישי שלמה למד באוניברסיטה העברית במגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד. עבודת הדוקטורט של שלמה עסקה בפערים בציפיות השילוב התרבותי בין הפרט לקבוצותיו: המקרה של החרדים בישראל. כיום שלמה משלים את מחקר הפוסט דוקטורט שלו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

רמי דניאל הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת ביחסים בין טורקיה לישראל בתקופת "הרפובליקה השנייה" (1960-1980). הוא משתמש בניתוח ההתפתחויות הבולטות ביחסים במהלך תקופה זו כדי לבחון תאוריות המחברות בין מדיניות פנים ומדיניות חוץ ובפרט השפעת תהליכי דמוקרטיזציה על קבלת החלטות במדיניות חוץ. לפני הצטרפותו למכון הוא עבד כמתמחה במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) והיה עוזר מחקר במרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון. במכון, הוא חוקר את מדיניות החוץ העכשווית של טורקיה. תחומי עניין נוספים שלו הם : פוליטיקה אירופאית, פוליטיקה בקנדה וקוובק, פולטיקה בדרום אפריקה, אידיאולוגיות לאומיות והשפעתן המדינית. הוא בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת Paris I Panthéon Sorbonne ומEcole Normale Supérieure de Paris.

מורן דיטש היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי וכן דוקטורנטית ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בתחומים דת, פוליטיקה וסכסוך. עבודת הדוקטורט שלה מבקשת לבחון את ההשפעה של סיום סכסוכים דתיים אלימים על אפליית 771 מיעוטים ב-183 מדינות ברחבי העולם. בעלת תואר ראשון בהצטיינות במדעי המדינה ותואר שני בהצטיינות ביחסים בינלאומיים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן. במהלך לימודיה, זכתה בפרסים מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית ומפעל הפיס, קרן אייסף, מכון וולטר-ליבך ופרס הרקטור לסטודנטים מצטיינים.

איציק יצחק דסה הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, וכן דוקטורנט ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. איציק מתמחה באי-שוויון-מבני ובנסיבות הגורמות לריבוד חברתי. מחקרו של איציק במכון למחקרי ביטחון לאומי מתמקד באי שוויון מבני בגופים גדולים, ובהם מערכות אכיפת החוק וגופי ביטחון, ובצעדים שראוי לנקוט לצמצום אי השוויון החברתי.

עבודת הדוקטור שלו, בנושא "המעמד החוקתי של הבחנה מקדמת", בוחנת את החובה החוקתית להפעיל תוכניות יזומות לקידום שוויון וליתרונות ולעלויות החברתיות הכרוכות בכך. עבור מחקרו זכה איציק במענקי מחקר יוקרתיים ובהם: מענק מחקר על שם מנחם בגין מטעם משרד המדע והטכנולוגיה; מלגת עמיתי אייסף לדוקטורנטים מצטיינים ומלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים מטעם אוניברסיטת בר אילן.

איציק עלה לישראל מאתיופיה בגפו בגיל 13, היה לחובש הקרבי הראשון, ולסטודנט למשפטים הראשון (ולאחר מכן לעורך הדין הראשון) מקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. ייסד את ארגון טבקה העוסק בהגנה משפטית ופיתוח מנהיגות, וניהל אותו למעלה מעשור. בשנת 2017 יזם והקים, בשיתוף פרופ' אריאל בנדור (המנחה שלו לדוקטורט), את הקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים. איציק זכה באות מעורר השראה על עשייה חברתית על ידי אוניברסיטת חיפה ובאות הוקרה מטעם "הקרן החדשה לישראל" על הגנה על זכויות אזרח ואדם. כמו כן, ארגון טבקה (תחת ניהולו) זכה באות הוקרה מטעם לשכת עורכי הדין.

ג'וני עיסא הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, דוקטורנט במחלקה ליחסים בין לאומיים ובתוכנית דיוויס ללימודים מתקדמים ביחסים בין לאומיים של המכון ליחסים בין לאומיים על שם לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בהתנהגות צבאית בזמן משבר: בחינה השוואתית והיסטורית של סוריה, מצרים וירדן. בעל תואר ראשון ביחסים בין לאומיים וספרות אנגלית, ובעל תואר שני ביחסים בינלאומיים – שניהם מהאוניברסיטה העברית. עיסא אף משמש מרצה בקורסים בנושא הפוליטיקה של המזרח התיכון, בבית ספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג שבאוניברסיטה העברית.

מור לינק היא חוקרת בתוכנית לקידום נורמליזציה במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית, מוסדות בינלאומיים ומשטר ההשקעות הגלובלי ובמזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת במיקומן של מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה במשטר ההשקעות הגלובלי ובאופן שבו מאפיינים דומסטיים, כמו דת, תרבות ומשטר, משפיעים על מיקומים אלה. מור היא מלגאית נשיא האוניברסיטה העברית לדוקטורנטים מצטיינים. לפני הצטרפותה למכון הייתה מלגאית בתוכנית תל"ם של המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, עבדה כעוזרת מחקר ולימדה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בעלת תואר ראשון ושני בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית.

ד"ר אילהאם שחברי היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי. במסגרת זו חוקרת שחברי את היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל, כולל את מצב החוסן של החברה הערבית.

ד"ר שחברי סיימה דוקטורט PhD במדעי מדינה ויחסים בינלאומיים, במחלקה ללימודי שלום ופיתוח בינלאומי של אוניברסיטת ברדפורד, בריטניה. נושא עבודת הדוקטורט שלה הינו: "בינאום השאיפות הלאומיות של האזרחים הערבים-פלסטינים בישראל." היא בעלת תואר ראשון BEd בערבית ולשון עברית ממכללת אורנים, תואר MA בתוכנית מנהלים במדיניות ציבורית ותואר MA במדיניות, מנהל ומנהיגות בחינוך, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בתפקידה האחרון, עבדה שחברי כמרצה עמיתה למזרח תיכון וטרוריזם באוניברסיטת סלפורד, בריטניה. בעבר היא שימשה כעוזרת פרלמנטרית לחה"כ נאדיה חילו ז"ל ויועצת תקשורת לארקדי גאידמק. זאת, לפני שהצטרפה למשרד הכלכלה, שם שימשה בין השאר כממונה ארצית על חינוך הגיל הרך בחברה הערבית ומנהלת פרויקטים במטה לקידום השקעות זרות.

בין תחומי המחקר של ד"ר שחברי: הפוליטיקה הערבית בישראל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מיעוטים אתניים וזכויות אדם, דיפלומטיה פרלמנטרית, פוליטיקה של המזרח התיכון, התפקיד של נשים מוסלמיות בלחימה בטרור ויחסים בינלאומיים.