הקונגרס הלאומי של המפלגה הקומוניסטית (NPC) הוא הגוף המחוקק הראשי בסין והוא מונה 2,943 חברים. כל שנה באביב מכנס הקונגרס ועידה בבייג'ינג, שאורכת כשבועיים בהשתתפות מנהיגים, מחוקקים, אנשי צבא ויועצים מכל רחבי סין, המייצגים את 31 המחוזות (כולל הונג קונג ומקאו).

באופן רשמי בכוחו של הקונגרס לחוקק חוקים, לפקח על פעולות הממשלה ולבחור פקידי ממשל חדשים - כולל הנשיא וראש הממשלה. יחד עם הוועדה הלאומית המייעצת (CPPCC) המתכנסת במקביל, שתי ועידות אלה הן הגופים הרחבים ביותר בסין שבהם מתקיימים דיונים פוליטיים בנושאים מגוונים, ומספר המשתתפים בהן גבוה יותר מאשר כל במה פוליטית אחרת. נציגי הקונגרס נבחרים בשיטת הצבעה עקיפה, לאחר שאושרו מראש על ידי המפלגה. בכל מושב מתקיימות שתי סדרות של פגישות (Dual meetings: "Lianghui" 两会), אחת של הקונגרס ואחת של הוועדה המייעצת, שבהן סוקרים המשתתפים את פעילות הממשל בשנה האחרונה ושומעים על יעדי מדיניות חדשים.

למרות שהקונגרס והוועדה המייעצת אמורים להיות הגופים החזקים ביותר בפוליטיקה הסינית, משנות ה-90 הם בעיקר מאמצים החלטות שהתקבלו מבעוד מועד על ידי מנהיגי המפלגה הקומוניסטית.  נשיא סין  בשנים 2003-1993, ג'יאנג דזה-מין (江泽民), אפשר גם למתעשרים החדשים של סין, שלא היו בהכרח חברי מפלגה, להיות נוכחים בוועדות המייעצות. כיום, על פי הערכות שונות, בין הנציגים הרשאים להשתתף בוועדות המייעצות ניתן למנות יותר משמונים מיליארדרים סינים. השתתפותם הפעילה מאפשרת לעשירי סין גישה נוחה למקבלי החלטות מדרגים שונים, שביכולתם, מעבר למסגרת הועידה, לקדם את האינטרסים העסקיים שלהם בסין ומחוצה לה.

המושב הרביעי (2016) של ועידת הקונגרס והוועדה המייעצת החל ב-5 במרץ בנאומו של ראש ממשלת סין, לי קה-צ'יאנג (李克强), שבו הצהיר על מטרותיה המדיניות והכלכליות של סין. המושב הסתיים ב-15 במרץ. השנה התמקד המושב בנושאי כלכלה וביעדי הפיתוח של סין בשנים הקרובות, כשברקע האטה כלכלית מסוימת בצמיחתה של סין (6.9% בשנת 2015, לעומת 7.4% ב-2014), ירידת ערך שוק הנדל"ן הסיני, וירידה בהיקפי הסחר והפעילות התעשייתית. ההאטה בכלכלה הסינית יצרה חשש עולמי מפני השפעתה על הצמיחה הכלכלית העולמית, יחד עם הירידה במחירי הנפט ואי ודאות לגבי המדיניות המוניטארית הסינית. נשיא סין, שי ג'ין-פינג (习近平), אמר בנאומו בפני הקונגרס והוועדה המייעצת, כי נדרש גידול של לפחות 6.5% בצמיחה על מנת שסין תגיע עד שנת 2020 ליעד של הכפלת התמ"ג לנפש לעומת 2010. בהתאם, יעדי הצמיחה השנתיים, שהוצגו במושבים, עומדים על 6.5%-7%, ומהווים הערכה מתונה יותר מבעבר לצמיחתה הכלכלית השנתית של סין ב-2016. בנוסף, הוצגה בוועידה תחזית לפיה ההוצאות הצבאיות של סין ב-2016 צפויות לעלות בכ-7%-8%, יעד נמוך לעומת הצפי בתקשורת (כ-20%) וגם ביחס לגידול בשנת 2015 שעמד על כ-10.1%.

בוועידה זו הציגה סין מפת דרכים לצמיחה כלכלית ופיתוח בר-קיימא, שמתאפיינים בחדשנות ושמירה על איכות הסביבה. זאת, לצד רפורמות צפויות בתאגידים בבעלות הממשלה הסינית (SOEs), אשר צפויים לעבור תהליכי התייעלות נרחבים בשנה הקרובה. נושאים נוספים שנדונו בוועידות כללו חקיקה בנושאי מאבק בשחיתות, מלחמה בטרור ורפורמות במערכת הבריאות.

למרות שבפועל מוגבל כוחם של הקונגרס והוועדה המייעצת, הם מהווים זירה טובה להבנת הפוליטיקה העכשווית של סין ולבחינת יעדי המדיניות הרשמיים שלה, בין היתר דרך תכניות החומש שמפורסמות ועולות להצבעה בזמן קיום המושבים. כמו כן, מהווה הקונגרס זירה שבה המשתתפים השונים יכולים לנסח, לדון ולהצביע על הצעות חקיקה, שלעתים אין עליהן קונצנזוס מוקדם בתוך המפלגה. למתבוננים מבחוץ, הקונגרס מהווה אבן בוחן, לפחות מבחינה סמלית, לשינויים פוליטיים בתוך המפלגה הקומוניסטית, וגם "מסמן" את הדור הבא של מנהיגי סין. זאת ועוד, בזמן המושבים מקיימים שרים בכירים בממשלת סין מסיבות עיתונאים, שבהן יש לעיתונאים זרים את האפשרות לשאול את בכירי הממשל הסיני שאלות שלא נקבעו מראש. דוגמא לכך היא התייחסותו של שר החוץ הסיני, וואנג יי (王毅), למתיחות הגואה בים סין הדרומי ולסנקציות שהוטלו על צפון קוריאה בעקבות המשך התחמשותה הגרעינית. אמירותיו בנושאים אלו מייצגות את אי-ההסכמה הגוברת בין סין לארצות הברית בנושאי ביטחון, לגיטימציה של המשפט הבינלאומי וחשיבות מועצת הביטחון של האו"ם.