פצצת המצרר שהתפוצצה בעת טיול תלמידי תיכון במסלול ברכס רמים, שמאושר לכאורה ע"י הרשויות, הביאה לתוצאה קשה: מותו של הנער אלעזר יאיר וילנסקי ז"ל בן ה-14 ולפציעתם של תלמידים נוספים.
מהי אותה פצצת מצרר אשר גרמה לתוצאה כה קטלנית?
מדובר בנפל של פצצת מצרר ששוגרה מלבנון ע"י חיזבאללה במהלך המלחמה. במהלך המלחמה מול איראן ומול החיזבאללה ישראל הותקפה במגוון רחב של טילים בליסטיים ורקטות. האיראנים וחיזבאללה השתמשו בשני סוגי טילים בליסטיים: הסוג האחד מצויד ברש"ק בן מאות ק"ג חומר נפץ, וכאשר הטיל פוגע במטרה אליה היה מכוון נגרם נזק ממוקד למטרה ולסביבתה עקב הפיצוץ וגלי ההדף הנלווים לפיצוץ ולפגיעה הקינטית במטרה.
הסוג השני מצויד בראש קרבי ובו מיכל המכיל עשרות ולעתים מאות פצצות קטנות ("פצצונות" או פצצות מצרר) בגודל ממוצע של קופסת שימורים המכילה 2-2.5 ק"ג חומר נפץ. כאשר הטיל נמצא בגובה מסוים , בין 7-10 ק"מ מעל המטרה, הראש הקרבי שלו נפתח והפצצות הקטנות מתפזרות מרחבית באופן אקראי ברדיוס פגיעה ממוצע בין מאות מטרים עד לטווח של 10 ק"מ, כתלות ברוחות ובטורבולנציה הקיימות באטמוספירה, בגובה בו משחררים את החימוש ובמהירות הטיל נושא החימוש, תוך גרימת נזק משמעותי למבנים, לתשתיות ולבני אדם. הפיצוץ מתרחש בעת הפעלת מנגנון הדריכה והפעלת חומר הנפץ בשעת הפגיעה במטרה כלשהי או בקרקע.
חשוב לציין כי אחוז מסוים מאותן פצצות איננו מתפוצץ בהגיעו אל המטרה אלא נשאר כנפל, מעין מוקש אשר עלול להידרך ולהתפוצץ במגע אדם ולגרום לפציעות חמורות ואף למוות כפי שאכן קרה לצערנו.
מה ניתן לעשות כדי למנוע הישנות של מקרים דומים?
ראשית יש להקפיד על הנחיות הבטיחות ולבצע סריקה יסודית של אזורים נרחבים מאוד, בפרט באזור עם תכסית סבוכה כמו רכס רמים ואזור מנרה או אזור מיושב כמו קרית שמונה למשל, כיוון שיש סיכוי להמצאות נפלים בהיות מקומות אלה אזור לחימה פעיל. בנוסף נדרשת פעולה של שילוט מתאים וגידור של אזורים חשודים בצרוף פעילות הסברה לעורף תוך הקפדה של מטיילים או עוברי אורח על דיווח והימנעות ממגע עם חומר חשוד.
פצצת המצרר שהתפוצצה בעת טיול תלמידי תיכון במסלול ברכס רמים, שמאושר לכאורה ע"י הרשויות, הביאה לתוצאה קשה: מותו של הנער אלעזר יאיר וילנסקי ז"ל בן ה-14 ולפציעתם של תלמידים נוספים.
מהי אותה פצצת מצרר אשר גרמה לתוצאה כה קטלנית?
מדובר בנפל של פצצת מצרר ששוגרה מלבנון ע"י חיזבאללה במהלך המלחמה. במהלך המלחמה מול איראן ומול החיזבאללה ישראל הותקפה במגוון רחב של טילים בליסטיים ורקטות. האיראנים וחיזבאללה השתמשו בשני סוגי טילים בליסטיים: הסוג האחד מצויד ברש"ק בן מאות ק"ג חומר נפץ, וכאשר הטיל פוגע במטרה אליה היה מכוון נגרם נזק ממוקד למטרה ולסביבתה עקב הפיצוץ וגלי ההדף הנלווים לפיצוץ ולפגיעה הקינטית במטרה.
הסוג השני מצויד בראש קרבי ובו מיכל המכיל עשרות ולעתים מאות פצצות קטנות ("פצצונות" או פצצות מצרר) בגודל ממוצע של קופסת שימורים המכילה 2-2.5 ק"ג חומר נפץ. כאשר הטיל נמצא בגובה מסוים , בין 7-10 ק"מ מעל המטרה, הראש הקרבי שלו נפתח והפצצות הקטנות מתפזרות מרחבית באופן אקראי ברדיוס פגיעה ממוצע בין מאות מטרים עד לטווח של 10 ק"מ, כתלות ברוחות ובטורבולנציה הקיימות באטמוספירה, בגובה בו משחררים את החימוש ובמהירות הטיל נושא החימוש, תוך גרימת נזק משמעותי למבנים, לתשתיות ולבני אדם. הפיצוץ מתרחש בעת הפעלת מנגנון הדריכה והפעלת חומר הנפץ בשעת הפגיעה במטרה כלשהי או בקרקע.
חשוב לציין כי אחוז מסוים מאותן פצצות איננו מתפוצץ בהגיעו אל המטרה אלא נשאר כנפל, מעין מוקש אשר עלול להידרך ולהתפוצץ במגע אדם ולגרום לפציעות חמורות ואף למוות כפי שאכן קרה לצערנו.
מה ניתן לעשות כדי למנוע הישנות של מקרים דומים?
ראשית יש להקפיד על הנחיות הבטיחות ולבצע סריקה יסודית של אזורים נרחבים מאוד, בפרט באזור עם תכסית סבוכה כמו רכס רמים ואזור מנרה או אזור מיושב כמו קרית שמונה למשל, כיוון שיש סיכוי להמצאות נפלים בהיות מקומות אלה אזור לחימה פעיל. בנוסף נדרשת פעולה של שילוט מתאים וגידור של אזורים חשודים בצרוף פעילות הסברה לעורף תוך הקפדה של מטיילים או עוברי אורח על דיווח והימנעות ממגע עם חומר חשוד.