ארגונים רבים כיום, כולל ארגוני טרור, עושים שימוש נרחב במדיה החברתית למטרות גיוס, מיתוג ושיווק, אולם נראה שאף ארגון הפועל כיום לא מתקרב לרמת הביצוע והיקף הפעילות של דאע"ש (ארגון המדינה האסלאמית) בפלטפורמה זו. בניגוד לאל-קאעדה וארגונים אסלאמיים רדיקלים אחרים, הפועלים בעיקר באתרי אינטרנט ובפורומים סגורים, דאע"ש אימץ את המדיה החברתית כערוץ התקשורת וההפצה העיקרי שלו.

נראה שלתומכי דאע"ש ישנה נוכחות כמעט בכל רשת חברתית, כולל טוויטר, פייסבוק, טאמבלר, אינסטגרם, יוטיוב ואתרים לשיתוף קבצים. מחקר עדכני מצא כי תומכי דאע"ש מפעילים בין 46,000 ל-90,000 חשבונות טוויטר, המצייצים מדי יום מאות הודעות בערבית, אנגלית ושפות נוספות. שימוש מסיבי זה במדיה החברתית משמש עבור דאע"ש כמנגנון הפצה לתוצרי המדיה השונים של הארגון, הכוללים סרטים באיכות גבוהה, תמונות, מגזינים באנגלית ובצרפתית, חוברות וספרים אלקטרונים במגוון שפות ומזמורים אסלאמיים. כך יכולים תומכי הארגון ברחבי העולם ללמוד על פעולות והצלחות דאע"ש, להישאר מעודכנים בהתפתחויות האחרונות ולסייע בתורם להפיץ הלאה את מסריו.

לתומכים של דאע"ש במדיה החברתית תפקיד מרכזי בהפצת מסרי הארגון, ודאע"ש אף נתן שם רשמי לתומכים אלו ברשתות החברתיות: "אבירי התקשורת". הארגון רואה באנשים אלו גורם המסייע במאמצי השיווק והמיתוג שלו ותופס אותם כאלו הלוקחים בכך חלק פעיל בג'יהאד שהוא מנהל נגד מה שהוא מגדיר "אויבי האסלאם". תפיסה זו מאפשרת הן למי שלוחם באופן פיזי בעיראק והן ל"חנון מחשבים" אשר פועל מביתו בניו יורק או בלונדון לקחת חלק בג'יהאד ולראות עצמו גורם משמעותי בפרויקט של דאע"ש להפצת האסלאם והלחימה באויבי הארגון.

במבט ראשון, שימוש זה במדיה החברתית על-ידי ארגון הידוע באידיאולוגיה האסלאמית הפונדמנטליסטית שלו ופעולותיו הרצחניות נראה מוזר. אולם כיום, בעידן בו הדימוי לעתים חשוב יותר מהמציאות והתקשורת משחקת תפקיד מרכזי בעיצוב דעת קהל, השימוש הנרחב במדיה החברתית מאפשר לדאע"ש לשים את עצמו על המפה העולמית ולהשיג חשיפה מקסימלית לפעולותיו, לא תמיד ביחס ישיר לגודלו האמתי. באמצעות שימוש זה במדיה החברתית מצליח דאע"ש ליצור לעצמו תדמית עוצמתית בהרבה מממדיו האמיתיים ולהקרין נוכחות גלובלית.

התדמית הגלובלית של דאע"ש חשובה לארגון במיוחד לאחר שהכריז על הקמת הח'ליפות – מדינת-על אסלאמית, המשלבת שלטון דתי, פוליטי וצבאי לפי המודל שקבע הנביא מוחמד בראשית האסלאם. ב-29 ביוני 2014 הכריז הארגון על הקמת הח'ליפות, ושינה את שמו מ"המדינה האסלאמית בעיראק וא-שאם" ("אלדולה אלאסלאמיה פי עראק וא-שאם" בערבית, ודאע"ש בקיצור) ל"מדינה האסלאמית", ורמז בכך לשאיפות הגלובליות של הארגון, החורגות מזירת הפעולה שלו בסהר הפורה. מהלך זה לווה בקמפיין אגרסיבי במדיה החברתית, שכלל הפצת סרטים באיכות גבוהה שבישרו על שבירת הגבולות בין עיראק וסוריה, פרסום גיליון מיוחד של מגזין הארגון בשם "דאביק" אשר רואה אור גם באנגלית ופעילות אינטנסיבית בטוויטר בימים שאחרי ההכרזה, במטרה למשוך תשומת לב עולמית אל הפרויקט החדש של דאע"ש.

כיום, תשעה חודשים לאחר ההכרזה על הקמת הח'ליפות, ממשיך דאע"ש להפיץ תכנים ותמונות במדיה החברתית, המתארים את מנעמי החיים בשטחי הח'ליפות, את החינוך האסלאמי שהוא מעניק לתושבים ואת יישום גרסתו הקיצונית לעונשי השריעה (החוק האסלאמי) בשטחיו. פעולות אלו כוללות הרס כנסיות ומסגדים שיעיים, פלג של האסלאם שדאע"ש מגדיר ככופרים, סקילת נואפים וקטיעת ידי גנבים. בתיעוד ופרסום פעולות אלו במדיה החברתית דאע"ש ממתג את עצמו כנציג האסלאם "האמתי" והטהור, בניגוד לארגונים אסלאמיים אחרים ומדינות ערב, וכמיישם חוקי אללה עלי אדמות, ומושך לשורותיו צעירים (וצעירות) הנמשכים למסר זה.

כך, באמצעות שימוש מתוחכם בפלטפורמות השונות של המדיה החברתית, ממתג דאע"ש את פעולותיו בתור שילוב של ג'יהאד כחובה דתית ומיצוי עצמי לחובבי הריגוש והאקשן. הנוכחות המסיבית של תומכי הארגון במדיה החברתית והשימוש הנרחב בערוצים אלו מושך מתגייסים רבים לארגון, המגיעים מרחבי המזרח התיכון אך גם מארצות אירופה, ארצות הברית וקנדה. שימוש זה מציב אתגר מתמשך למדינות הנוטלות חלק במאבק מול דאע"ש, הנדרשות כיום למאבק צבאי בארגון אך גם למאבק מסוג חדש, במרחב המקוון.

***אדם הופמן הוא מלגאי ניובאואר בתוכנית המחקר לטרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט שלו הוא השימוש של ארגונים סלפים-ג'יהאדיים במדיה חברתית.