בחודש אפריל האחרון השיק חיל האוויר האמריקני תכנית חדשה לשילובן של נשים בשורותיו, הכוללת שינויים מרחיקי לכת בתהליכי המיון והגיוס של נשים לתפקידי לחימה ומבצעים מיוחדים. בכנס שנערך בוושינגטון במרץ 2015, הצהירה מזכירת החיל, דברה לי ג'יימס, כי מטרת היוזמה היא לבטל את ההגבלות ההיסטוריות מבוססות המגדר ולהתמקד במיון, גיוס והכשרת הון אנושי על פי הגדרת משימה אובייקטיבית של החיל לזמן לחימה. כך למשל, מגבלות הגובה הנדרש לשם הטסת מטוסים – מגבלות אשר הביאו לכדי פסילה אפריורית של מספר לא מבוטל של נשים לתפקידי לוחמה - תבוטלנה ותעבורנה התאמה בהתאם לכלי התעופה והמשימות של החיל. כמו כן יושם דגש רב יותר על יצירת מערכות מקצועיות של מנטורינג וחונכות של נשים בשלבי ההתפתחות המקצועיים השונים. על פי ג'יימס, לא מדובר באפליה מתקנת, אלא בביצוע רפורמות מבניות אשר תבאנה לכדי גיוס ושימור כוח האדם היעיל והמתאים ביותר, ותגדלנה את מאגר ההון האנושי האיכותי כמו גם את עתודת הפיקוד של בניין הכוח של החיל.

לא ניתן להפריז בחשיבות צעד שכזה, הניזום על ידי אחד מגופי הביטחון החזקים והחשובים בעולם, אשר אינו נגזרת של סוגיות צדק ושוויון בלבד. מחקרים מראים כי ארגונים ציבוריים וצבאיים הפגינו יכולות ביצוע גבוהות יותר משמעותית כאשר לפחות 30% מדרג ההנהלה הבכירה היו נשים, מאשר ארגונים ללא נשים בדרג בכיר . גם על פי נתוני ארגון הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) מדינות שבהן נשים וגברים נהנים מרמה גבוהה יותר של זכויות שוות, דוגמת גישה למשרות פוליטיות ולעמדות בכירות במשק, מצליחות ומשגשגות יותר מבחינה כלכלית וחברתית, משום שהן משכילות לגייס את האנשים בעלי הכישורים הטובים ביותר להתמודדות עם אתגרי המאה ה-21. עם זאת, ועל אף הדומיננטיות והצלחתן של נשים בדרג זוטר, רבות נושרות מרצון או מכורח כתוצאה ממסלולי הקידום והעבודה הנוכחיים, ואינן מגיעות לכדי דרג ניהול בכיר, לרוב מכיוון ששוק העבודה בכללו מנוהל ע"י עקרונות אשר אינם מותאמים או מתחשבים באילוצים הכלכליים והאישיים הנגזרים מהקמת תא משפחתי.

בכל הנוגע לארה"ב, ניכר כי חיל האויר אינו היחידי אשר החליט לפעול בנושא. במשלחת בה השתתפתי מטעם מחלקת המדינה האמריקנית ושנושאה היה "נשים בשלום וביטחון", נפגשנו עם גורמים שונים בממשל הפדרלי והמקומי, אשר הפנימו את הערך המוסף הערכי והכלכלי הטמון בשילוב נשים, ועסוקים כיום בפיתוח והטמעת פרקטיקות ליישום קידומן. בין השינויים ניתן לציין שימת דגש על שינוי השיח הפנים-ארגוני באמצעות הכשרת מנחות ומנחים, ויצירת תכניות מובנות של מנטורינג וחונכות לנשים צעירות בתחילת דרכן המקצועית; הסרת חסמים סוציולוגיים היסטוריים אשר אינם מתאימים לרוח התקופה דוגמת פערי שכר, תנאי קבלה ושעות עבודה לא רציונליות; השקעה ופיתוח במערכות טכנולוגיות לעידוד מעורבות נשים מקצועית תוך הסרה הדרגתית של חסמים פיסיים היסטוריים; ולבסוף, ניהול ברוח מנהיגות קהילתית, המקדמת פעולות צוות ופעילות אינטראקטיבית תוך שימת דגש על גיוון והכללה (Diversity & Inclusion). יש לציין כי שילובם של גברים בתוך תהליך זה הינו פרמטר מרכזי להצלחתו, שכן לא רק שהם יכולים לסייע בקידום נשים לעמדות בכירות, אלא הם עצמם עשויים להיחשף, ואגב כך לחשוף את ראשי המערכת לדפוסי חשיבה והתנהלות שונים מאלו שהיו מוכרים להם עד כה בסביבת העבודה.

גם בישראל יש עוד מקום רב לשיפור. מלבד הצו הערכי והמוסרי שבכך, כמדינה אשר איכותו וגיוונו של ההון האנושי שלה מהווים גורם משמעותי ומכריע ביכולותיה להתמודד עם האיומים הביטחוניים מסביב, יש ערך מוסף לאימוץ הרוח הנושבת מבעלת בריתה החזקה בכל הנוגע להסרת החסמים התרבותיים והמגדריים בתחומי הביטחון, הממשל והמשק הישראלי, וקידום רפורמות מעשיות אשר יצעידו את ישראל למאה ה-21.