קורות חיים

    יורם שוייצר, חוקר בכיר (אמריטוס) במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, הצטרף לצוות המחקר בפברואר 2003. שוייצר ששרת בקהילת המודיעין, שימש כיועץ לאסטרטגיות לוחמה בטרור למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון, כיהן כראש המדור נגד טרור בינלאומי בצה"ל וכחבר ב'כוח משימה' העוסק בנושא השבויים והנעדרים הישראלים, במשרד ראש הממשלה. שוייצר היה חוקר וראש 'תוכנית הלימודים החינוכית' במכון למדיניות בינלאומית נגד הטרור (ICT) במרכז הבין-תחומי בהרצליה. הוא בעל תואר M.A. בהיסטוריה צבאית ודיפלומטית מטעם אוניברסיטת תל-אביב. שוייצר מרבה להרצות ולפרסם על סוגיות הקשורות לנושא הטרור ומשמש כיועץ פרטי למשרדי ממשלה. תחומי מומחיותו כוללים את הבאים: ארגון אל-קאעידה ושלוחותיו, טרור המתאבדים וטרור בחסות מדינתית. בין פרסומיו: אל-קאעדה והגלובליזציה של טרור המתאבדים, נכתב עם שרי גולדשטיין פרבר, 2005. הפתעה צפויה: מתקפת הטרור בארצות-הברית ב-11 בספטמבר 2001 והשלכותיה, נכתב עם שאול שי, 2002. הטרור של "בוגרי אפגניסטן": האסלאם נגד שאר העולם, נכתב עם שאול שי, 2000. שוייצר הוא העורך של קובץ מאמרים שראה אור במסגרת מזכר מס. 84, Female Suicide Bombers: Dying for Equality? בינואר 2014 ראה אור מזכר שכתבו יורם שוייצר עם אביב אורג: האודיסיאה של אל-קאעדה אל הג'יהאד העולמי (מזכר 132). כמו כן ערך יחד עם עומר עינב את קובץ המאמרים: המדינה האסלאמית: דגל שחור מתנוסס מעליה.

    יורם שוייצר
    יורם שוייצר
    חוקר בכיר (אמריטוס)
    הורדת תמונה
    yorams@inss.org.il
    03-6400411054-7277474
    מזכרים
    מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
    בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
    23 באפריל, 2025
    מבט על
    טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
    נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
    3 בספטמבר, 2024
    ספרים
    צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
    היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
    29 ביוני, 2024
    מבט על
    סיכויי התרחבות המלחמה בין ישראל לחזבאללה
    האם "מלחמת ההתשה" הנמשכת כבר חצי שנה בגבול הצפוני עלולה בקרוב להפוך למלחמה רחבה?
    18 באפריל, 2024
    מבט על
    100 ימים ללחימה מול חזבאללה - מאזן ביניים
    הרוגים, עשרות אלפי מפונים, ונזק משמעותי לרכוש – מאז ה-8 באוקטובר, במקביל למלחמה בעזה, מתקיימת לחימה בגבול הצפון בעצימות גבוהה, עדיין מתחת לסף המלחמה הכוללת. חרף המחיר הכבד שנגבה עד כה מחזבאללה, סיום התוקפנות מצד ארגון הטרור לא נראה באופק. כיצד על ישראל לפעול?
    15 בינואר, 2024
    עדכן אסטרטגי
    עיצוב והתפתחות אסטרטגיית ההרתעה של חזבאללה כלפי ישראל
    בשנה שעברה מלאו 40 שנים לארגון חזבאללה ו-30 שנים להנהגתו בידי נסראללה. לאורך השנים חזבאללה התפתח מארגון טרור קלאסי לארגון רב-פנים וזהויות, המהווה גורם צבאי בעל יכולות קונוונציונליות וראש חץ של "ציר ההתנגדות" השיעי. לאורך השנים, וביתר שאת מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), הארגון התעצם מבחינה צבאית אך נמנע ממימוש יכולותיו ההתקפיות כלפי ישראל, כשהקו המנחה של פעילותו הוא שימור וביסוס מאזן ההרתעה בינו לבין ישראל, מתוך אינטרס להימנע מהידרדרות נוספת למלחמה כוללת עימה. מאמר זה בוחן את הגורמים שהשפיעו על עיצוב "משוואת ההרתעה" בין חזבאללה לישראל, את התפתחותה ההדרגתית לאורך 40 שנות העימות בין ישראל לארגון, המבוססת על שילוב של פעילות צבאית קינטית ולוחמת תודעה, ואת מאפייניו של מאזן ההרתעה הנוכחי בין חזבאללה וישראל, במטרה ללמוד ולהבין כיצד ראוי להתמודד עם האתגר שמציב הארגון בפני ישראל. התזה המרכזית של המאמר היא שלמאזן ההרתעה הנוכחי שורשים עמוקים מראשית צמיחת חזבאללה והוא מהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיה הנוכחית של הארגון, אך נוכח נטייתו של נסראללה לסיכונים והמציאות המשתנה, אין בכך כדי להבטיח מניעת עימות נרחב בין הארגון לצה"ל בעתיד, אשר עלול אף להתפתח לכדי מלחמה רב-זירתית.
    תמרון קרקעי בלבנון: ראיון עם יורם שוייצר - 1.10
    יורם שוייצר
    ,רדיו וטלוויזיה
    1 באוקטובר, 2024
    "הסכנה בהחלט לא חלפה": דאעש עדיין כאן
    יורם שוייצר
    ,ראיונות וציטוטים
    30 באוגוסט, 2024