המתקפה האמריקאית נגד משטר אסד הביאה לסיומן של שש שנים בהן הממשל נמנע מלהתערב במלחמת האזרחים במדינה. מאז שזו פרצה, העדיף ממשל אובמה להתמקד בתקיפת מטרות ויעדים של 'המדינה האסלאמית' – בשל הקונצנזוס הרחב שיש למאבק נגדה – יחד עם תמיכה מקצועית וסיוע לוגיסטי של הצבא האמריקאי לקבוצות מורדים שונות. בפעולה האחרונה, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, אותת כי הוא עשוי לשנות את כללי המשחק בכמה מובנים, ומעל לכל, ייתכן כי יפעל לשינוי תפישתי במדיניות החוץ והביטחון של ארצות-הברית.

השינוי המשמעותי ביותר הוא במדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית, שבא לידי ביטוי בניתוץ הדיכוטומיה של ״מלחמה או שלום״, אותה נקט ממשל אובמה ולפיה פעולה צבאית אמריקאית חד צדדית תוביל בהכרח לעימות צבאי. זו ככל הנראה הסיבה בעטיה אובמה סרב לפעול מול איראן, ואף לאיים עליה באופן משמעותי, וכן נמנע מהתערבות צבאית במשבר באוקראינה לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים.

טראמפ הוכיח כי משוואה זו אינה תקפה יותר וכי ארצות הברית יכולה וצריכה, לשיטתו, לפעול לעתים באופן חד צדדי על מנת להעביר מסר תקיף לאויבותיה. במקרה הזה באמצעות פעולה מוגבלת במהותה, אך עוצמתית במשמעותה. פעולה מעין זו עשויה להשליך באופן רחב מגבולות המלחמה בסוריה ומנוע מעשי התגרות, תוקפנות ופרובוקציות עתידיות מצד רוסיה, איראן וצפון-קוריאה.

בנוסף על המתקפה נגד יעדים של צבא אסד בסוריה, מאז שנכנס לתפקידו כנשיא ארצות הברית מנהל טראמפ מדיניות תוקפנית יותר מהממשל הקודם במלחמה נגד הטרור העולמי. כך למשל, באופן מנוגד למגמה בממשל הקודם, הוא הרחיב את סמכויות סוכנות הביון המרכזית (CIA) לערוך מתקפות באמצעות מל"טים נגד חשודים בטרור; חתם על צו נשיאותי המונע כניסת אזרחים של שבע מדינות מוסלמיות לארצות הברית, ורק לפני ימים ספורים אישר  - לראשונה בהיסטוריה האמריקנית - תקיפה בעזרת פצצת "מואב" (MOAB) נגד יעדי 'המדינה האסלאמית' באפגניסטן.

ואולם, אין בפעולה האמריקאית האחרונה בסוריה ולא בהרחבת הסמכויות ל-CIA בכדי להעיד כי ״השוטר של העולם״ חזר. טראמפ עצמו טען לא פעם בקמפיין הבחירות לנשיאות, כי ארצות הברית צריכה להתמקד בענייניה הפנימיים. ועדיין, נראה כי ככל שהדבר נוגע לאינטרס האמריקאי, ממשל טראמפ מתכוון להפעיל את כוחו הצבאי. כך אף נאמר בהודעתו לקונגרס לאחר התקיפה.

לצד השינויים במדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית, המתקפה האמריקאית נגד משטר אסד מקרינה גם באופן ספציפי על יחסיה עם השחקנים השונים, בזירה האזורית והעולמית.

ראשית, במשוואה מול סוריה: ארצות הברית הבהירה כי לא תקבל שימוש בנשק כימי מצד משטר אסד, קל וחומר לאחר שרוסיה - השולטת דה-פקטו בחלקים נרחבים מסוריה - הבטיחו לפקח על פירוק הנשק הכימי של המשטר. זאת גם בשל החשש כי כל עוד הנשק הכימי מצוי בכמויות לא-מעטות, הוא עלול לזלוג לארגוני טרור בסוריה, ובייחוד ל'מדינה האסלאמית'.

שנית, ארצות הברית ביקשה לקבע משוואה מול רוסיה. טראמפ אמנם מעוניין בשיקום היחסים עם מוסקבה ובהתקרבות לפוטין, אך אין הדבר אומר כי הממשל האמריקאי יוותר על האינטרסים שלו, בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. נדמה כי אם רוסיה לא תמלא את חלקה ולא תשתף פעולה עם האמריקאים בנושאים שונים, תהיינה לכך השלכות - לא בהכרח ישירות, אך עקיפות וכאלה שיש בהן כדי לפגוע באינטרס הרוסי.

שלישית, במשוואה האזורית הפעולה האמריקאית שולחת מסר מהדהד לאיראן ולבן חסותה חזבאללה, הפועלים בסוריה. עוד לפני המתקפה האחרונה הביעו בחזבאללה חשש, שאושש כעת, כי ארצות הברית עשויה לתקוף את תשתיות ופעילי הארגון. איראן, מצדה, מקבלת איתות כי ארצות הברית עשויה לפעול צבאית נגדה בהיבטים שאינם חלק מהסכם הגרעין, קרי שאיפותיה האזוריות, ואף מבינה כי עליה לפעול למילוי מלא של הסכם הגרעין.

רביעית, התקיפה משליכה גם על המשוואה העולמית. לאחר שבשנים האחרונות ביצעה צפון קוריאה מספר רב של ניסויים בטילים בליסטיים ובטילים גרעיניים - בניגוד להחלטות מועצת הביטחון של האו״ם - הפעולה האמריקאית בסוריה מחדדת את המסרים והאיומים התקיפים של ממשל טראמפ נגד ממשלו של קים ז'ונג-און. עצם העובדה כי הפעולה אושרה ויצאה לפועל בעת ביקורו של שי ג'ינפינג, נשיא סין – בת הברית הקרובה ביותר של צפון-קוריאה -– בוושינגטון, מאותת לפיונגיאנג כי הממשל האמריקאי הנוכחי רציני בכוונותיו למנוע את המשך תוקפנותה, גם בפעולות צבאיות.

לסיכום, המתקפה האמריקאית נגד משטר אסד, והרחבת הפעולות נגד פעילות טרור ברחבי העולם, הן בעלות משמעויות והשלכות אסטרטגיות העשויות לשנות את מאזן הכוחות האזורי והעולמי. המשמעות העיקרית נובעת מהשינוי במדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית מזו שהונהגה בשמונה השנים האחרונות. בנוסף, ממעמד של מעצמה משקיפה ותומכת, ייתכן כי ארצות הברית שבה להיות מעצמה מתערבת ופעילה יותר, הנכונה לתקוף כל יעד שיש בו כדי לסכן את האינטרס האמריקאי.

עומר דוסטרי הוא מוסמך תואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב ומתמחה במכון למחקרי ביטחון לאומי.